כיצד משפיעה המהפכה המשפטית על מוכנות צה"ל למלחמה?

המחאה הציבורית נגד המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, הובילה לגל איומים של אנשי מילואים, בהם קצינים בכירים, להפסיק את התנדבותם בצבא. חלקם כבר מימשו את האיומים. במטה הכללי בצה"ל מתקיימת פעילות שוטפת, מחשש לפגיעה במוכנות וכשירות מבצעית והשלכות על הלכידות של צבא העם. ברקע הימים הסוערים, וואלה! מציג ניתוח של מוכנות צה"ל למלחמה, בכמה זירות במקביל.

את תשומת הלב של המערכת הביטחונית והדרג המדיני מושכים בשלב זה חיל האוויר ואגף המודיעין אך לא רק. בכירים בצה"ל הבהירו כי לא במקרה המיקוד הוא בחיל האוויר ובאגף המודיעין: "מדובר בקבוצות איכות הומוגניות ולא הטרגוניות כמו בכוחות היבשה".

המטה המבצעי: סובל מהפגיעה הקשה ביותר. כדי לדייק את "רמת הפגיעה" יידרש צה"ל לזמן את המילואימניקים של המטה למילואים ולבחון אותם: מי מתייצב ומי לא. לדברי גורמי צבא במילואים, "המטה המבצעי מתקרב בצעדי ענק לשיתוק".

המטה הוא "המוח" של החיל, שמתכנן ומפעיל בחירום את כל שלבי איסוף המודיעין, איתור, תכנון ותקיפת המטרות. מרביתו מבוסס על חיילי מילואים ותיקים מאוד, חלקם בני 55-60, עתירי ניסיון, ובהם טייסים לשעבר. בשלב הזה מאות מהם הודיעו כי עד להודעה חדשה לא יגיעו לשירות מילואים. ההשפעה המעשית של המהלך תהיה ניכרת במלחמה ובמצבי חירום שונים, ולא בשגרה. אם מאות מאנשי המטה המבצעי במילואים יממשו את האיום שלהם, יהיה חיל האוויר כמעט משותק באופן שימנע ממנו לתקוף אלפי מטרות ביממה ולייצר מטרות בזמן אמת.

בית הספר לטיסה: מבוסס על טייסים ותיקים כמדריכים במילואים. בשלב הזה מספר גדול וחסוי של טייסים לא מגיע, כשחלקם טוען כי מדובר בחופשת קיץ. כבר בשלב הזה המחסור במדריכי טיסה מייצר עומס על מדריכי בית הספר בשירות הקבע, וגורם למשמרות כפולות. יש לכך שתי השלכות מובהקות: פגיעה בפעילות השוטפת של החיל, שכן טייסי הקבע הוותיקים נמצאים תחת עומס ולא מבצעים משימות אחרות, וחשש שהעומס יוביל לבעיות בטיחות עד כדי תאונות. איכות ההכשרה נפגעת משום שאין תחליף איכותי לוותק ולניסיון של טייסי המילואים.

טייסות קרב, תובלה, סער, מודיעין ותצפית, בקרה, ותדלוק: המצב בתוך הטייסות משתנה מטייסת לטייסת, ובחלק מהן, מעריכים בכירים לשעבר בחיל האוויר, יגיע מצב של פגיעה חמורה בתפקוד הטייסת ומוכנות למלחמה בכמה זירות במקביל, בקרה שתהיה דרישה להקפיץ טייסים. יש טייסות שיש בהן פגיעה נקודתית בפעילות המבצעית, אך החשש הוא שבחלוף כמה חודשים יצנחו בעשרות אחוזים הכושר המבצעי ורמת המוכנות של הטייסים באופן שיהיה קשה להחזיר את המצב לאחור, תוך כדי מלחמה, כשיינחתו טילים בעורף הישראלי. ההערכה בחיל האוויר היא שהמספרים של טייסים שיודיעו על הפסקת טיסה או הפסקת התנדבות יגדל דרמטית לקראת החגים אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון בהתנהלות הממשלה.

מפעילי כלי טיס לא מאוישים: מחאת מפעילי כלי הטיס הלא מאוישים נחשבת לפגיעה "מתחת לרדאר", משום שהיקפם נמוך ביחס לטייסים ולגורמי אמ"ן השונים, אך משקלים הסגולי הוא גבוה. כולם מתעלמים מהמחאות שלהם והמעורבות הגדולה שלהם בביקורת נגד הממשלה, אך גם נגד הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר, מהם ציפו לגיבוי רחב יותר, ולא להסתפק באי-ענישה או בהדחה, אלא ב"דפיקה על השולחן" כהגדרתם, על שולחן הממשלה.

גורמים בחיל האוויר טוענים שכבר עכשיו יש ירידה במשמרות של מפעילי כלי טיס, שחלקם נעדר מאימונים או מפעילות מבצעית. להגדרת הגורמים בחיל האוויר במילואים. "כרגע משתיקים את הפגיעה אבל חשוב להבין שאין פעילות מבצעית ללא כלי טיס לא מאוישים. תמיד יש מל"ט בשמיים. ולכן לאורך זמן תהיה פגיעה קשה בפעילות מבצעית. אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם כמות מפעילי הכטמ"מים תרד באופן קיצוני ברמת הכשירות, אם לא יתאמנו מעל חודשיים, ומה יקרה כשיצטרכו אותם למגוון פעילויות", אמר גורם במילואים שבקיא בפעילות הטייסות.

כוחות מיוחדים: בשלב זה הפגיעה מזערית, אך קיימת פגיעה, בעיקר בלכידות.

