יקדם תעסוקת חרדים או יעודד אבטלה? המחלוקת סביב הורדת גיל הפטור

הממשלה מקדמת את הורדת גיל הפטור של חרדים ש"תורתם אומנותם" מגיוס לצה"ל לגיל 21 או 23, כך שתהיה אפשרות לשלב יותר חרדים בשוק התעסוקה בישראל.

תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" זכאים לפטור משירות חובה בצה"ל עד גיל 26, כל עוד הם לומדים תורה באופן סדיר. לאחר גיל זה, הם יכולים להשתלב בשוק התעסוקה או להפסיק את לימודיהם לטובת לימודים אקדמיים מבלי שיחול עליהם צו גיוס. תוקף החוק שמאפשר הסדר זה צפוי לפוג ביולי 2023 לאחר החלטת בג"ץ לפסול אותו, בין היתר בטענה לחוסר שוויוניות והדרישה להסדירו מחדש.

חוק טל שנחקק בשנת 2002 ונועד לאפשר את המשך דחיית שירותם של תלמידי ישיבות מצה"ל קבע שורה של תכליות, שאחת מהן היא שילובו של המגזר החרדי במעגל העבודה. ההנחה הייתה כי בשלב מסוים, לאחר שנים ארוכות בישיבה, תינתן לתלמידים אפשרות לצאת לעבוד או ללמוד לימודים אקדמיים.

עם השנים, ההסדר יצר שינוי באורח החיים החרדי ומרבית הגברים במגזר הפכו ללומדי תורה שאינם עובדים, לפחות לא מגיל צעיר. כך התברר כי ככל שגיל הפטור משירות צבאי גבוה יותר, כך הסיכוי ליציאה לעבודה יורד. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בשל העובדה כי גיל הנישואין לגברים בחברה החרדית נמוך מאד וגיל הבאת הילד הראשון והשני נמוך בהתאם. יציאה לעבודה או ללימודים אקדמיים עם ילד או שני ילדים היא בעלת סיכוי נמוך.

הממשלה מקדמת כעת מתווה שיוריד את גיל הפטור לגיל 21 או 23, כך שכבר בגיל כזה תהיה אפשרות לצעירים חרדים להפסיק את לימודיהם בישיבה אך הם יהיו זכאים לפטור מגיוס חובה לצה"ל. ההנחה היא כי החרדים אינם מתגייסים ולפחות תהיה אפשרות לשלב אותם בשוק התעסוקה. בינתיים, אין הסכמה על גיל הפטור, וקיימות מחלוקות גם בקרב הסיעות החרדיות. עם זאת, צה"ל תומך בהורדת הגיל ל-23 בלבד.

הענקת פטור משירות צבאי בגיל צעיר תאפשר לגברים חרדים רבים לרכוש הכשרה מקצועית או אקדמית הולמת - אפשרות שנמנעה מהם בעבר בשל הגיל המאוחר שבו קיבלו את הפטור. בשל כך, תעלה גם היכולת של גברים חרדים להשתלב בתעסוקה איכותית והתועלת תהיה לא רק שלהם אלא של המשק הישראלי כולו. לפי מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה, הורדת גיל הפטור ל-21 עשויה להביא בטווח קצר ליציאה, יחסית מהירה, של 5,000 חרדים לשוק העבודה ועוד עשרות אלפים רבים בעשור הקרוב.

מדובר במהלך שנוסה בעבר אך לא הצליחו להשלימו, ולפי מחקר שביצע בנק ישראל, הורדת גיל הפטור הקטינה את הסיכוי ללמוד בישיבה, העלתה את הסיכוי לעבוד, והעלתה את השכר המשפחתי בכ־24%. המחקר בבנק ישראל התבסס על מהלכים זמניים של הורדת גיל הפטור ב-2014, אך ההערכה כי המהלכים הנוכחיים יוכלו להשפיע אף יותר, מכיוון שהם עשויים לעצב מחדש לאורך זמן את הבחירות של הצעירים החרדים.

הטענה העיקרית של מתנגדי המהלך היא ההודאה הרשמית של הממשלה והמדינה בכך שאין צורך בגיוס חרדים לצה"ל ובהענקת פטור גורף לצעירים חרדים באופן שאינו שוויוני. בממשלה טוענים מנגד כי מול הורדת גיל הפטור יתבצע מהלך של הענקת מיליארדי שקלים לטובת מתגייסים בשירות סדיר ובמילואים בצה"ל, כך שהמשרתים יהיו בעלי "מעמד גבוה יותר" ויזכו להערכה רבה מאלה שיקבלו את הפטור.