צפיפות התלמידים בכיתות בישראל ממשיכה להיות מהגבוהות מבין מדינות ה-OECD - כך עולה היום (שלישי) מדוח החינוך השנתי של הארגון. המסמך מציג כי נעשים ניסיונות לפתוח כיתות נוספות, אולם הממשלות לא מצליחות להדביק את מספר התלמידים העולה.
כיום, ישראל ממוקמת שלישית מבין 31 מדינות בצפיפות בכיתות ביסודי וחמישית בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי לומדים בממוצע 26.2 תלמידים בכיתה לעומת 20.6 תלמידים ב-OECD, פער של כ-27%. צפיפות התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים גדולה יותר בישראל בכ-23% - 28.3 תלמידים בממוצע בכיתה מול 23.0 ב-OECD. הנתונים דומים לאלה שהתפרסמו לפני שנתיים - 26.3 תלמידים לכיתה בחינוך היסודי ו-28.1 בחטיבות הביניים.
בעשור החולף נרשם צמצום מסוים במספר התלמידים בכיתה, אך בהצלחה פחותה במשימה משאר המדינות. הגורם המרכזי, מולו ישראל מתקשה להתמודד, הוא שיעור הגידול של בני 17-6, הגבוה ביותר ב-OECD. בין 2010 ל-2021 המספר עלה ב-25.1%, כשהממוצע בשאר המדינות היה ירידה של 1.1%. ב-20 מדינות מתוך 38 המדינות הנכללות בדוח חלה ירידה כזו. בדרום קוריאה, למשל, חלה ירידה של 26%, ובליטא ירידה של 23.4%.
מבחינת ההוצאה על חינוך, ישראל מקצה את התקציב השני הגבוה ביותר מבין המדינות. אולם מספר התלמידים גדול, ולכן ההוצאה על כל אחד נמוכה. שיעור ההוצאה של ישראל עבור מוסדות חינוך הוא השני הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, אחרי קולומביה. בצירוף ההוצאה על לימודי תואר או תעודה ישראל נמצאת במקום השלישי, אחרי איסלנד ונורבגיה.
עם זאת, ההוצאה לתלמיד בישראל נמוכה מההוצאה הממוצעת של הארגון בכל הגילאים. היחס בין ההוצאה של ישראל לזאת של ה-OECD נע בין 58% בגני ילדים ל-87% בבתי הספר. ישראל מדורגת במקום 28 מתוך 30 המדינות שמסרו מידע על גני ילדים, מקום 24 מתוך 36 מדינות בבתי ספר ו-29 מתוך 37 מדינות בהשכלה השלישונית, זו שאחרי התיכון.
ברקע שיחות השכר בין ארגון המורים למשרד האוצר, שגררו עיצומים מתמשכים וכמעט שביתה, הדוח מצביע על התנאים הפחותים של המורים בישראל לעומת מקביליהם. ישראל מתמקמת בשליש האחרון של המדינות מבחינת שכר המורים. שכר הבסיס של מורה במשרה מלאה עם 15 שנות ותק והכשרה טיפוסית בישראל נמוך ב-33% בחינוך היסודי, ב-30% בחטיבות הביניים וב-26% בתיכונים מהשכר הממוצע ב-OECD. בגני ילדים שכר הגננות בישראל נמוך ב- 18% מהשכר הממוצע של גננות ב-OECD.
למרות התוספות של השנים האחרונות בשכר המורים המתחילים, בכל שלבי החינוך פערי השכר בין ישראל ל-OECD גדלו בהשוואה לשנה שעברה. ייתכן שהמגמה תשתנה בשנים הבאות, עם כניסתם לתוקף של הסכמי השכר החדשים שנחתמו עם הסתדרות המורים וארגון המורים. נקודה נוספת היא השלמות השכר. במבט על השכר שרואים המורים בתלוש בסופו של חודש, השכר בפועל, הפערים מיתר המדינות קטנים יותר. זאת כתוצאה מאפשרויות שונות לתוספות לשכר הבסיס.
רמת ההשכלה בישראל נותרה גבוהה בהשוואה ל-OECD. בהשכלה על-תיכונית אזרחי ישראל נמצאים במקום השמיני מכל המדינות, עם כמחצית מבני 64-25. כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימו השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD של כ-80%. לצד זאת, מהדוח עולות מגמות מדאיגות - הפער משאר המדינות הולך ומצטמצם והצעירים משכילים פחות.
הקבוצה שמסמנת את העתיד לבוא היא קבוצת הגיל 25 עד 34. דרכם ניתן לראות את השינוי שעומד בפתח, לרעה או לטובה. בישראל, שיעור ההשכלה הגבוהה גבוה יותר בקרב בני 25-64 ונמוך יותר בקרב בני 25-34 ביחס ל-OECD. שיעור בעלי השכלה גבוהה בקבוצת הגיל הצעירה נמוך מבני 25-64, בעוד שברוב המדינות בגילאים הצעירים אחוז המשכילים גבוה יותר. ישראל, איסלנד ופינלנד הן המדינות חברות ה-OECD היחידות המציגות ירידה בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הקבוצה הצעירה לעומת כלל האוכלוסייה הנבדקת.
אל תפספס
בשנים האחרונות שיעור המשכילים בקבוצת הגיל הצעירה גדל משמעותית במדינות ה-OECD. כך, מבין כל המדינות החברות בארגון ישראל נמצאת במקום השמיני בקרב בני 25-64, ואצל בני 25-34 היא נמצאת במקום 19.
הסבר אפשרי לכך הוא האחוז הגבוה של הסטודנטים להשכלה הגבוהה בישראל שקיים שנים רבות. במדינות האחרות, ההתעניינות בלימודים אקדמיים התפתחה בשנים מאוחרות יותר. הסבר נוסף הוא שבישראל הצעירים מתחילים את לימודיהם מאוחר יותר בגלל השירות הצבאי.
בשנה האחרונה, הוויכוח על רפורמת הבגרויות שקידמה שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא ביטון וביטל שר החינוך יואב קיש העלה את שאלת מעמד לימודי הרוח. ההשוואה בין ישראל ל-OECD מראה כי בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים מספר השעות המוקדשות בישראל לשפה, מורשת, חברה ורוח גבוה יותר, וכך גם לגבי מתמטיקה ושפות זרות. לעומת זאת, במדעים וטכנולוגיה מספר שעות הלימוד להן זוכים תלמידי ישראל נמוך יותר.