בג"ץ דן היום (רביעי) בעתירה נגד החקיקה שמקדם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שתעניק לו סמכויות נרחבות על המשטרה. לפי תזכיר החוק המקורי, אותו ניסח בן גביר, המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, ולצד זאת הוא הדרג הפיקודי העליון במשטרה. בתחום החקירות, השר הממונה יהיה רשאי להתוות מדיניות כללית, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעצות עם המפכ"ל וצוותו, וכן יוסמך להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים.
בפתח הדיון, טען אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אחת מהעותרות, כי מדובר בחוק שיהפוך את המשטרה לפוליטית. "בתיקון לחוק ניתנות לשר סמכויות ללא מיצרים. התיקון יוצר מפכ"ל-על", טען בפני השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויחיאל כשר. "השר יתווה את מדיניות המשטרה לרבות סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה והוראות כלליות. זה מדהים איך כזה היגד אמורפי יקבע את סדרי העדיפויות שלה - רק תחת ההיגד הזה אפשר לקבוע סדרי עדיפויות בכל תחום. כל הסמכויות הערטילאיות ניתנו בחוק לשר".
שרגא הבהיר כי הוא מתנגד להצעת היועמ"שית, לפיה החוק יאושר אם הוא יקבל פרשנות מרוככת, והציג דוגמאות מהן ניסה להוכיח כי התערבות בן גביר כבר משפיעה על החלטות המשטרה. "הזכות לחירות שיש לכל אזרח נפגעה בגלל העובדה שהשר לוקח את הסמכות האופרטיבית, זו פגיעה בליבת הזכויות המוגנות", טען.
עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, המייצג את היועצת המשפטית לממשלה אמר: "כל זכויות האדם הבסיסיות כמעט יש למשטרה סמכות לפגוע בהן, לכן חייבים בחברה דמוקרטית לקבוע עמדות חזקות שימנעו ניצלו לרעה של הסמכיות האלה, פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם. לדוגמא, צריך להגיע לשופט תוך 24 שעות. החלטה להטיל קנס, בן אדם יכול לבקש להישפט. החוק הזה, כל מה שנוגע להפעלת זכויות משטרה במדינה דמוקרטית נוגע בפונטציאל גדול, לא סתם מישהו אמר 90 שנה לא נגעו בחוק הזה. אנחנו בתיק חוקתי, נדבר בהמשך על ההבדל בין צבא למשטרה".
עוד אמר הלמן: "היועמ"שית התנגדה לחוק, באופן שנחקק, לפירוט, למונחים העמומים, לא קבעו שמירה על זכויות אדם, אבל אני מזכיר - יש כנסת בישראל. ברגע שחוק יצא מהכנסת, מי שאחראי ליצוק לו משמעות הוא בית המשפט. בסוף הכנסת את שלה עשתה. החיים מורכבים. אירועי מחאה וכיוצא בזאת - כלל לא יזרקו רימונים, לא יופעלו מכת"זיות, זאת מדיניות. צריך להבין שתמיד המצב יכול להיות הפוך, יש הבדל כשאתה קובע מדיניות אם היא תורמת לזכויות אדם, לבין מדיניות שאומרת למשטרה תפעילו את המדיניות הפוגעת שלכם".
בהמשך, השופט עוזי פוגלמן תהה: "אם נגיע למסקנה שהמדיניות של השר פוגעת בזכויות אדם, מדיניות שלא מייתרת את הדיון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". הלמן השיב: "עמדת היועמ"שית ברורה. ככל שהחוק יסמיך את השר לפגוע בזכויות אדם - הוא לא חוקתי".
עוד בוואלה!
את השר בן גביר בדיון ייצג עו"ד נדב העצני, שטען כי אישור החוק לא יהווה "הפיכה משטרית" וכי "אפילו בתגובת היועמ"שית בהרב מיארה, שהיא בעיניי קצת סותרת את עצמה, אין כל כך הרבה מחלוקת".
