ההצעה של יו"ר האופוזיציה להקפיא את הליכי החקיקה של הרפורמה המשפטית ב-60 יום חשפה ברגע את מאזן האנרכיסטים שאנחנו כלואים בתוכו: מצד אחד רוטמן, מהצד השני לפיד. זה לא מוכן לעצור לרגע, והשני לא מכיר בזכות המוסרית של הרוב בכנסת.
רק לפני שלושה חודשים וחצי התקיימו בחירות. לראשונה זה שנים ישנה הכרעה. מרוצים? לא מרוצים? זה לא משנה. נבחרה ממשלה והיא מעוניינת לקדם את המצע שבשמו נבחרה. אף אחד כאן לא החביא את הרפורמה השיפוטית מתחת לפתק הבוחר. בשל ההבטחה לרפורמה הזו, בין השאר, הליכוד ושותפיו קיבלו רוב ברור.
מצד שני, נכון, זו רפורמה מרחיקת לכת שתשפיע על חיינו לשנים רבות, אולי לדורות. ודבר כזה עדיף לא לעשות בחופזה, ויותר טוב - בהסכמה רחבה של יותר מאשר סך הקואליציה הקיימת.
התגובה של לפיד, דרישה להקפאה של 60 יום, חשפה באחת את הפוזיציה שלו: הוא לא בא לחפש פתרון או פשרה. להפך, מטרתו היא לייצר קרב עד לסוף המר. מלחמה שבה שני הצדדים מתבצרים בעמדות ללא שום מוכנות לפשרה - ומבחינת הרוב המתון והשפוי במדינה הזו זה מתכון לאסון כבד. לפיד נהנה להגדיר את עצמו מאז שנכנס לפוליטיקה כקול של המרכז. אבל בסיבוב הנוכחי הוא מיקם את עצמו כקול של אלו שאינם מוכנים לפשרות. בדיוק כמו רוטמן, רק הפוך.
עוד בוואלה!
גם התגובה של שר המשפטים לוין וגם של ח"כ רוטמן היא הרסנית. אין משא ומתן תחת אש. אם אתם מעוניינים ברפורמה אמיתית וטובה לישראל, אתם חייבים לאפשר לדבר. ובשביל לדבר צריך לעצור. מהיכרותי את לוין אני משוכנע, שכל המהלך שהוא מוביל נובע ממניע אידיאולוגי ולא מתוך אינטרס אישי. דווקא משום כך, כדי להבטיח את הצלחת הרפורמה, הוא חייב לאפשר לדבר.
ישראלים רבים מביטים בחשש כבד ואמיתי במציאות שמידרדרת לנגד עיניהם. רבים מהם אומרים, לשני הצדדים, שבו ונסו להגיע באמת להסכמה. הקפיאו את החקיקה לזמן סביר. נניח שבועיים. וכנסו לניסיון הוגן והגון להגיע להסכמות. כולנו יכולים להרוויח מכך.