ביום חמישי הבא צפוי להיפתח הדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג, שבו בפעם הראשונה ישראל תתמודד עם תביעה שהגישה נגדה מדינה אחרת. זאת, בעקבות התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין, בטענה שמדינת ישראל אחראית לרצח עם ברצועת עזה.
מדובר בדרמה של ממש, שכן דרום אפריקה מבקשת גם סעדים זמניים. במידה שבית הדין יחליט לקבל בקשה זו, הוא עלול להוציא צו שיורה לישראל להפסיק את המלחמה בעזה. אמנם לבית הדין אין "שיניים" והוא לא יכול לאכוף דה-פקטו את הצו, אך מועצת הביטחון של האו"ם עלולה להוציא החלטה נגד ישראל בעקבות צו כזה. צו של בית הדין עלול להקשות מאד על מדינות ידידותיות כמו ארה"ב להטיל וטו על הצעת החלטה כזאת. בנוסף, האמריקאים עלולים להיתקל בקושי להעביר חבילת סיוע בקונגרס למימון ולחימוש ישראל (משהו שהם מתקשים בו גם ככה, ב"א) במידה ויצא צו כזה.
בשיחה עם וואלה, הסביר ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, שהופיע בעבר בפני בית הדין הבינלאומי בהאג ונחשב לבעל ניסיון רב בתחום, מה לדעתו יכול לקרות. "באופן רגיל היית מצפה שבתיק כזה שבו דרום אפריקה מאשימה את ישראל ברצח עם, בית הדין יזרוק אותם מכל המדרגות, אבל בבית הדין הבינלאומי בהאג זה יותר מורכב", הסביר שיינדורף, המשמש כיום כראש המחלה לבוררויות בינלאומיות במשרד עוה"ד הרצוג.
"הסיבה לכך, היא כי בית הדין מורכב מחמישה עשר שופטים שממונים לתפקידם על בסיס ייצוג גאוגרפי והם מייצגים תפיסות פוליטיות שונות", הוא פירט, "לדוגמה יש שופט לבנוני, ויש שופט סיני ושופט רוסי. חלק מהשופטים מגיעים ממדינות שעמדתן ביחס למלחמה בעזה אינה אוהדת לישראל וזה יכול כמובן להשפיע".
שיינדורף המשיך והדגיש את הדרמטיות שבאירוע, והסביר כי מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה בה ישראל נתבעת בבית הדין הבינלאומי. "צריך להבין שישנם שני סוגים של הליכים שבית הדין שומע", מסר שיינדורף ופירט על הסוג הראשון מבין השניים, "יש הליך שבו בית הדין מתבקש לתת חוות דעת מייעצת. למשל, העצרת הכללית של האו"ם פונה לבקש חוות דעת מבית הדין, ואז בית הדין נותן חוות דעת מייעצת שאין לה תוקף משפטי מחייב".
בהקשר של ישראל, פירט שיינדורף כי עד כה היו שתי חוות דעת מסוג זה, אחת בשנת 2004 בסוגיה של גדר הביטחון ביהודה ושומרון, ותהליך נוסף שמתרחש בכת ועוסק בהמשך ההחזקה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון. "בשני ההליכים האלה ישראל הגישה עמדה כתובה שאומרת שלעמדתה אין מקום שבית הדין ייתן חוות דעת מייעצת בנושאים האלה", מסר.
"סוג אחר של הליך הוא הליך בין שתי מדינות, כמו בהליך הנוכחי", המשיך שיינדורף והסביר,"דרום אפריקה הגישה תביעה נגד מדינת ישראל. בניגוד לחוות הדעת מייעצת שאינה מחייבת, בהליך כזה בית הדין נותן צווים או פסקי דין מחייבים. דרום אפריקה וישראל חברות באמנה למניעתו וענישתו של הפשע של רצח עם, והטענה של דרום אפריקה היא שישראל מפרה את האמנה".
עוד מסר שיינדורף כי לא מדובר בפעם הראשונה שמדינת ישראל מעורבת בהליך בין- מדינתי כזה בבית הדין. בשנות ה-50 תבעה ישראל את בולגריה בנושא מטוס ישראלי שהופל, אך אז הייתה ישראל בצד התובע. הפעם נמצאת ישראל לראשונה בצד הנתבע.
שיינדורף התייחס לשאלה, מה יכול לעשות בית הדין בהאג לישראל. הוא הסביר כי דרום אפריקה מבקשת כעת צו שיורה לישראל להפסיק את המלחמה כמו גם עוד כמה צווים בהקשר ההומניטרי, כמו מתן אפשרות לנגישות למים, מזון ותרופות לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. "בנוסף, הם מבקשים לא לפגוע בבתים. עוד הם ביקשו צו שיורה לישראל לא להשמיד ראיות לפשעים שלטענתם היא מבצעת שם", הוא מסר.
כשנשאל מה יקרה אם בית הדין יוציא צו כזה וישראל תבחר לא לציית, ענה שיינדורף כי "מדינות אמורות לציית לצווים של בית הדין הבינלאומי. במידה וישראל לא תציית, יש אפשרות שהעניין יובא בפני מועצת הביטחון של האו"ם ואז השאלה הגדולה היא מה האמריקאים יעשו".
עוד הוא הסביר כי צו שכזה יכול להקרין ולהשפיע על הליכים בינלאומיים אחרים. כך לדוגמה, יוכלו מדינות לפתוח בהליכים דומים נגד גורמים בדרג המדיני או נגד קצינים בצה"ל. בנוסף, בין הדין הפלילי הבין-לאומי יכול לקדם את החקירה שכבר מתנהלת שם.