"יש כאן היפוך מוחלט בשאלה מי צריך להיות עצמאי ומי צריך להיות בעל הסמכות", אמר העצני. "יש כאן התעלמות מהשאלה למה נולד החוק הזה תוך כדי התעלמות מהחיכוכים הדרמטיים בין כל שר לביטחון פנים בעבר למפכ"ל שלו. יש כאן ניסיון לצייר כאן תמונה פסטורלית ששרה בשדות מערכת היחסים שבין המשטרה לשרים, ופתאום ברגל גסה הגיע האיש (בן גביר - ב"א), ובגלל שהוא רוצה לשלוט ולמנות חברים ולעוות, הוא עשה הפיכה, שאגב, עברה ברוב של הכנסת. כנ"ל הביטוי עצמאות המשטרה". עוד טען העצני: "חברי עו"ד שרגא, אמר שקודם כל צריך עובדות, רק שהעובדות אינן עובדות".
"עיתונאי שומע משהו וחושב, גם פה במקרה שלנו, יש ייחוס של אמירות לשר לגבי דברים שנאמרו בחדרים סגורים, אף אחד לא יודע מה נאמר. כתב, עיתונאי - אבל אין תמליל, אז מי יודע מה הייתה השיחה?", הוסיף.
בהמשך דבריו, עו"ד העצני ביקש להשיב את הדיון ולהתייחס לכמות כתבי האישום שהוגשו נגד חוסמי הכבישים בהתנתקות, ולכמות כתבי האישום שהוגשו בהפגנות נגד המהפכה המשפטית. למעשה, העצני ניסה להוכיח שארבעת כתבי האישום שהוגשו נגד ארבעה מפגינים נגד המהפכה המשפטית הם "הראייה היחידה שיש לנו היא שהפגיעה בזכויות אדם לא הורעה" בתקופת כהונת השר בן גביר.
"נטען כאן שהייתה התערבות של השר בעיינים קונקרטיים, אם הייתה התערבות של השר בעיניים קונקרטיים - זת עבירה על החוק. החוק הזה, שעליו הם עותרים, אוסר עליו. דווקא לשון החוק הברורה, מגינה עליהם", הבהיר.
"אין כאן שום שינוי משטרי, אפילו לא צל", אמר עורך דין העצני והוסיף: "אין ספק שהחוק חוקק על רקע נסיבות שכולנו יודעים, התחייבות קואליציונית לשר לביטחון לאומי".
"בוא נדבר על העובדות. מישהו אמר אני לא אתמנה לשר אם לא יעשו את השינוי הזה, אדוני עכשיו אמר את זה, אז או ששינו ואז צריך לראות מה שינו, או שלא שינו", אמר השופט כשר. "אין ספק שהייתה כוונה לשנות, להבהיר, לחדד. מזה עשרות שנים מצביעים על בעיה", השיב לו עורך דין העצני.
"כשחסרה המילה ממלכתיות, אני מדבר בשם עצמי, אני הופך לאזרח מודאג, אפילו מפוחד. זה חסר", הוסיף השופט עמית. "וגם עוד משהו חסר, מרות הממשלה זה בסדר, אבל איך נאמר, שופטים ושוטרים, אמר הנשיא ברק, השוטר צריך להיות כמו שופט, כמו שלגבי שופטים כתוב 'אין השופט אלא מרותו של החוק', הייתי רוצה שזה יהיה כתוב לגבי הממשלה", אמר.
לטענת עורך הדין העצני, "ההצעה של היועמ"שית משמיטה את הקרקע מתחת לסעיף הראשון שאומר שהמשטרה כפופה למרות הממשלה באמצעות השר. אנחנו לא עכשיו בוועדה. התנגדנו להצעה הזאת שהיא מורעלת. עצמאות המשטרה משמעותה היפוך הפירמידה הדמוקרטית".
כשדיבר בפני השופטים, השר בן גביר טען כי העתירה לבג"ץ היא "אישית" נגדו. "אני לא מוכן לכתוב ממלכתיות ליד החוק רק בגלל שזה אני - בן גביר. למה מסגלוביץ' (סגן השר לשעבר - ב"א) לא ביקשו לכתוב ליד החוק שהמשטרה תפעל בממלכתיות? כל הבקשות והעתירות האלה, מטרתם לפגוע בלגיטימיות שלי להיות שר. אי אפשר שאני אהיה שר ואז יכניסו לי כל מיני דברים, אני ממלכתי".
