עמית איטח בת ה-20 איבדה את חייה בתאונת דרכים קשה לפני כשנה וחצי. לפני כארבעה חודשים נהרג רפאל אדנה בן ה-4 בתאונה בנתניה שטלטלה רבים והוציאה מאות לחסום את איילון. שבוע מאוחר יותר נהרג לית' עלי פריג' בן ה-15 מכפר קאסם כאשר רכב פגע בו בעת שרכב על אופניים חשמליים סמוך למחלף ראש העין. דבר אחד משותף לכלל התאונות: שלושת ההרוגים נפגעו בתאונות שהפכו מזמן למכת מדינה - תאונות פגע וברח.
מנתוני משטרת ישראל עולה כי נהרגו שמונה בני אדם בתאונות פגע וברח - ממוצע של הרוג אחד לחודש. בנוסף, נפצעו 363 בני אדם. בשנים 2022-2020 נרשמה מגמת עלייה במספר הנפגעים בתאונות מסוג פגע וברח, תאונות שבהן הנהג הפקיר את הפצוע והמשיך לנסוע לאחר הפגיעה בו. יצאנו לבדוק כיצד ניתן להילחם בתופעה זו.
הגברת האכיפה
בימים אלו מצויה משטרת ישראל במשבר כוח אדם חמור שמשפיע על יכולת המשטרה לנהל חקירת תאונות בצורה מהירה ויעילה וכמובן לאכוף את חוקי התנועה בכבישים. "אני כבר טוען שנים רבות שהרבה מאוד כסף מהתקציב הולך למקומות שלא צריך", אמר לוואלה! ניצב בדימוס ברונו שטיין, ראש אגף התנועה במשטרה לשעבר. "נהרגים לנו מאות אנשים בכל שנה בכבישים. אם היו עכשיו יורים עלינו מרצועת עזה או מלבנון ונהרגים לנו בכל שנת 360 אנשים - כמה זמן היה לוקח לנו לצאת למלחמה? התשובה היא שבאותו היום. ההרוגים בכבישים זו לא גזירת גורל".
ניצב בדימוס שטיין טוען שצריך לבחון מחדש את האכיפה בכבישים ולהגדיל את כמות שוטרי התנועה. "יש משבר של כוח אדם במשטרה ויש תקציבים שמתייחסים לנושא התחבורה בארץ, אבל לא מגדילים את התקציב לאכיפה משטרתית. תדאגו בתוך המאות מיליארדים של התקציב להוסיף בכל שנה עוד חמישים שוטרים לאכיפת תנועה. ככל שנוסעים על הכביש ורואים ניידות לאורך הדרך, מתנהגים אחרת וזה כל הסיפור".
מצלמות בכל מקום יפתרו?
דרך אפשרית נוספת להגברת האכיפה היא הקמת רשת רחבה של מצלמות רחוב בדרכים. "חוקרים רבים ציינו כי בערים חכמות שמרושתות במצלמות רחוב, הסיכוי לתאונות פגע וברח עשוי לרדת", אמרו בעמותת אור ירוק. "הן בשל הקטנת המוטיבציה של הנהגים לברוח והן בשל הגברת הסיכוי לתפוס ולהעניש אותם על פני זמן".
ניצב בדימוס שטיין סבור גם הוא שהצבת מצלמות בדרכים תגביר את יכולת האכיפה. "אני מאוד מאמין במצלמות ולא חושב שיש מספיק רישות שלהן. אני יודע שזה מעורר התנגדות ציבורית מאוד גדולה ואנשים רבים לא אוהבים את זה, אבל פיקוח באמצעות מצלמות זה עוד גורם שמשפיע על יכולת האכיפה ופענוח של תאונות."
עו"ד איתן סטולר המתמחה בדיני תעבורה דווקא סבור אחרת באשר להצבתן של מצלמות. "הן לא ימנעו תאונות פגע וברח ורק יפגעו בצנעת הפרט", טוען סטולר. לטענתו, במקרים רבים, הנהגים הפוגעים ממשיכים לנסוע מתוך פעולה אוטומטית במצב לחץ ועל כן הוא סבור שהם אינם חושבים בהיגיון ויהיו מורתעים ממצלמות אם יוצבו בדרכים.
החמרת הענישה
החוק בישראל כיום מתיר לבתי המשפט לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל על עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, אולם בבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק" עלה שהעונש הממוצע הוא משמעותית קצר ומקל ביחס לכך: העונש הממוצע ב-71 פסקי דין של עבירת הפקרה שנבדקו על ידי העמותה היה מאסר של שנתיים ושבעה חודשים וקנס כספי של 2,179 שקלים בלבד.
"אנחנו קיבלנו טלפון בשעה 00:30", שיחזרה בכאב תמי איטח, אמה של עמית ז"ל. "אמרו לנו להגיע מהר לביה"ח בנהריה. הנהג הפוגע יצא מהתאונה עם שריטות קלות וחיפש כל דרך להימלט מהזירה. הוא עלה על רכב שהסכים להסיע אותו לבית שלו בנהריה בלי להתקשר ולהזמין סיוע לנפגעים. הוא פשוט הלך משם. רק אחרי חודש ימים הוא הסגיר את עצמו למשטרה".
