בג"ץ קיבל היום (שני) את בקשתו של שר המשפטים יריב לוין לדחות את הדיון בעתירות שהוגשו נגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. הדיון, שהיה אמור להתקיים ביום חמישי הקרוב, נדחה ליום שלישי 19 בספטמבר.
מוקדם יותר היום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הגישה את חוות דעתה לבג"ץ ביחס לעתירות שהוגשו נגד אי כינוס הוועדה, וקבעה כי חובה לכנס אותה. זאת, בניגוד לעמדת שר המשפטים יריב לוין.
במכתב התגובה שלה לעתירות בבג"ץ, קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי "קמה כבר עתה החובה על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים וכי על הממשלה לבחור את נציגתה בוועדה". הפעם האחרונה בה כונסה הוועדה הייתה באפריל 2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד. מאז קמה הממשלה הנוכחית לפני שמונה חודשים, לא התכנסה הוועדה.
בשבועות האחרונים, השר והיועצת ניהלו דיאלוג שבמסגרתו ביקשה בהרב מיארה להגיש עמדה שתוסכם על השניים. הדיאלוג לא נשא פרי והשר פוצץ את השיחות לפני כשבועיים. גם הצעה מרוככת של היועצת לפיה יש לכנס את הוועדה למינוי שופטים רק בערכאות נמוכות לא התקבלה על ידי השר.
הסיבה לכך היא כי השינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים היא גולת הכותרת של התוכנית להחלשת מערכת המשפט מבחינת השר לוין.
היועצת קבעה בעמדתה כי יש לכנס את הוועדה גם לבחירת שופטים בעליון. הנימוק של היועצת הוא הצפי לחוסר של 53 תקנים ברשות השופטת, עובדה שמטילה עומס רב על השופטים ועל המתדיינים. היועצת סבורה שאפשר לכנס את הועדה גם בהרכב חסר, ובלי נציג הממשלה הנוסף שטרם נבחר.
אל תפספס
רק בשבוע שעבר שיגר לוין מכתב חריף לברהב מיארה, בו האשים אותה בכך שהתנהלותה בעניין העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד אי כינוס הוועדה הותיר אותו "ללא ייצוג משפטי מינימלי", וכי יש בה "כדי לפגוע פגיעה יסודית בזכויותי כבעל דין".
כמו כן, לוין ביקש להודיע לבהרב מיארה כי הוא רואה את עצמו "כמי שאינו מיוצג בהליך" וכמי שעמדתו "אינה מובאת כנדרש בפני בית המשפט". הוא אף כתב כי "גם בסטנדרטים שלך", כלשונו, מדובר ב"שיא נוסף של יחס מזלזל". בכך, שר המשפטים "פיצץ" את המגעים בין השניים למציאת פשרה בין עמדות הצדדים.