יש מילת קסמים שמיליוני ישראלים שמים בה את מבטחם. לו רק היתה לנו "הסברה" טובה, הכל היה טוב. הגויים קצת סתומים, אז צריך לפתוח להם את הראש עם פומפה של הסברה. כל מה שאנחנו עושים הוא ראוי ומוצדק, רק השיווק שלנו כל כך גרוע. השכנים שלנו הם לא שבדים, והם שם בעולם פשוט אנטישמים - אז חייבים הסברה טובה שתעשה את ההבדל ותעביר אותם לצד שלנו.
לתפיסתם של המונים, המציאות שלנו היא גן עדן של שלמות. אנחנו המערב של המזרח התיכון, הווילה בג'ונגל. אנחנו הדמוקרטיה היחידה, והצבא הכי הכי וכו' וכו'. רק בגלל ההסברה הלקויה, והמסבירים, לא עלינו, עילגים ומביכים, אז לא מבינים אותנו בעולם. הכל בעיה של אי הבנה. לא יותר מזה. שטויות!
חריוני שוורים! רק דבר אחד, שלא נמצא כלל על המדף הישראלי, יכול להביא לדעת קהל טובה - התנהגות ציבורית טובה. וזו כידוע איננה אופציה ישראלית מועדפת (או קיימת).
במסגרת החקירות הקרבות בעניין המערכה בעזה, יתברר האם ישראל הרשמית או מי מחייליה ומפקדיה ביצעו פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. אני חושש שכן, לפחות כמה כאלה. ולכן אני מאוד מקווה שממצאי הבודקים יפריכו את דאגתי. עד אז, יש כמה דיבורים ברורים כשמש; יש בישראל שיח אידיאולוגי של השמדת עם. מהג'נוסייד של התורה והעמלק של נתניהו, ועד לשיח רווח של פושעים נגד האנושות. שמענו באוזנינו וראינו במו עינינו שרים וחברי כנסת, רבנים וקצינים בשירות ובדימוס, ורבים במעגלים חברתיים אחרים, מדברים בשפת הפשעים. להשמיד, להרוג, לשטח. מרימים כוסות לחיי עזה השטוחה, קובעים מירוץ בפארק עזה שיקום, מוכרים יחידות דיור ומחלקים בקלאווה באולפנים. כל אלה הם דיבורי פשע, וכל המשוחחים אותם הם פושעים או תומכי פשע.
ולא מדובר רק בפרחחי גבעות או בבוגרי ישיבות הפשע והרשע. יש אפילו חתימה נשיאותית על פצצות הרג איומות. והנה שגריר לשעבר של ישראל, שהיה פעם יחצ"ן השנה במדינה שבה כיהן. בלוחמנות של פטריוט פייסבוק נועז הוא איחל לאחת האינטלקטואליות והאקטיביסטיות החשובות ביותר באותה מדינה איחולים איומים. פניתי אליו ושאלתי אותו: האתה זה, ברוטוס? והוא ענה לי - כן! "מקווה ש(היא) תזכה להיפגש עם נשואי הערצתה, האונסים ורוצחים נשים". בשפה שאני מבין, הוא - שגריר ודיפלומט מכובד - איחל לה להיאנס כמו קורבנות אוקטובר. "לא איחלתי להיאנס", הסביר לי בדיפלומטית מדוברת, הוא רק איחל "פגישה עם נשואי הערצתה". מתברר שלארגון לה פמיליה יש גם קורפוס דיפלומטי, חלקו בפנסיה וחלקו בשירות פעיל. ואם זה לא דיבור של פשעים, אז מה כן?
כן, יש תורת גזע יהודית, והיא לא נחלתם של עשבים שוטים. היא עולה כפורחת בתוך ערוגת הזהות היהודית. יש לה שורשים עמוקים בהיסטוריה ובתיאולוגיה שלנו. ויש לה גם פירות רעילים, הוגים ופעילים, אידיאולוגיה ופוליטיקאים של ממש באקטואליה הישראלית. מעולם היא לא היתה יותר קרובה למימוש חלומותיה כמו בימים אלה, ומעולם גם לא היתה קרובה יותר לעמוד למשפט בינלאומי ולתת את הדין על תפיסתה ועוולותיה.
סמוטריץ' (ההוא מחווארה ודילול עזה לעשירית מאוכלוסייתה) רוצה הכרעה ואני רוצה לראות אותו בהאג, בן גביר (הלא-כהניסט, ולא גולדשטייניסט) רוצה סוגים של השמדה, ואני רוצה לראות אותו מאחרי סורג בינלאומי או בריחים מקומיים. אל שניהם אפשר לצרף רשימה ארוכה של אחראים שחוללו את השיח הזה, מאמינים בו, מקדמים אותו ומבצעים את משמעותו בכל שלש הזירות: בשטחים הכבושים, בקרב אזרחי ישראל הפלסטינים ובעזה שרובה חף מכל פשע.
"ג'ורג' אורוול, החד שבכותבי המאה הקודמת, כנראה חשב גם עלינו כשכתב ב-1943 את השורות הבאות: "כל אחד מאמין בזוועות שביצע האויב ולא מאמין באלה שמחולל הצד שלו, בלי לטרוח אפילו לבדוק את העדויות" ("מבט אחורה על מלחמת ספרד"). חמאס ביצע זוועות איומות - כולנו עדים. וגם אנחנו אחראים ללא מעט זוועות איומות. אבל מי מאמין? אולי הסברה תעזור?
הכותב כיהן כיו"ר הכנסת וכיו"ר הסוכנות היהודית