בג"ץ הוציא היום (שלישי) צו על תנאי למדינה וביקש ממנה להסביר מדוע היא לא תשלב נשים ביחידות קרביות נוספות בצה"ל. זאת, בתום דיון בעתירת הנערות שמעוניינות להתגייס לסיירות צה"ל וליחידת הקומנדו אגוז. עורך הדין עמרי אפשטיין, שמייצג את עמדת הצבא, הסביר את ההתנגדות לצירופן של הנערות לסיירות. לדבריו, צוות הבדיקה של צה"ל בנושא מצא כי "מבחינה פיזולוגית, נשים עומדות בפני קושי בתנועה ארוכה טווח וסיכון גבוה לפציעות. הצוות מצא שיש לכך השפעה משמעותית".
השופטות העלו את השאלה אם היחידות ממיינות את המתגייסים - למה הן לא יכולות למיין גם בנות? "הפיילוט כל כך קטן שהוא לא ממצה את האפשרות לבחינה אמיתית", אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. השופטות טענו כי התוצאות של הפיילוט ביחידות המיוחדות יקבע את ההחלטה על הקבלה לחי"ר המתמרן ולשריון. "תחת הסרת החסם הפיזיולוגי יצרתם חסם חדש של אפשרות להתקבלות לחי"ר ולשיריון המתמרן", אמרה השופטת ענת ברון.
חיות תקפה, "אתם באים ואומרים 'פתחנו את יהל"ם', מחיאות כפיים. אתם צריכים להראות למה לא, ולא למה כן". אפשטיין השיב, "זה לא כזה פשוט, נדרש להגיע להתנסות ולעשות הסקת מסקנות משמעותית, זה כולל בהמון גורמים יחד. גם בצבא אי אפשר לפתוח להתנסויות בלתי מוגבלות". לבסוף, הדיון הסתיים ללא הכרעה.
מפורום "דבורה", שמקדמת את שירות הנשים בצה"ל, נמסר: "המדינה לא הצליחה להסביר מדוע לעכב את פתיחת האפשרות של נשים להתמיין לכלל התפקידים ולהמתין עד לסיום הפיילוטים ליחידת 669 ויהל"ם. השופטות שישבו בדיון הקשו על המדינה בעניין זה ולא קיבלו תשובות משכנעות. השופטות הודיעו בסוף הדיון כי יודיעו את החלטתן ואנו מקוות שיינתן צו על תנאי בדרך לקבלת העתירה.
עורכת הדין פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה ב-INSS וממייסדות הפורום הוסיפה: "הדיון היום בבית המשפט העליון הוכיח שלמדינה אין באמת תשובות לשאלה למה לא לפתוח את כלל התפקידים ולמה לא לתת לנשים להתמיין לכלל היחידות - בוודאי ליחידות בהן תהליכי איתור ומיון".
עו"ד גלי זינגר, משנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים מסרה: "עמדתנו לגבי הגיוס לצה"ל וללוחמה בפרט הייתה ונשארה, דין אישה כדין גבר, וכך גם החוק קובע. במקום לסגור את כל תפקידי הלוחמה לנשים ואז להחריג תפקידים מסוימים ולאפשר בהם שירות נשים, צה"ל צריך להתנהל הפוך, ולפתוח את כלל תפקידי הלוחמה לנשים, ולמיין על בסיס כישורים, ולא על בסיס מגדר. אם יש תפקידים שרוצים להחריג בגלל שאופיים ומהותם אינו מתאים לנשים, יש לעשות זאת על בסיס הוכחות וראיות".
עוד בוואלה!
בחודש שעבר פורסמו נתוני גיוס הנערות לתפקידי הלוחמה השונים, מהם עלה כי חלה עלייה חדה בשיעור הגיוס ליחידות מעורבות. הנתונים שהוצגו חושפים כי כיום משרתות בצה"ל כ-7,000 לוחמות, 5,300 מתוכן במשמר הגבול. לפי צה"ל, בשמונה השנים האחרונות, נרשמה עלייה של כ-180% בהיקף הנשים המשרתות בתפקידי לוחמה.
עוד עולה מנתוני צה"ל כי בשנת הגיוס האחרונה נרשמה עלייה חדה במוטיבציה של נשים לשרת בתפקידי לחימה. זה החל עוד קודם לכן, ורק במחזורי הגיוס שבין 2019 ל-2021, התווספו לצה"ל כ-900 לוחמות. אחת התופעות החדשות שנמצאת גם כן במגמת עלייה היא סוגיית הבנות הדתיות שמבקשות לשרת בתפקידי לוחמה, תוך שמירה על צביון אורח החיים שלהן. עם זאת, בצה"ל מסרבים להציג את היקף המתגייסות הדתיות ואת השיבוצים שלהן בגלל רגישות התהליך, והחשש שהוא יהיה נתון לביקורת.