"אדוני בעצם אומר שהעלבון שלך יותר חשוב משלום בית?", ענה לו השופט כשר. "יכול להיות שחלק מהדברים שנאמרו פה נובעים מחוסר אמון, יושבים מול אדוני פנים מודאגות. אם רוצים שלום בית, זה צריך לגבור על העלבון", טען. "אני שישה חודשים השר לבטחון לאומי, השמיים לא נפלו והשמש ממשיכה לזרוח. ההתנגדות שלי למילה 'ממלכתיות' היא בגלל שלשר קוראים בן גביר", השיב השר.
גם סגן השר לביטחון פנים לשעבר, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' דיבר בדיון. סגלוביץ' ביקש להתייחס להשוואה שנעשתה בין הצבא והמשטרה ואמר: "כשמדברים על הצבא, צריך לזכור שמעל הצבא יש קבינט, במשטרה אין. השאלה שעלתה פה היא האם נכון האם נכון לכתוב מדיניות בחקיקה".
"יש פה ערבוב עם ההליך המנהלי", טען. "מאז שיש משטרה, יש מדיניות - ויש גם חיכוכים בין השר לזרוע המבצעת. מי שעומד בראש מערכת האכיפה, היום לפחות, היועמ"שית מוציאה הנחיות לחקירה האם יש מדיניות לשר בתוך החוק. הופכים את כל המערכת על ראשה, זה תהליך שהיה מתאים להחלטת חוק ממשלתית, זה לא קרה. בשורה התחתונה, בוודאי שיש מדיניות בחקירות. כסגן שר, התוותי מדיניות למניעת פשיעה בחבר הערבית, הסמכות שלי הייתה מתוקף החלטת ממשלה".
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בסיום הדיון בבג"ץ: "יום ארוך עבר עלינו כאן בבית המשפט העליון, בעתירה של התנועה למען איכות השלטון בישראל בבקשה לביטול תיקון 37, תיקון שלמעשה הופך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית, ולמעשה נותן סמכויות על לשר הממונה - סמכויות אופרטיביות. לצערי הרב, ראינו את זה כבר בהפגנות שהותנעו הופעלו ונוהלו על ידי השר - במיוחד כל מהלכי החיכוך עם המשטרה, וזה מאד בעייתי".
"אני חושב שהשופטים היו מאד קשובים. השופטים הבינו שיש כאן תיקון שפוגע אנושות בזכויות יסוד ואני בתחושה מאד ברורה שיוציאו כאן צווים על תנאי היום, ירחיבו את ההרכב להרכב של תשעה שופטים לפחות, ואני מאד מקווה שתיקון 37 לפקודת המשטרה יעבור מין העולם", הוסיף.
בתום הדיון, השר בן גביר אמר: "העותרים ניסו לשים מקלות בגלגלים, אני מקווה שהשופטים יפעלו בהיגיון על פי החוק".
לפני שבוע, פרסמה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה את חוות דעתה על חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה. זאת, במסגרת העתירות נגדו לבג"ץ. "התיקון לחוק התייחס לסמכויות השר באופן עמום, ובנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", כתבה בחוות דעתה.
עם זאת, היועצת השאירה פתח לכך שהחוק לא ייפסל על ידי בג"ץ. וזאת, רק אם החוק יקבל פרשנות מרוככת: "ככל שתינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח - יעמוד התיקון באמות המידה החוקתיות הנדרשות וניתן יהיה להימנע מביטולו".
בתגובה לחוות הדעת, כתב בן גביר כי "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה, וכביכול מנסה 'לסייע' לשרים להגשים את מדיניותם, כשבפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט. תפקידה הוא לייעץ, ותפקידה של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות. התיקון לפקודת המשטרה הוא חשוב וקריטי, ומטרתו לתקן לקונה של שנים בחוק, ולהסדיר את מעמדו של השר מול משטרת ישראל כפי שזה אמור להיות במדינה דמוקרטית".