בג"ץ הוציא צו על תנאי ל"חוק בן גביר": "נמק מדוע לא יבוטל"

בג"ץ הוציא היום (ראשון) צו על תנאי נגד "חוק בן גביר", או החוק לתיקון פקודת המשטרה - שירחיב את סמכויותיו של השר לביטחון לאומי על המשטרה, ועשוי לאפשר לו לפעול כמעין "מפכ"ל על". על פי הצו שניתן, על המדינה להשיב לעתירה בתוך 90 יום. בית המשפט קבע כי על השר איתמר בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להסביר מדוע עליו לא לבטל את החוק השנוי במחלוקת.

בתגובה להחלטת בית המשפט השר בן גביר קרא להעביר את הרפורמה "עכשיו". לטענתו, "שופטי בית המשפט העליון שוב מוכיחים שהם סבורים שהם מחוקקי על, מעל כנסת ישראל". בהמשך, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "הגיע הזמן להעביר את הרפורמה במלואה, בלי להיכנע, בלי למצמץ. בוא נראה את כל החתרנים, את אלה שהצביעו מאחורי הפרגוד לטובת קארין אלהרר אם הם יעזו להצביע נגד הרפורמה".

חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ' ממפלגת יש עתיד, הנמנים עם קבוצת העותרים מסרו בתגובה: "ההחלטה של בית המשפט העליון להוציא צו על תנאי היא כרטיס צהוב בוהק נגד תיקון חוק פקודת המשטרה שמהווה פגיעה בחוקי יסוד, בזכויות אדם ובחירויות הפרט ושחותר תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל. בג"צ מונע מבן גביר לצבוע את המשטרה בצבע פוליטי. זוהי החלטה חשובה שמבהירה גם לאן הממשלה רוצה להוביל את המדינה ואת מוסדותיה. נמשיך להיאבק כנגד המהפכה המשטרית והדורסנות של הממשלה שמנסה להכפיף תחתיה את מוסדות המדינה ולפגוע בדמוקרטיה".

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס להחלטת בג"ץ ואמר: "נמשיך להילחם בכל טרלול של הממשלה הרעה הזו. ממשלת ישראל תצטרך להתייצב ולנמק מדוע לא יבוטל החוק שמראש לא היה צריך לחוקק".

יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי סברה כי מדובר ב"החלטה אמיצה וחשובה של בג"ץ". לדבריה, "בית המשפט עוצר את חוק הסמכויות שחוקקה הממשלה ומורה לה להסביר מדוע החוק המסוכן הזה נדרש. אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון שמכירה בכך שבמדינה דמוקרטית אין מקום למשטרה פוליטית". עוד מסרה מיכאלי: "נמשיך לעמוד לצד ארגוני המחאה שסבלו מהניסיון להפיכת משטרת ישראל למשטרת בן גביר".

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה להחלטת בית המשפט: "בג"ץ הוציא היום צו על תנאי לניסיון הבוטה להפוך את משטרת ישראל לזרוע פוליטית דיקטטורית. חוק הסמכויות של השר לביטחון לאומי עושה את דרכו לפח האשפה של ההיסטוריה. כך נעשה גם עם שאר חוקי ההפיכה המשטרית שמתכננת הממשלה. נמשיך להיאבק בכל החזיתות כדי לשמור על ישראל חופשית ודמוקרטית".

עו"ד יונתן ברמן, המייצג את האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים בעתירה הוסיף: "מברכים על החלטת בג"ץ שדורש מהמדינה הסברים על הכוונה להכפיף את המשטרה לשיקולים פוליטיים של בן-גביר. נראה כי גם שופטי בג"ץ מבינים כי מדובר בחוק שמהווה סכנה לדמוקרטיה ולזכויות האדם בישראל".

מדובר בעתירה שהגישו יחדיו התנועה לאיכות השלטון, מפלגת העבודה, חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ומיקי לוי (יש עתיד), האגודה לזכויות האזרח, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, התנועה לטוהר המידות, ועדת המעקב של ערביי ישראל והמרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי "עדאלה".

לפי תזכיר החוק המקורי, אותו ניסח בן גביר, המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, ולצד זאת הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרה. בתחום החקירות, השר הממונה יהיה רשאי להתוות מדיניות כללית, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעצות עם המפכ"ל וצוותו, וכן יוסמך להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים.

בדיון שנערך בבג"ץ בעניין העתירה נגד החקיקה שמקדם בן גביר, טען עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, כי מדובר בחוק שיהפוך את המשטרה לפוליטית. "בתיקון לחוק ניתנות לשר סמכויות ללא מיצרים. התיקון יוצר מפכ"ל-על", טען בפני השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויחיאל כשר. "השר יתווה את מדיניות המשטרה לרבות סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה והוראות כלליות. זה מדהים איך כזה היגד אמורפי יקבע את סדרי העדיפויות שלה - רק תחת ההיגד הזה אפשר לקבוע סדרי עדיפויות בכל תחום. כל הסמכויות הערטילאיות ניתנו בחוק לשר".

עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, שייצג בדיון את היועצת המשפטית לממשלה הוסיף: "כל זכויות האדם הבסיסיות כמעט יש למשטרה סמכות לפגוע בהן, לכן חייבים בחברה דמוקרטית לקבוע עמדות חזקות שימנעו ניצלו לרעה של הסמכויות האלה, פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם. לדוגמא, צריך להגיע לשופט תוך 24 שעות. החלטה להטיל קנס, בן אדם יכול לבקש להישפט. החוק הזה, כל מה שנוגע להפעלת זכויות משטרה במדינה דמוקרטית נוגע בפוטנציאל גדול, לא סתם מישהו אמר 90 שנה לא נגעו בחוק הזה".

את השר בן גביר ייצג בדיון עו"ד נדב העצני, שטען כי אישור החוק לא יהווה "הפיכה משטרית" וכי "אפילו בתגובת היועמ"שית בהרב מיארה, אין כל כך הרבה מחלוקת".

"יש כאן היפוך מוחלט בשאלה מי צריך להיות עצמאי ומי צריך להיות בעל הסמכות", אמר העצני. "יש כאן התעלמות מהשאלה למה נולד החוק הזה תוך כדי התעלמות מהחיכוכים הדרמטיים בין כל שר לביטחון פנים בעבר למפכ"ל שלו. יש כאן ניסיון לצייר כאן תמונה פסטורלית ששרה בשדות מערכת היחסים שבין המשטרה לשרים, ופתאום ברגל גסה הגיע האיש (בן גביר - ב"א), ובגלל שהוא רוצה לשלוט ולמנות חברים ולעוות, הוא עשה הפיכה, שאגב, עברה ברוב של הכנסת. כנ"ל הביטוי עצמאות המשטרה".

לפני כשבועיים, פרסמה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את חוות דעתה על חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה. זאת, במסגרת העתירות נגדו לבג"ץ. "התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, ובנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", כתבה בחוות דעתה.

עם זאת, היועצת השאירה פתח לכך שהחוק לא ייפסל על ידי בג"ץ. וזאת, רק אם החוק יקבל פרשנות מרוככת: "ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח - יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן יהיה להימנע מביטולו".

בתגובה לחוות הדעת, כתב בן גביר כי "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה, וכביכול מנסה 'לסייע' לשרים להגשים את מדיניותם, כשבפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט. תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".