המכתב של אלון לאחר גל טרור: "אך ורק ביחד נוכל לכל אויב"

בכ"ח שבט תשנ"ז, 4 בפברואר 1997, התנגשו שני מסוקי יסעור של חיל האוויר מעל עמק החולה. כל 73 הלוחמים ואנשי צוות האוויר, שהיו בדרכם לפעילות מבצעית במוצבים בופור ודלעת שבלבנון, להגנה על יישובי הצפון ומדינת ישראל, נהרגו באסון.

אחד ההרוגים באירוע, שנודע מאז כ"אסון המסוקים", היה סגן אלון בביאן, מפקד צוות לוחמים בפלחי"ק גולני, שנהרג בהיותו בן 21. לפני גיוסו לצה"ל, למד אלון במכינה הקדם צבאית בעצמונה.

במרץ 1996, בעיצומו של גל טרור קטלני שכלל את הפיגועים בקו 18 בירושלים, שבהם נרצחו 45 בני אדם, ואת הפיגוע בדיזנגוף סנטר, שבו נרצחו 13 ישראלים, כתב אלון מכתב לראש המכינה, הרב רפי פרץ.

אלון, שהיה אז בקורס קצינים, הביע במכתב את תחושותיו נוכח הפיגועים הקשים ואת הדרך שבה האמין שיש ללכת - דרך האחדות בעם ישראל. "אני חלק בלתי נפרד מהעם שלי ותחושת הכאב הפעם עמוקה יותר מבכל פעם", כתב אלון.

"איני יודע מהי הסיבה הספציפית, אולי זה הצבא, אולי זה מכלול של דברים אחרים, אך אין לכך חשיבות. העיקר שאני מרגיש שייך לעם ישראל ברגעים הקשים הללו", הוסיף הצוער. "ואני בטוח שביחד, ואך ורק ביחד, יכול נוכל לכל אויב".

באלון, כך מעידים במשפחתו, היה חיבור ואהבה לתורה, לעם ולארץ. "אלון היה איש של אמת וצדק, עניו וצנוע, שראה תמיד את האחר, עסק בנתינה, כיבד את הוריו והיה חבר אמת", מספרים בני משפחתו. "דרכו של אלון, ערכיו ומידותיו עומדים כנר לרגלי משפחתו וכל מוקירי זכרו. אלון, שעשה הכול בשמחה, מהווה מקור כוח לדבקות בחיים, ולחיים של משמעות ונתינה".