שלוש פעמים נשאל ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע האחרון את אותה שאלה: האם יכבד את פסיקת בית המשפט העליון במידה ויפסול את החוק לביטול עילת הסבירות? נתניהו, שמתחמק בעקביות מהתקשורת הישראלית לזרועות רשתות הטלוויזיה האמריקנית, התחמק באותה עקביות מלספק למראייניו תשובה ברורה.
אבל, חבריו למפלגה ולממשלה תרגמו עד מהרה את העמימות באנגלית לעברית ישירה ומאיימת. "זו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית", נכתב בהודעה שהוציא דובר הליכוד, שהדהדה בציוצי השרות מירי רגב וגלית דיסטל אטבריאן, שתייגו את השופטים בתור אויבים פוטנציאליים של הדמוקרטיה, במידה ויתערבו בחוקי יסוד. שרת ההתיישבות אורית סטרוק הזהירה ש"בג"ץ מוביל את עצמו בדהרה לתהום", ושר המורשת, עמיחי אליהו, פשוט הכריז מפורשות שאם בג"ץ יפסול את החוק - הממשלה לא צריכה לכבד את פסיקתו.
כשראש הממשלה מסרב להתחייב לקיים את פסיקת בית המשפט, בלי אבל ובלי אם, ובכירים בקואליציה שלו מאיימים בריש גלי שלא לכבד אותה - המשבר החוקתי לא בדרך, הוא כבר כאן, ואף מתקרב לשיאו. שבעה חודשים אחרי שהוקמה ממשלת הימין מלא-מלא והמהפכה המשפטית יצאה לדרך, זירת ההתגוששות עברה השבוע מקפלן והכנסת לאולם בית המשפט העליון, שם החל בליץ הדיונים בעתירות נגד הממשלה על חוק טבריה וחוק הנבצרות. זה היה רק הקדימון למופע המרכזי בחודש הבא - כשהרכב מלא של 15 שופטים ידון בתיקון לחוק: יסוד השפיטה, הלוא הוא ביטול עילת הסבירות.
בסביבת נתניהו העריכו השבוע שבמבחן המציאות הוא יכבד את החלטת בג"ץ, ושהמסרים המקדימים נועדו רק להרתיע את השופטים מלהתערב, ולהציף את הבייס בקמפיין דה-לגיטימציה מוכן מראש לכל החלטה. רק שבינתיים, הסרבנות של ראש הממשלה ושריו להתחייב לציית לבית המשפט מסלימה את מלחמת הרשויות, הערכים והתרבויות שמתחוללת מחוץ ובתוך האולם ומעמיקה את משבר האמון שקורע את החברה, הכלכלה והצבא לרסיסים.
נתניהו ניסה למכור למראייניו הבינלאומיים סיפורים על מאמציו למצוא קונצנזוס והסכמה רחבה אבל הוא לא הוריד מהשולחן את האפשרות שהממשלה תחזור לקדם את הרפורמה המשפטית חד צדדית, ובעיקר את השינוי בוועדה לבחירת שופטים, גם בלי הסכמת האופוזיציה. זאת, למרות שבעשרת הימים שחלפו מאז חגיגות ה-64-0 של הקואליציה על ביטול עילת הסבירות, לא עבר יום בלי כותרת על הנזקים הכבדים שהחקיקה החד-צדדית מחוללת.
חברות דירוג האשראי, בזו אחר זו, פרסמו אזהרות והודעות חריגות על המצב הפוליטי בישראל; בבנק ישראל העלו את רמת הסיכון במשק והתריעו, שוב, שחוסר הוודאות לגבי השינויים במערכת המשפט מאתגר את מצב הכלכלה; במערכת הבריאות קריאת מצוקה אדומה, עם מאות רופאים שהחלו לחפש רילוקיישן בתגובה לחקיקה; מנכ"ל משרד החינוך התפטר; ראשי האוניברסיטאות הרימו אזעקת אמת ותחינה מהפגיעה הצפויה במחקר האקדמי ובהייטק הישראלי; ומשבר המילואים המשיך להעמיק ולאיים לחלחל לתוך שורות הקבע, הסדיר והמלש"בים.
ראש הממשלה אמר השבוע בביקור בפיקוד מרכז ש"צה"ל בכשירות מלאה", יממה אחרי ששר הביטחון יואב גלנט דיווח לוועדת החוץ וביטחון שהפגיעה בכשירות צהל "מתוחמת", וסירב למסור נתונים. בממשלה ובצה"ל אמנם שומרים באדיקות על איפול לגבי ממדי הפגיעה במערך המילואים, אבל הדיווחים המצטברים מהמחאות בטייסות וביחידות המיוחדות על עצומות והודעות שקטות על הפסקת התנדבות מעידים על נזק ממשי ועמוק, ברמת האמון הבסיסי בקבינט של נתניהו-לוין-בן גביר-סמוטריץ' והמוכנות להתנדב בשבילו, להילחם עבורו ולסכן עבורו את חייהם.
במקום לעצור את ההסלמה הרב-חזיתית, ולהתחיל בשיקום הנזקים, העמימות של הממשלה לגבי ציות/אי ציות להחלטות בג"ץ לא נותנת שום רמז ליציבות או הרגעה, לא פנימה ולא החוצה, ורק מחדדת את הדילמה של מי שמתלבט אם להמשיך לציית/לא לציית לה בחזרה במקום לתת לו לצאת לחופש בזמן הפגרה. ממשלה שמסרבת להתחייב לפסיקה של בית המשפט, מסרבת להישמע ליועמ"שית ושומרי סף אחרים, מסרבת להיפגש עם הרמטכ"ל ובכירי צה"ל להערכות מצב ביטחוניות לפני החקיקה חותרת במן ידיה תחת הקייס שהיא מנסה לבנות נגד הסרבנות, כי היא הסרבנית בעצמה.