גיוס לכולם? ישראל מחמיצה את הפוטנציאל החברתי שבשירות הלאומי והאזרחי

התקופה האחרונה מאופיינת בשיח הולך וגובר סביב השוויון בנטל ועתיד מודל צבא העם. מציאות מתהווה בה חלקים הולכים וגדלים בחברה הישראלית אינם משרתים שירות צה"לי קלאסי, מייצרת תרעומת בקרב אוכלוסיות שונות ואף עלולה להגדיל ולהרחיב את הפילוג והשיסוע החברתי. נדמה שהשיח מחמיץ פעמים רבות את אחד הפתרונות המתבקשים, שבאמצעותו ניתן להקטין חוסר הסכמה בין קבוצות שונות ודווקא לקרב בין אותם ציבורים.

מודל שירות לאומי מוכר לרוב בהקשר בנות המגזר הדתי. עם זאת, בפועל שירות לאומי-אזרחי הוא מסלול רלוונטי לכל מי שקיבל פטור או לא יכול להתגייס. עשרות אלפי צעירים בכל שנה אינם מתגייסים מסיבות מגוונות: אי התאמה, דת, לאום. צעירים אלו לא זוכים לעבור באחד המסלולים המרכזיים והמשמעותיים בחברה הישראלית המאפשרים בניית זהות, שייכות, זיקה לחברה הישראלית ולקיחת חלק בבניית הנרטיב הישראלי החדש.

במהלך השנים האחרונות בעקבות שינויים ותמורות המתחוללים בחברה בישראל, לצד גידול דמוגרפי ואופן שיטת הגיוס לצה"ל, מוצאים עצמם עשרות אלפי צעירים בשנה ללא אפשרות לשרת בצבא ההגנה לישראל. מספרים אלו צפויים לגדול באופן משמעותי בעשור הקרוב בכל הקבוצות והמגזרים. כיום, כ-130 אלף צעירים מסיימים את לימודיהם בתיכון ובעשור הקרוב, הנתון יעמוד על כ-190 אלף צעירים, מתוכם כ-56% (יותר ממחצית) לא משרתים בצה"ל.

ישראל מצויה באחד המשברים החברתיים והאזרחיים הגדולים ביותר מאז הקמתה. אנו סובלים מפילוג, מאי אמון ומשסעים הולכים ומעמיקים בין קבוצות אוכלוסייה שונות, המאיימים על אחדותנו כחברה וכמדינה. מציאות זו היא שעת מבחן המחייבת אותנו למצוא דרך חדשה, להבין שאין אמת אחת והיא אינה חד גונית או מתויגת. עלינו להגדיר מחדש את הדבק המאחד בין כלל חלקי החברה, לבנות סולידריות ולהגביר את עוצמתה בכל הקהילות והאוכלוסיות. משימה זו, שהיא חלק מהציווי של אבותינו לכונן כאן מדינה לעם היהודי ולחברה הישראלית, עוד לא הסתיימה ואנו מצויים בשלהי תהליך הבנייה.

תקופה זו מחייבת אותנו לחזק את מנועי הצמיחה של החברה בישראל, אחד המרכזיים בהם הוא שירות, התנדבות ומנהיגות. שירות הוא ערך שהמדינה מבקשת להקנות לכל אזרחיה. מחקרים מצביעים על שנת התנדבות בגילאי 21-18 כמסלול המאפשר להגדיל את סיכויי ההצלחה בחיים ובחברה והוא מהווה כיום כאחד הכלים המאפשרים שינוי מסלול חיים וקידום של שוויון הזדמנויות.

באמצעות שירות המדינה, החברה והקהילה, הצעיר מקבל הזדמנות ראויה לבנות זהות, לייצר תחושת שייכות ורצון לקחת חלק בבניית מציאות אישית וחברתית. השירות הלאומי, האזרחי, הקהילתי, מהווה מסלול איכותי המסוגל לתת מענה רחב לסוגיית השירות באמצעות פלטפורמה המאפשרת לאלפי צעירים בכל שנה לקחת חלק במעגל הממסדי של התנדבות, תרומה והתפתחות.

השירות הלאומי הוא מסלול התנדבותי של 24-12 חודשים במסגרתו צעירים פועלים בתחומים מגוונים הנמצאים בראש סדר היום האזרחי והחברתי בישראל, בהם בריאות, חינוך, ביטחון, רווחה ועוד. בסיומה של התקופה מקבלים מסיימי המסלול זכויות זהות לזכויותיהם של בוגרי המסלול הצבאי. שנים אלו הן אולי המרכזיות והחשובות ביותר בעולם העתיד המתהווה וביכולת של אדם צעיר לבנות את חייו.

צעירים רבים, טרם יציאתם לשירות צה"לי או התנדבותי תוהים "מה יוצא לי מזה?" השאלה הזו הפכה ללגיטימית כמעט בכל היבטי החיים. היא נובעת מתפיסה המציבה את האדם במרכז ואת הבחירות בחייו כשכלול האפשרויות בעלות הרווח הטוב ביותר.

בעיניי, דרישה לעשייה ולהתפתחות מושתתת על ערכים של כבוד האדם ואמונה בו. עשייה למען החברה, הקהילה והמדינה לא צריכה להיות מבוססת על השאלה 'מה יצא לי מזה?', אלא על ציווי פנימי: 'אני עושה, אני פועל, כי זה מה שצריך עכשיו לעשות לטובת הכלל'. תהליך זה הוא תהליך מרכזי, חשוב ביותר והכרחי, היות והוא מאפשר לצעיר להתפתח כשותף לעתיד, כשחקן משמעות. הוא מאפשר את המעבר מילד למבוגר השותף לבניית מציאות חייו וסביבתו.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת אופק מייסודה של קרן רש"י