"לדעתי אין הרתעה מספקת בנושא הזה", קובעת איטח. "זה מתבטא בכך שהנהג הפוגע יכול למנוע את הבדיקה שממנה יעלה שהוא היה שתוי או מסומם בזמן הנהיגה. והוא מצליח להתחמק מזה. צריך שלא ישתלם לבן אדם לברוח. בתי המשפט צריכים לנהל את המשפט באופן מהיר ויעיל ולהרשיע את מי שגרם לתאונות וגורם לנו לסבל יום יומי והפקיר את הקורבנו. רק ככה תהיה הרתעה, רק הבעת עמדה נחרצת בבית משפט תפחית את התופעה המכוערת הזו".
מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב, אומר שתאונות פגע וברח הן מזמן מכת מדינה. "השופטים חייבים להחמיר בענישה ולשדר מסר חד וברור כי אדם שפוגע באדם אחר ומפקיר אותו ישלם מחיר כבד ויבין שלא משתלם לפגוע ולהפקיר", הוא קובע. "מדינת ישראל חייבת להכריז מלחמת חורמה בנהגים שמפקירים ובורחים ממקום התאונה. נהגים פוגעים במשתמשי דרך ומסתלקים ממקום התאונה מבלי להישאר במקום התאונה ולהגיש עזרה. זו אחת מעבירות התנועה הקשות והחמורות שיש כי לא מדובר רק בתאונת דרכים אלא במעשה שהוא אנטי חברתי ולא מוסרי. איזה מן אדם פוגע באחר, משאיר אותו להתבוסס בדמו ובורח ממקום התאונה? על מעשה כזה אין סליחה ואין מחילה".
בניגוד לטענה שיש להחמיר את הענישה בישראל על עבירת הפקרה, עו"ד סטולר סבור שלא מתקיים קשר בין הענישה לבין מגמת העלייה בתאונות פגע וברח. "אני לא מדבר על פגע וברח שבהם הנאשמים מנסים לשבש את ההליכים, מתחמקים ומסתתרים", הוא מסביר. "אני מתכוון להרבה מקרים שבהם הנהגים הם אנשים נורמטיביים מאוד שפעלו כך בשל המבנה האישיותי שלהם. בהרבה מהמקרים אנשים מתחילים לדמיין כל מיני דברים שלא בהכרח רלוונטיים בסיטואציה. ברוב המקרים זה לא שהבן אדם באמת שולט בעצמו".
עו"ד סטולר סבור שהענישה על הפקרה לאחר תאונת דרכים היא חמורה דיה כבר כיום. "אם אתה הורג מישהו ואתה נאשם בגרימת מוות ברשלנות זה עד 3 שנות מאסר, כשזה תלוי בחומרת הרשלנות של הנהג. במקרה של יצחק אספה שפגע בארי נשר, הוא לא היה אשם בתאונה עצמה, אבל כן נאשם בהפקרה ועל ההפקרה בלבד הוא קיבל 4 וחצי שנות מאסר. על עצם ההפקרה הוא קיבל עונש כבר יותר".
הגברת המודעות דרך חינוך
דרך התמודדות נוספת עם מגמת העלייה בתאונות פגע וברח היא קמפיינים, שמצד אחד יזכירו לנהגים את עונשי המאסר הצפויים להם בחוק אם יפקירו את הקורבן, ומצד שני יבהירו את האפשרות של הצלת חיים בעת הזעקת צוות רפואי ומתן עזרה לקורבן.
"הדבר היחיד שיכול לצמצם תאונות פגע וברח זה לא החמרת הענישה, זה לא התנהלות הפרקליטות, אני חושב שזה החינוך של הילדים", מאמין עו"ד סטולר. "לחנך אותם שאם חשבת שפגעת במשהו בכביש אתה קודם עוצר, נותן טלפון וכל הפרוצדורה. קודם כל תהיה בן אדם. החמרת ענישה זה לא מטרה פה, כי גם היום הם מקבלים עונש חמור מהריגה".
נהגים רבים שהפקירו קורבנות לאחר פגיעה, טענו בגרסתם בחקירה שלא היו מודעים לכך שפגעו בנפש, אלא חשבו שפגעו ברכב אחר. כך למשל קרה בזמן חקירת התאונה בה נהרג הילד רפאל אדנה לפני 4 חודשים: קרול פסלר, החשודה כנהגת הפוגעת, אמרה בגרסתה בחקירה שהיא חשבה שפגעה באופנוע, אך בשל כך שלא גילתה אחריות ועצרה לבדוק האם נפגע אדם, בפרקליטות מתכוונים להגיש נגדה כתב אישום בגין הפקרה.
בימים אלו עוד מתנהל המשפט נגד הנהג שפגע בעמית איטח לפני כשנתיים וחצי. תמי איטח, אמה של עמית, מעבירה מסר שעל אף שהוא גדול בחשיבותו, הוא אינו ברור לכל הנהגים בכבישים: "אני רוצה להאמין שהאנשים האלה שיושבים מאחורי ההגה, הם בעלי ערכים ומוסר. פשוט תהיו בני אדם".