אנשי הצללים שחילצו את גופות החטופים מדברים לראשונה: "המשפחות - הכוח שלנו"

המרחב המבצעי ביחידה להפעלת סוכנים (504) באגף המודיעין של צה"ל מוגדר ככוח חשאי למשימות מיוחדות ושקטות ברחבי העולם. כוח עילית שפועל בצללים. המבצעים שיבצעו לוחמיו לעיתים רחוקות בגבולות המדינה ולרוב הרחק מאוד מהבית ובאופן שעולה על כל דמיון. ב-7 באוקטובר, הטלפונים של מפקדי המרחב המבצעי צלצלו והדיווח עבר מאחד לשני: אחד מלוחמי היחידה נפצע מירי מחבלי חמאס באזור פסטיבל "נובה" ברעים. מפקדים ולוחמים מיהרו להגיע לבסיס האם של היחידה, התארגנו עם ציוד לחימה ונסעו דרומה. בדרך הם קיבלו מידע כי לוחם היחידה פונה על ידי יחידת שלדג ופונה במסוק לבית החולים. בשלב מאוחר יותר במלחמה, אנשי היחידה הביאו לאיתור וחילוץ גופותיהם של רון שרמן, ניק בייזר, אליה טולדנו, זיו דדו ועדן זכריה, שנחטפו ע"י חמאס וכעת הם מדברים עם וואלה!.

"אני מקבל החלטה שאנחנו לא עוצרים ונערכים לבאות אלא פשוט ממשיכים בנסיעה דרומה. צריך להגיד שלא הייתה תמונה ברורה בהתחלה. אני ו-12 לוחמים נוסעים לקיבוץ בארי", הסביר ג' (38), מפקד פלגת לוחמים במרחב המבצעי. "לחמנו שם מהבוקר עד הלילה של ראשון. עברנו מבית לבית וסייענו בחילוץ של כמאה אזרחים. זה לא אירוע שגרתי בכלל מבחינתנו. עד אז, אנחנו עושים מבצעים במקומות אחרים. התהפכו עלינו היוצרות והפכנו ליחידה שמגיבה לאירוע טרור".

עם שקיעת השמש ב-8 באוקטובר וההבנה שמדובר במלחמה עצימה מאוד שתתפתח בכמה זירות שונות, חוזרים לוחמי 504 אל בסיס היחידה ונערכים לפקודה. "אנחנו לא עבדנו עם עזה עד 7 באוקטובר. עבדנו בגזרות אחרות רחוקות יותר. אני באופן אישי מעולם לא עבדתי בעזה. תיקח את זה לאן שהראש שלך מפליג על מה אנחנו אחראים בשגרה. אני לא יכול לדבר על זה", הסביר מפקד פלגת הלוחמים.

מפקד יחידת 504 קיים הערכת מצב ובסופה הכריע כי המרחב המבצעי של היחידה יטיל וימצה לתוך המלחמה את כל עוצמתו הקרבית, משאביו המודיעיניים והיכולות הטכנולוגיות שלו. המשימה שהוטלה על המרחב המבצעי הייתה לסרוק ולאתר בראש הכוחות המתמרנים אתרים נבחרים של חמאס שנמצאים בעדיפות עליונה לקהילת המודיעין בדגש על סוגיית השבויים והנעדרים.

הפקודה עברה מטה. מפקד הפלגה ג' כינס את לוחמיו וצמרר אותם. "אנחנו מבינים שעזה דפקה לנו חזק בדלת. קיבלנו משימות מיוחדות לאתר, לסרוק, ולהשיב הביתה אזרחים וחיילים", הוא סיפר. משימות סודיות בשגרה נעצרו, ולוחמי הפלגות הלוחמות נערכו "לדבר הגדול הבא באזורים לא פעלו מעולם".

