מנתוני מערכת הביטחון עולה כי מתחילת השנה סיכל שב"כ באוגדת יהודה ושומרון ובקעת הירדן כ-480 פיגועים משמעותיים, זמן קצר לפני שיצאו לפועל, מרביתם באזור השומרון. נתון זה מעורר דאגה רבה בצה"ל, משום שהכמות זהה להיקף סיכולי הפיגועים בכל שנת 2022, כשעוד נותרו חמישה חודשים עד סוף השנה. כל זאת כשהשטח במגמה שלילית מאוד, והנפיצות מורגשת היטב בצד הפלסטיני והישראלי, כולל הסתה ברשתות החברתיות והתבטאויות פוליטיות שמלבות את האווירה.
כדי להמחיש את גודל השעה בה מצויה מערכת הביטחון מבחינת היקף הטרור בשומרון והמאמץ לסכל פיגועים, במסגרת הצגת הנתונים לדרג המדיני, עולה כי מתוך כלל הסיכולים של השב"כ מתחילת השנה יותר מ-300 הם פיגועי ירי, בדומה לפיגוע בשבת שעברה בתל אביב, במהלכו חדר מחבל מאזור ג'נין דרך פירצה בגדר ורצח את חן אמיר, סייר ביטחון בעיריית תל אביב שגונן בגופו על האזרחים.
הפיגוע הקטלני בתל אביב הציף שורה של סוגיות ביטחוניות. במוקד נמצאת נפת ג'נין בפרט ואזור השומרון בכלל. מפקדות הטרור של החמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ובלבנון, יחד עם כספים גדולים שמעבירים האיראנים וחיזבאללה, הפכו את השומרון למגרש המשחקים שלהם נגד ישראל בראש סדר העדיפויות ונגד הרשות הפלסטינית. מפקדות הטרור זיהו את השומרון כבטן הרכה של ישראל.
היקף הכספים והכוונות הטרור באות לידי ביטוי גם במאמץ להבריח אמצעי לחימה ותחמושת בשיעור חסר תקדים ובאופן שמהווה אתגר לצה"ל ולשב"כ. בין היתר, מימון הקמת התארגנויות טרור, תשלומים על כל פיגוע, ומתן סיוע למשפחות אסירים ומחבלים.
כך התהווה האיום המרכזי ביהודה ושומרון, ירי מרכב חולף: צמד מחבלים שנוסע ברכב, אחד נוהג והשני מכוון את הרובה או האקדח לעבר רכב ישראלי, יורים ונמלטים למקום מסתור מתוכנן מראש. לכן, גורמים בפיקוד המרכז מתריעים כי מבצע רחב היקף נוסף בג'נין הוא עניין של זמן, "מבצע בית וגן נועד להשיב את חופש הפעולה לצה"ל, ואם לא יחול שינוי בהיקף הטרור נראה מבצעים ממוקדים נגד גדודי החמושים כולל במחנה הפליטים ג'נין".
בנוסף לכך, למרות המאמץ הגדול של צה"ל לסגור את קו התפר באמצעות הגברת סיורים, בניית מכשול וגדר, והקמת גדוד חדש בשם פנתר שזה יהיה ייעודו באזור - גורמים בפיקוד המרכז מודים כי אמנם קיימת ירידה של עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים מדי שבוע שנהגו לחדור לישראל, אך עדיין מאות מצליחים לנצל את הפרצות בקו התפר - באמצעותן חדר גם המחבל מג'נין.
צה"ל נקרע בין השאיפה לתגבר את קו התפר, לבין המאמץ לאמן את כוחות היבשה למלחמה אחרי הפער שנוצר בעקבות הקורונה, ובמקביל להתמודד עם גלי הטרור בשנה האחרונה שחייבו תגבורים של גדודים בסדיר ובמילואים. צה"ל בשלב זה חזר לפעול בהיקף של 20 גדודים ביהודה ושומרון, למרות שמדי יום מתקבלות עשרות התראות לפיגועים. לכן, עד שהצבא לא ייצא למבצע רחב נגד המסייעים של השב"חים, בין היתר המלינים והמעסיקים, צירי חדירה אלו מהשומרון לישראל ימשיכו להוות איום.
עוד בוואלה!
מנגד, בצד הישראלי ברחבי יהודה ושומרון, בדגש על השומרון, מתגברות המגמות השליליות בדגש על הפשיעה הלאומנית המוכוונת נגד אוכלוסייה פלסטינית בכפרים ובקרבת מאחזים לא חוקיים. מתחילת שנת 2023 התרחשו למעלה מ-720 אירועי פשיעה לאומנית (הצתות, חיכוך, אלימות פיזית, וירי) של ישראלים נגד פלסטינים. בצה"ל טוענים כי שנת 2023 מוגדרת כאחת השנים הנפיצות ביטחונית בשומרון. לדברי גורמים במערכת הביטחון, תורמים לאווירה האלימה התבטאויות פוליטיות, ירידה קיצונית באכיפה במרחב של משטרת ישראל והמדיניות החדשה של המנהלת במשרד הביטחון תחת השר בצלאל סמוטריץ' והמנהל אזרחי.
עוד טוענים גורמים במערכת הביטחון כי גם לאווירה בתוך הרשות הפלסטינית יש תרומה לחוסר היציבות הביטחונית באזור. הרחוב הפלסטיני מתכונן ליום שאחרי לכתו של אבו מאזן, במיוחד אחרי שהזניח את ערי וכפרי השומרון ויצר חלל אליו נכנס הכסף של מפקדות הטרור והאיראנים והוביל לגל של טרור. אבו מאזן, שמודע לביקורת ברחוב הפלסטיני ובזירה הבינלאומית החליט על שני צעדים דרמטיים: מבצע רחב בג'נין להחזרת המשילות, ופיטורי סדרת מושלים בדגש על השומרון. בצה"ל טוענים כי מוקדם לקבוע את מידת האפקטיביות של המבצע הפלסטיני ומזהירים כי אם הוא לא יתרחב לתוך מחנות הפליטים ויוכוון לגדודי החמושים, צה"ל ייאלץ לצאת למבצע נוסף.