סא"ל במילואים ג', בן 50, הוא אחד מטייסי הקרב הבכירים של חיל האוויר הישראלי, שהחליט לאחרונה על הפסקת שירותו במילואים בעקבות קידום המהפכה המשפטית על ידי הממשלה. בשיחה עם וואלה! הוא שיתף בצער ובמועקה עם פרסום מכתב המחאה, בתקוות כי הצדדים יגיעו להסכמה, ובפגיעה האמיתית של המחאה בכשירות המבצעית למלחמה: "אם יש מחר סירנה אני רץ למטוס, הבעיה היא שאני לא אהיה כשיר".
תחילה, סיפר ג' על עצם ההחלטה לפרסם את המכתב הדרמטי, עליו חתומים יותר מאלף קציני חיל האוויר במילואים, בהם מאות טייסים. "המכתב פורסם בצער וביגון, כמו שהורדתי פצצות במזרח התיכון. אין לי ברירה", מסר ג' והוסיף כי לטענתו חומרת המצב לא משוקפת לראש הממשלה. "בגלל שאני לא רואה את גלנט או ביבי או מישהו ממצמץ, אז אני לא יכול להיות בטוח שהרמטכ"ל הרצי הלוי או מפקד חיל האוויר תומר בר משקפים את התמונה במלואה, יכול להיות שהם אומרים שאני כשיר".
"לכן, בדקה ה-120, אפילו לא ה-90, היינו חייבים להפיץ את המכתב", ממשיך ג' ומסביר, "לא רצינו להגיע לזה. כל כך קיווינו שמישהו אחר ישפיע במקומנו. האינטרס שלי זה לעשות מילואים, אני אוהב את המדינה אני רוצה שהילדים והנכדים שלי יגדלו פה".
כשנשאל מה יכול למנוע מבחינתו את המשך המחאה, ענה ג' כי רק הסכמה ציבורית רחבה תאפשר את סיום המחאות. "המחאות יסתיימו אם היום ייפגשו גנץ, לפיד ונתניהו ויוציאו הודעה שיש את ברכת האופוזיציה ונמשיך בהסכמה מלאה", ענה ג', "אם לא - אנחנו בבעיה".
"ביטול עילת הסבירות היא לא סוף הדמוקרטיה אלא פתח להשמדתה", המשיך הטייס והוסיף, "אין פה סרבנות וזה לא שיקול פוליטי, שירתנו רוב הזמן תחת ממשלות ימין. 90% מהזמן תחת הממשלה של נתניהו. זו לא סרבנות. אף פעם לא אמרנו לא. תמיד אמרתי הכול בסדר. זרקנו פצצות של טון ולא אמרנו לא. זה אירוע שמשנים בו את חוקי המשחק. את מערכת ההפעלה של המדינה".
על הטענה כי הטייסים יגיעו ברגע האמת אם תהיה פה מלחמה, אמר הטייס הבכיר כי הבעיה האמיתית טמונה דווקא בכשירות. "אם יש מחר סירנה אני רץ למטוס. אין מצב שאני אתן לחברים שלי הטייסים להילחם בלעדיי. אין מצב שאתן לתושבים בצפון או בדרום לסבול. אני רץ", הצהיר ג', אך המשיך והוסיף כי "הבעיה היא שאם אני לא מתאמן חודש אני לא כשיר. חודשיים-שלושה אני מחוץ למשחק. אני אמריא ויפילו אותי כי אני לא אתפקד כמו שצריך. אני לא אפגע במטרות".
"הבעיה היא שאם המלחמה לא מתחילה מחר, אלא בעוד חודשיים-שלושה - אין חיל אוויר", ג' ממשיך ומסביר, "הבעיה השנייה היא לא רק 'הטייסים האליטיסטים המעצבנים' האלה. 160 האנשים שמכינים את המטרות לא שם. אם אין אותם, אין מי שיכין 3,000 מטרות ביום. אם אין את הבקר שמנהל את המעגלים ומוציא את התקיפות, אי אפשר לבצע תקיפה. אותו דבר עם השלדגיסט שמביא את המטרות או כוח של 669 שאמור לסייע בחילוץ".
עוד הוסיף הטייס הבכיר ואמר כי "כולם נתפסים לטייסים, אבל מה עם מפעילי כלי הטיס הלא מאוישים? אנחנו לא שווים כלום ושום דבר בלי כל המערכים שמכינים את המטרות. גם בלי הגף הטכני אנחנו לא שווים כלום, וזה הזמן של המנהיגים שלנו להתעורר". על הביקורת נגדם והנזק שנגרם לחיל האוויר, אמר ג' כי "אנחנו מודעים למצב. בלב כבד. כמו בניתוח שצריך להסיר חלק מהגידול הסרטני בבטן כדי להציל את הגוף כולו, זה מה שעשינו. התחושה שלי שבחיל האוויר מבינים את המצב אבל הם משחקים משחק בלתי אפשרי שבו הם חייבים להיות לויאליים. הם חייבים לנזוף בי ולקרוא אותי לדגל. וזכותו של מפקד החיל להגיד לי אתה לא חוזר. אני מכבד ומעריך אותו מאוד, אבל במקביל אני חושב שהוא צריך להגיד לגלנט: 'מתפרק לי החיל'".