במהירות שיא הם צברו תיקי מודיעין, העמיקו בתאי השטח ואזורי הפעולה, יצרו כלים לקיצור תהליך צבירת מידע מודיעיני בזמן אמת בסיוע יכולות קיימות של היחידה. ראשונה לתמרן לעומק השטח הפלסטיני הייתה אוגדה 162, שאליה הצטרפו מהרגע הראשון לוחמי המרחב המבצעי. "אני לא יכול להרחיב, אבל התרומה שלנו היא מכרעת. היכולות שהיחידה שלנו מפתחת מאפשרות הרבה מאוד. לכן, אנחנו נהיה בתוך המאמץ הזה כל עוד ויש תמרון והוא מעמיק", תיאר ג'.

אחת מנקודות המפנה הגיעה במהלך נר חמישי של חג החנוכה ב-14 בדצמבר. המודיעין הצביע על מרחב עם מערך תת-קרקעי שבו יש ככל הנראה אפשרות לכך שחמאס מחזיק בגופות שבויים. חושך מוחלט. כל דקה חילופי אש במרחב. הפצצות של חיל האוויר וטנקים שיורים לעבר חוליות נ"ט. הפעילות מתבצעת בשכונה בלב שטח אויב, שבכל רגע יכול מחבל לצאת מפיר במרחב ולתקוף את הכוחות.

סדרת פעולות שביצעו שתי פלגות לוחמים מ-504, צמצמו את המרחב שבו יכולה להימצא תשתית תת קרקע והעמיקה את ההבנה להימצאות נתיב חדירה לתשתית. "מדובר במבצע מאוד מורכב. שום דבר לא ברור בו. מבצע מאוד מורכב ואנחנו אמורים להגיע לתווך התת קרקעי לחלץ גופות החוצה לטובת זיהוי. לא יודעים במה מדובר בדיוק ולמה לצפות. יודעים רק על בסיס מודיעין והיגיון. דבר אחד ברור לנו. בשביל להוציא את אנשינו החוצה, השתמשנו בכל היכולות שעומדות לרשותנו ומי שמוביל את המאמץ הזה הוא מפקד המרחב, אל"מ מ', שנמצא בשטח עם הכוחות כולל במבצעים המורכבים מאחר וכלל הכוחות שלנו בשטח, המודיעין, ואמצעי הלחימה המיוחדים שלנו. כולם התגייסו למשימה הזו".

ג' מתאר בריאיון לוואלה! את המבצעים. "היו לנו שני מבצעים ממוקדים לחילוץ גופות. הראשון בנר חמישי והשני שלושה ימים מאוחר יותר. היחידה שלנו עסוקה בפגיעה באויב וזו פעם ראשונה שהיחידה נדרשת לפעילות מהסוג הזה. אין משימה יותר ערכית מהמשימה הזו. חילוץ גופות של אנשינו".

אחד הלוחמים תיאר את התחושה ברמה האישית. "'תזכרו שיש מישהו בבית שאוהב אותו ומחכה לו ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להוציא אותו החוצה מבלי לדעת במי מדובר'", הוא תיאר. "לנו זה היה ברור מההתחלה שניטול סיכון גדול גם כדי להביא אזרחים וחיילים לקבר ישראל. זו נקודת האור הקטנה בכל החושך שהתחיל ב-7 באוקטובר. בסוף מה שעומד מול העיניים שלך זה אחינו ואחיותינו שמגיע להם להיקבר בקבר ישראל. נעשה הכול כדי להביא אחרים לקבורה כדי שלאמא ולאישה ולילדים יהיה קבר שיהיה אפשר לבכות עליו ולהתאבל".

ס' (28), קצין השטח שהוביל את הפעולה במרחב התת קרקע לאיתור וחילוץ פיזי של גופות החיילים, אמר לוואלה!: "אנחנו עסוקים ביום יום לפתור בעיות מבצעיות מורכבות. אותנו לא מביאים לפעילות שכולם יודעים לעשות. יש אתגר מבצעי? אנחנו באים ובעולמות החשאיים זה מאתגר. יש לנו יכולות מדהימות והן מפתיעות כל פעם מחדש. הפעם הפגישו אותנו עם בעיה מאוד מורכבת. אני גאה בפתרון שהצלחנו להביא לסל הכלים של צה"ל ולהצלחה בקצה".

