הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) בישיבתה השבועית את ההחלטה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת פגסוס, שתבחן את השימוש שעשתה המשטרה בתוכנות רוגלה ומעקב אחר אזרחים ונושאי משרה. זאת, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה לסמכויות הרחבות שיינתנו לוועדה, שיאפשרו לה לחקור גם תיקים פתוחים ועומדים, כמו תיקי ראש הממשלה. גם השב"כ מתנגד להקמת הוועדה, מחשש שהיא תביא לחשיפה ציבורית של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ותעכב את האפשרות של המשטרה להשתמש בכלי הרוגלה והמעקב המתקדמים הנדרשים למאבק בארגוני הפשיעה ובגל הפשיעה בחברה הערבית.
לפי הצעת המחליטים של שר המשפטים, הוועדה "תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO שנטען כי נעשה בה שימוש מבלי שניתנו לכך צווים מבית המשפט ("פרשת פגסוס")". לוועדת הבדיקה יינתנו סמכויות של ועדת חקירה, והיא צפויה להגיש את מסקנותיה לשר המשפטים תוך חצי שנה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא ישתתף מחר בהצבעה על הועדה בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי בנושא. שכן, לפי החלטת שר המשפטים, הוועדה תוסמך כאמור לבדוק גם את ההתנהלות בתיקים עומדים ופתוחים, לרבות תיקיו של נתניהו - ולכן לא ישתתף בהצבעה.
לוין כאמור מקדם את ההצעה חרף התנגדות היועמ"שית למתן סמכות לבחון תיקים פליליים תלויים ועומדים, כמו תיקי ראש הממשלה, מ"חשש לפגיעה בעצמאות עבודתם של גורמי אכיפת החוק". לוין דחה את ההתנגדות שלה, בטענה שהיא נמצאת בניגוד עניינים, ולפי הצעת המחליטים - חברי ועדת הבדיקה עצמה הם שיכריעו בנושא.
"הוועדה תבדוק פניות מאת היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה", נכתב בהחלטה, שמסמיכה את הוועדה לאסוף ממצאים ולגבש מסקנות "בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד". לוין כבר הודיע שבראשות הוועדה יעמוד שופט המחוזי לשעבר משה דרורי, שנחשב לתומך של המהפכה המשפטית וכן העביר בעבר ביקורת על חקירות ראש הממשלה. לצדו, יהיו בוועדה שני חברים נוספים - הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ענבל רובינשטיין ושלום בן חנן, בכיר לשעבר בשב"כ.
אל תפספס
לפי הצעת המחליטים, הדוח של הוועדה יפורסם ברבים, אבל עם חלקים מושחרים שלגביהם תקבע הוועדה כי יש מניעה לפרסמם. גם ישיבות הוועדה יהיו פומביות באופן חלקי בלבד וחלק מכובד מדיוניה יהיו בדלתיים סגורות, כדי "להימנע מחשיפה של שיטות חקירה ואמצעי מעקב, ובמטרה לשמור על יכולותיה העתידיות של משטרת ישראל, הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, וכן שמירה על סודות מסחריים לרבות במקרים בהם יעידו נציגי החברות המספקות את הכלים הטכנולוגיים לגופי האכיפה המוזכרים".
פרשת "פגסוס" החלה בשנה שעברה בפרסום ב"כלכליסט" שחשף שהמשטרה ריגלה באופן לא חוקי אחר אזרחים, אישי ציבור, עיתונאים ועדים במשפט נתניהו ללא צו מתאים של בית משפט והפכה מיד לנושא מרכזי של תומכי ראש הממשלה לביקורת וערעור הלגיטימציה בחקירות ובכתב האישום שהוגש נגדו.
בפברואר אשתקד, היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, מינה ועדה פנימית במשרד המשפטים בראשות המשנה שלו עמית מררי לבדיקת הפרשה, שקבעה שלא נמצאה אינדיקציה לכך שהמשטרה ביצעה חדירה לטלפונים ניידים ללא צו שיפוטי אבל כן נמצאו מקרים בודדים בהם הצו לא תאם את פעולת ההאזנה שביצעה המשטרה.
עם זאת, אחרי פרסום הדוח התגלו עוד מקרים בהם נתגלו הדבקות רוגלה, שיצרו לחץ בימין להקים ועדת בדיקה חיצונית לפרשה. ביוני השנה ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן אישרה החלטה בתמיכת הקואליציה והאופוזיציה שקוראת להקמת ועדת חקירה או בדיקה ממשלתית בראשות שופט, וחודש לאחר מכן שר המשפטים יריב לוין הודיע על הקמת הוועדה.