הגנה אווירית: בשלב זה הפגיעה מזערית במעטפת אך העיניים נשואות לגדוד המילואים של כיפת ברזל, חוסר היכולת לצפות את העתיד הפוליטי הישראל והתגובה של חיילי המילואים שבשלב זה מתייצבים כמעט באופן מלא.

הנזק הגדול ביותר בחיל האוויר: הלכידות, המוניטין של חיל האוויר וההרתעה של החיל מול מדינות אויב וארגוני טרור. במשך עשרות שנים נהנה חיל האוויר מגיבוי והערכה רבה של הציבור לפועלו והיווה מגדלור עבור המתגייסים הצעירים. אלא שבחצי שנה האחרונה סופג החיל חבטות, המוניטין נפגע אך חמורה מכל היא בעיית הלכידות, בדגש על המתח בין צוותי האוויר במילואים לצוותי הקרקע, שברוב המקרים חלוקים על הביקורת נגד הממשלה והשימוש בשמות הטייסת לצורכי המחאה. מפקד חיל האוויר תומר בר העריך כי מדובר בפגיעה שבמשך שנים יהיה קשה מאוד לתקן אותה.

8200: את עיקר תשומת הלב והחששות של בכירי המטה הכללי בצה"ל מושכת יחידת איסוף המודיעין הגדולה ביותר. בשלב הזה היחידה מתפקדת במלוא כוחה, ואין חריגות בפעילות המבצעית או במוכנות למלחמה, אך גורמים לשעבר מאמ"ן אמרו לוואלה! כי בתוך היחידה יש מספר גדול של מוקדי ידע במילואים שבלעדיהם יהיה קשה מאוד לתפקד. "אני לא אמנה את בעלי התפקידים שעשויים לקבל 'סיבוב' במצב מלחמתי, אם יחשבו שהממשלה קיבלה החלטה לא נכונה. ואז הם, בגלל גיל התנדבות או שלל תירוצים, לא בהכרח יגיעו לשירות מילואים או בכלל יהיו בחו"ל עם המשפחה ולא ימהרו לחזור".

מערך מבצעים מיוחדים - חיילי המילואים של המערך הפתיעו את צה"ל בהיקף המעורבות שלהם במחאות נגד הממשלה, אך בשלב הזה אין פגיעה משמעותית בתפקוד המערך.

סיירת מטכ"ל - בשלב הזה יש פגיעה קלה בגיבושים ואימונים המלווים במילואימניקים.

לפי מדיניות המטה הכללי של צה"ל, אין להזמין חיילי מילואים בהיקף גדול שלא לצורך, כדי להימנע מאירועי סרבנות, פרובוקציות או מחאות בזמן תרגילים, אימונים ופעילות מבצעית, אלא אם כן מדובר במצבי חירום ורמת דחיפות גבוהה. אולם, גורמים בכירים בצה"ל מבינים כי המדיניות תצטרך לעבור עדכון לקראת תקופת האימונים והתרגילים הקרבה בצה"ל עם סיום חופשות הקיץ.

בשלב זה אין פגיעה במוכנות המבצעית באופן ממשי, למעט אירועים מאוד נקודתיים, אך ההנחיות של הרמטכ"ל כוללות את המשך הניטור של סגל הפיקוד הבכיר, סגל הפיקוד הזוטר, יחידות מובחרות ומיוחדות וחיזוק הלוחמים במילואים. "לא לראות בשום התייצבות גבוהה לשירות מילואים ימי עיון וכולל תעסוקה מבצעית כמהלך מובן מאליו ולפעול לחיזוק הלכידות", אמר בכיר בזרוע היבשה בשבוע שעבר, והוסיף, "מג"ד וסמג"ד שלא יגיעו לאימונים זו דרמה. אנחנו עוד לא שם".

בשלב זה הפגיעה במוכנות והכשירות המבצעית בחיל ניכרת בעיקר בתחום המטה המבצעי, תכנון, סגלי גיבוש, גדנ"ע ומדריכים אך לא באופן שמונע מהחיל להוציא לפועל מבצעים מיוחדים ופעילות מבצעית רחבה. לכן הנחה מפקד החיל, האלוף דוד סלמה, לאור המצב בחברה וההכרזה של בכירים לשעבר בחיל כי לא יגיעו לשירות מילואים, להגביר את הניטור והשיחות בעיקר סביב מוקדי ידע, תפקידים ייחודיים במערכים השונים ודגש על צוותים שלמים כמו בשייטת 13 ופלגות הבט"ש (ביטחון שוטף) בבסיס אשדוד וחיפה.

בשלב זה לא נרשם ריבוי של חריגות בשירות מילואים או מחאות בשורות הפרקליטות, אך קיים חשש ממשי מגל של עזיבות פרקליטים צבאיים עד כדי הפרה של תוכניות שירות צבאי עליהם חתמו מול צה"ל.

עיקר תשומת הלב בפיקודים המרחביים, צפון, דרום ופיקוד המרכז, מפונה למרכזי האש מבוססי המילואים. בהם: טייסים, מפעילי כלי טיס לא מאוישים, קציני בקרה, קציני סיוע אווירי שעלולים להודיע כי לא יגיעו לשירות מילואים לצורכי אימון, תרגיל, וחמור מכך יודיעו כי מפאת גילם יכריזו על הפסקת התנדבות. לכן, הנחה הרמטכ"ל להגביר את החיבור בניטור והשיח בין הפיקודים המרחביים לחיל האוויר. בשלב זה אין פגיעה ממשית בכשירות המבצעית ובצה"ל מגדירים אותה "פגיעה מתוחמת".

עם זאת חשוב להבין, כי הפיקודים המרחביים לא יכולים להוציא לפועל תוכניות התקפה רחבות במלחמה ללא מרכזי האש (תקיפה, הגנה וייצור מטרות בזמן אמת).