הסיפור של ס' במלחמה, שרגיל להיות חלק מפעולות עלומות הרחק מגבולות המדינה, החל עם הטלפון הראשון על פציעתו של החבר ליחידה ולאחר מכן ההבנה שיש משפחות שזקוקות לעזרה ביישובים בנגב המערבי ועד לחילוץ גופות החטופים. "זו לא הייתה שאלה בכלל. עברנו דרומה במהירות. אחר כך היינו ברבאק איך לפתור את הבעיה. בחילוץ הראשון? לא האמנתי שנצליח לפתור את הבעיה. השכונה שבה פעלנו הייתה מאוד מורכבת ומאוד מסוכנת. היו מלא כוחות מסביב וירי מאסיבי. כל דקה שעוברת כולם בחרדת קודש עד שבסוף שאתה מבין שזה אנשים שלנו. מבחינתי האישית? זה היה קודש הקודשים. אין משהו יותר חשוב מזה. שמנו את הגופות על האלונקות, וכיסינו בדגל ישראל. כל הכוח השתתק. לא אגיד איפה זה היה. התרגשנו מאוד. היו לוחמים עם דמעות בעיניים. נכנסנו לשטח עם אחים שלנו ויצאנו עם עוד אחים שלנו. זו בעיניי נקודת קצה. עשיתי הרבה פעולות לאורך השנים ובעיניי זו הייתה הפעולה הכי משמעותית בשירות שלי. להביא אח ואחות ועוד מספר אחים לאחר מכן מהמקום הכי נמוך וחשוך הזה תרתי משמע. היו שם רגעים מאוד קשים. אחסוך את התיאורים הפלסטיים, את הרעש, הריח, המראה. בסוף? היה חצי טקס קרבי. נתנו תפילה בלב, הבענו רצון בצורה ברורה לא לעזוב עד שלא נגיע לכל האחים והאחיות שלנו".

במסגרת הפעילות הרגישה והחשאית של לוחמי המרחב המבצעי ביחידה להפעלת סוכנים 504 מבהירים בכירי היחידה כי בראש סדר העדיפויות ממוקמים השבויים והנעדרים אל מול עיניהם. "לפעמים הייתה תחושה שלא נמצא פתרון לבעיה בשטח ובסוף זה קרה", הדגיש ס' שסיפר על המקרה שחיזק אותו ואת הכוח שלו. "הלכנו לאמה של עדן זכריה ז"ל. היא איבדה את היקר לה מכל. במקום שנחזק אותה - היא חיזקה אותנו. אני מתחייב לכל ההורים: ניתן את 110 אחוזים למצוא את הבנות והבנים. לא נפסיק ולא נעזוב עד אחרון החטופים. הכוח שלנו הן משפחות החטופים".

ס' משחזר גם את הדברים ששמעו מאשתו של רס"ב זיו דדו. "היא אמרה שגם אם התוצאה היא לא התוצאה המצופה, הלב לא היה שלם עד שלא החזירו את הגופה ואין קבר. לכן זו אחת המשימות הערכיות והיא מבוצעת תחת אש בשילוב חטיבה 551 ויחידת יהל"ם כולל בשלבי החילוץ. אמרתי את זה למפקד היחידה: אנחנו נישאר כאן עד שאחרון החטופים יחזור. לאן שהתמרון יילך - נהיה 'אול אין'".

מפקד הפלגה אמר לקראת סוף השיחה בזמן שהוא מקבל בכל רגע עדכונים על הנעשה בשטח: "חשוב שכולם יזכרו: חילצנו את אנשינו שנחטפו בכוח כאזרחים ממסיבה, יישוב או בסיס. נחזיר אותם חיים או מתים לקבר בישראל. רק אחרי שאתה מגיע לעומק השטח ויורד למטה, אתה מבין כמה עזה היא מקום חשוך. ממלכת חושך. החנוכיה שהדלקנו שם הביאה אור מוסרי. במידה מסוימת, אנחנו מגרשים חושך במקום הזה. בחור העמוק ורחוק התחייבנו להביא את כל הבנים והבנות הביתה. למרות מאמצי ההסתרה שהאויב מבצע. יחידת 504 לא חוסכת אף מאמץ אף משאב ואף כוח לצורכי המשימה הזו".