לאורך שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, הבהירו בכירי מערכת הביטחון כי אם בממשלת ישראל לא רוצים מלחמה - היא לא תפרוץ. לכל היותר, הסבירו הבכירים, כי ההתגרויות מצפון ודרום יכולות להוביל לימי קרב בודדים, מאחר ואין מוטיבציה של חמאס או של חיזבאללה להיכנס לעימות נרחב שיוביל למלחמה, בעקבות ההרס שהיא עלולה להביא.
עם זאת, כעת מעריכים במערכת הביטחון המצב משתנה בשל המציאות הפוליטית בישראל והקרע בחברה. מבחינתו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, המצב בישראל מתחבר לנאום "קורי העכביש" שנשא בשנת 2000, אז טען כי החברה הישראלית חלשה. נסראללה רואה בתקופה הזו כנקודת תורפה של צה"ל ועיתוי טוב להתגרות בישראל - במיוחד על רקע המחאות של המילואימניקים.
לנסראללה יש ביטחון עצמי גבוה לגבי האופן בו הוא חושב שהוא קורא את המהלכים הישראליים, ואת התפיסה הזו רצה לשבור ראש המוסד דדי ברנע. בדיונים שהתקיימו אחרי החדרת המחבל מלבנון לצומת מגידו הציע ברנע להגיב בתוקפנות נגד חיזבאללה, אך הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אמ"ן אהרון חליוה התנגדו. גם אתמול ראש המוסד איתגר את ראשי צה"ל בדיון שנערך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מפקד פיקוד הצפון אורי גורדין, שמצטייר כ"סוס דוהר ויוזם" בעיניי רבים במערכת הביטחונית, רצה להגיב בצורה ברורה להקמת אוהלי חיזבאללה בשטחה של ישראל מול הר דב, אך גם הוא נבלם על ידי צמרת צה"ל והדרג המדיני.
המצב הקיים מוציא את השליטה באזור מידי צה"ל - יש הרבה בנזין על הרצפה ונסראללה, בעידוד האיראנים, משליך גפרורים. ככל שחולף הזמן ואין תגובה נרחצת בשטח להתגרויות של ארגון הטרור הסיכוי למלחמה גובר. המציאות נפיצה עוד יותר, בעקבות העובדה שמבחינת המשטר בטהראן אין עדיין אופציה צבאית אמינה לתקיפה בשטחו מצד ישראל וארצות הברית. חלה התקדמות גדולה מאוד במוכנות הישראלית לתקיפה, אבל היא נסדקה בשל מחאות הטייסים במילואים.
גורמים בכירים בישראל טוענים כי הצטברות הפעילות המתריסה בגבול לבנון מחייבת את ממשלת ישראל וצה"ל לשנות את התפיסה ולהגיב בצורה נחרצת לקראת הבאות. בינתיים שר הביטחון יואב גלנט אישר לתגבר את גבול לבנון בגדוד לוחמים נוסף. גורם ביטחוני אמר אמש כי לא הוחלט על תגבור נוסף בישיבה עם ראש הממשלה, אבל הוא הבהיר כי בהתאם להתפתחויות בשטח ולהתנהלות חיזבאללה, יתקיימו התייעצויות נוספות.