כשגלעד ארדן נכנס לתפקידו כשגריר ישראל בוושינגטון בתחילת 2021, ג'ו ביידן התחיל את כהונתו כנשיא ארצות הברית . אחד הנושאים עליו דיברו איתו לא מעט ישראלים לפני כניסתו לתפקיד היה הוויזה לארצות הברית - סוגיה מעיקה ביחסים בין המדינות, שפגשה כל ישראל באופן אישי ב-75 השנים האחרונות.
ארדן גם חווה את הנושא באופן האישי ביותר. הוריו המתינו תשעה חודשים לראיון בשגרירות ארצות הברית בישראל כדי להוציא ויזה ולבקר את הנכדים. ארדן החליט לשם את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו ולטפל בסוגיה הזו באופן אישי.
איש המפתח היה השר לביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס. נקודת התורפה הישראלית המרכזית היתה אחוזי הסירוב השנתיים לוויזה עבור אזרחים ישראלים, שעלה על רף שלושת האחוזים, שמעליו מדינות לא יכולות להצטרף לתכנית הפטור מוויזה. ארדן סיפר כי הבין שחלק משמעותי מהסירובים נובע מסיבות ייחודיות לישראל. כשהוא העלה זאת בפני מיורקאס, האחרון הבטיח לעזור לשנות את המגמה.
אבל פריצת הדרך המשמעותית הגיעה באוגוסט 2021 בפגישה בין הנשיא ביידן לראש הממשלה דאז נפתלי בנט. ביידן ואנשיו הבטיחו לעזור והנשיא אף התבטא בנושא פומבית בהצהרות לתקשורת. מכאן והלא הדברים עברו למסלול של ביצוע.
כמו בכל הצלחה קרב הקרדיטים החל עוד לפני ההודעה האמריקנית הרשמית. בין הטרמפיסטים הרבים היו כמה ישראלים שבאמת השקיעו מאמץ רב כדי להגיע ליום הזה - בנט, לפיד, שרת הפנים לשעבר איילת שקד, שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג, ראש השב"כ רונן בר וארדן (ובתקופת הממשלה הנוכחית היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי שהוביל את הנושא).
איש מפתח נוסף היה שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס. האחרון רצה שהפטור מוויזה לישראלים יהיה המורשת המרכזית שלו בתפקיד. בתקופת ממשלת בנט-לפיד מאמציו לקדם את המהלך נתקלו בקשיים במיוחד בגלל המצב הפוליטי בישראל.
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו וחברי מפלגתו עשו כל שביכולתם לחבל בהעברת החקיקה הנחוצה בכנסת. הם טענו שההצטרפות לתכנית הפטור מוויזה תפגע בפרטיות של אזרחים ישראלים או תפגע בביטחון עקב מתן ההקלות לאמריקנים ממוצא פלסטיני.
כל המאמצים הדיפלומטיים של ניידס מול נתניהו ויריב לוין נתקלו בקיר של סירוב. ניידס הבין שהפוליטיקה הפנימית היא המשחק היחיד בעיר. לנתניהו היה להם חשוב לסכל כל הישג פוטנציאלי של בנט ולפיד גם אם זה בא על חשבון הפטור מוויזה עבור אזרחי ישראל.
כשנתניהו ניצח בבחירות והרכיב ממשלה הוא התהפך מיד. החשש מפגיעה בפרטיות היה כלא היה וכך גם הדאגה מסיכונים ביטחוניים עקב כניסה חופשית לישראל של אמריקנים ממוצא פלסטיני וערבי. ההנחיה של נתניהו לכלל המערכת היתה לקדם את הנושא בכל מחיר.
חזרת נתניהו ללשכת ראש הממשלה, הממשלה הקיצונית שהרכיב והמהפכה המשפטית ציננו את ההתלהבות אצל רבים בוושינגטון לגבי הכנסת ישראל לתכנית הפטור מוויזה. כמה בכירים במשרד החוץ האמריקני ובבית הלבן טענו אז בדיונים הפנימיים שאין כל הגיון לתת לממשלת ישראל פרס על התנהגות רעה והציעו להתנות את המהלך בשינוי מדיניות ישראלי בתחומים אחרים כמו המהפכה המשפטית.
ניידס טען באותם דיונים כי יש להפריד בין הסוגיות - להמשיך לקדם את הפטור מוויזה כאילו אין מהפכה משפטית ולהפעיל לחץ בנושא המהפכה המשפטית כאילו אין פטור מוויזה. ניידס גם טען בדיונים הפנימיים בממשל כי לא מדובר במתנה לנתניהו אלא באינטרס אמריקני לשפר את היחס לעשרות אלפי אמריקנים ממוצא פלסטיני.
השגריר האמריקני לשעבר שזיהה שנתניהו להוט לקבל את הפטור מוויזה החליט לנצל זאת כדי ללחוץ על ממשלת ישראל לשנות את היחס לאמריקנים ממוצא פלסטיני וערבי. ההתעקשות של ניידס ושל גורמים נוספים בממשל האמריקני הוציאה מישראל ויתורים חסרי תקדים כמו מתן מעבר חופשי לפלסטינים-אמריקנים שגרים בגדה המערבית לתוך ישראל ואפשרות לטוס מנתב"ג.
בחודש יולי האחרון, כמה שעות לפני שעזב את ישראל, נפגש ניידס עם ראש השב"כ רונן בר לארוחת פרידה. הבקשה שלו היתה - למצוא פתרון גם ל-700 האמריקנים ממוצא פלסטיני שחיים בעזה. ניידס הסביר שבלי פתרון לסוגיה הזו כל הפטור מוויזה עלול לרדת לטמיון. תוך כמה שבועות גם הנושא הזה נפתר לשביעות רצונם של האמריקנים.
בכירים לשעבר בממשל האמריקני ובכירים אמריקנים מכהנים טוענים כי המו"מ עם ממשלת נתניהו על תכנית הפטור מוויזה לימדה אותם שכאשר ראש הממשלה באמת רוצה משהו הוא מוכן לשלם בוויתורים משמעותיים ואפילו חסרי תקדים כדי להשיג אותו.
לדבריהם, זהו לקח חשוב עבור הבית הלבן שמתחיל בימים אלה לנהל מו"מ עם נתניהו ואנשיו על המרכיב את הפלסטיני של העסקה הסעודית. בוושינגטון מבינים שנתניהו מאוד מאוד רוצה הסכם שלום עם סעודיה. כמו בפרשת הוויזות הם מתכוונים ללחוץ כדי לקבל ממנו מקסימום ויתורים בתמורה.