בוועדת הבריאות בכנסת דנו הבוקר (שני) בהערכות מערכת הבריאות למצב של רעידת אדמה. לפי בכיר במשרד, הצפי לכמות הפצועים ברעש באזור צפון הכנרת נע בין אלפים בודדים ל-25,000. בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה טען אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית, כי לפי מיפוי שבוצע השבוע, התגלה שגם ירושלים נמצאת בסיכון, יחד עם אזורים בחיפה, בקריות, ובדרום הארץ.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ מטעם ש"ס אוריאל בוסו, התייחס בפתח הדיון לרעש החזק בטורקיה ובסוריה, בו נהרגו עשרות אלפים אזרחים. "מדובר במחזות שלא נתפסים ומערכת הבריאות בישראל צריכה להיות מוכנה לתרחיש דומה גם אצלנו, שכן הסבירות למקרה כזה בישראל היא כמעט ודאית. בתי חולים ומוסדות בריאות הם תשתית חיונית וצריכים להמשיך לתפקד גם לאחר רעידת אדמה, גם כדי להמשיך לתת טיפול למאושפזים הקיימים וגם כדי לקלוט פצועים מהאירוע עצמו".
"דו"ח מבקר המדינה משנת 2018 הראה לצערנו שעל אף החלטות הממשלה והתקצוב עדיין לא נעשה שינוי אמיתי בהיערכות", אמר בוסו. "צריך לקדם את הדברים ויפה שעה אחת קודם. נבקש למנות חבר וועדה מטעמינו שיסייע וידווח לוועדת הבריאות באופן קבוע על ההתקדמות. נעשה מה שצריך מול כל גורם בממשלה כדי לקדם את זה. הציבור וגורמי הרפואה נושאים עיניהם אלינו והדברים האלה מדירים שינה מעינינו כנבחרי ציבור".
עוד בוואלה!
עוד בוואלה!
הערכות מערכת הבריאות
מנהל האגף לשעת חירום במשרד הבריאות, רפאל גולני, הציג את מצב המוכנות לרעידת אדמה: "ישנם מספר תרחישים לרעידות אדמה חזקות לפי אזורים והצפי למספר הפצועים בכל אחד מהם נע בין אלפים בודדים ל-25,000 פצועים ברעידת אדמה באזור צפון הכנרת. בתי החולים בישראל נמצאים בתפוסה מלאה גם ביום יום".
"בתי חולים כמו זיו, פוריה, בתי החולים האנגלי והצרפתי בנצרת, יוספטל ועוד עלולים להיפגע משמעותית בצורה שתמנע מהם לקלוט נפגעים לחלוטין, וזאת מעבר לפגיעה במטופלים שכבר נמצאים בבית החולים", אמר גולני. "בתרחיש כזה מדינת ישראל תצטרך לקבל גם משלחות סיוע מחו"ל בתחום הרפואה. נצטרך גם לדעת איך קולטים סיוע, איך מנהלים אותו ומכווינים אותו לאן שצריך".
לדבריו, לקופות החולים יש מעל 2,200 מרפאות בקהילה וגם שם קיימים פערים מאוד גדולים מבחינת הערכות, ובחלק מהמקרים עדיין לא יודעים לומר מה הם. לפני ארבעה חודשים הןקמה ועדה בראשות פרופ' עופר מרין, בה יושבים נציגי משרד הבריאות מאגפים שונים, משטרת ישראל, כבאות והצלה, מד"א, רח"ל, ועוד. גולני טען שברגע שיקבלו את התקציבים, יקדמו את ההערכות לפי המיפוי וסדרי העדיפויות שיקבעו.
סמנכ"ל בכיר וראש מנהל התכנון במשרד הבריאות, אורי גולדשטיין, הוסיף כי קיימים חוסרים רבים בציוד, שאותם אפשר להשלים מיידית ובעלות זולה יחסית, כמו למשל גנרטורים, צוברי גזים רפואיים, פסי אספקה ניידים ועוד. לטענתו, המשימה היקרה ביותר היא חיזוק המבנים, שצפויה לעלות מאות מליונים. "הרבה מאוד ממוסדות הבריאות במדינה נבנו לפני 1981 ולא עומדים בתקנים העדכניים לעמידות בפני רעידת אדמה".
גולדשטיין אמר בוועדה שיש תכנונים לחיזוקים ובנייה, אך אין אפשרות לבצע אותם מבחינה תקציבית. "אם אפשר לקדם ולהאיץ את קבלת התקציבים, נוכל להשלים את מה שהתחלנו בזיו וברמב"ם, אחרת זה עלול לקחת שנים ולפעמים אם התחלת חיזוק ואתה לא משלים - אתה מרע את המצב".
ח"כ אחמד טיבי אמר בוועדה: "בתי חולים זה לא רק תל השומר ובלינסון, יש גם בנצרת, יש מרפאות קהילתיות גדולות שצריך לחזק וזה לא נעשה. בדו"ח המבקר צוינו עשרת הערים בסכנה גבוהה מאוד במקרה של רעידת אדמה ולא מצוין שם אף יישוב ערבי, למרות שלצד כל עיר או יישוב כזה- יש גם יישובים ערביים. אסור שהביקורת תהיה עיוורת לחברה הערבית. כחלק מפרויקט 'תרועה' להתרעה קצרת מועד מפני רעידת אדמה, הוקמו מעל 100 תחנות סיסמיות , גם כאן אף לא אחת ביישובים הערבים".
בתגובה לטענת טיבי השיב סגן ראש המל"ל, איציק בר ש-120 התחנות הסיסמיות יושבות על מפה של ניתוח אזורי של השבר הסורי אפריקאי, איפה שאמורים להרגיש את רעידות האדמה ולא לפי יישוב. ולדבריו זה נותן מענה שווה ואחד לכולם מבחינת התראות. עוד הוסיף בר: "קיימים כבר היום תקציבים רבים להיערכות, אבל הכספים לרוב לא מגיעים בזמן ולא מוגדרים מפורשות למטרה זו ולכן כשיש אתגרים תקציביים זה הדבר הראשון שנוגעים בו. אם התקציב לא יגודר ולא יהיה כל שנה מעקב ודיווח, מדינת ישראל לא תתקדם ונמצא עצמנו באירוע קשה. על כל שקל שנשקיע היום נחסוך עשרה שקלים באירוע עצמו".
על סוגיית התקציבים דיברה נציגת משרד האוצר תמר צ'ין. היא טענה שתקציב הבינוי עומד על מאות מליוני שקלים בשנה וכל בנייה חדשה היא ממוגנת. "לכולנו חשוב שהכסף יצא ויגיע למטרתו, כי אם החליטו שהצורך קיים - חשוב שהוא ימומש. אנחנו פועלים אקטיבית לוודא שכל פרויקט שתוקצב ימומש בפועל. יש מורכבות גדולה בביצוע פרויקטים כמו חיזוק מבני בתי חולים. אנחנו מנסים להתיר חסמים ולייצר מסלולים ירוקים. אנחנו כרגע בדיונים לגיבוש תקציב מדינה שנתי, משרד הבריאות יתעדף את הצרכים שלו ואנחנו נתקצב".
נציג מד"א הזהיר בדיון ועדת הבריאות מפני פערים בהתרמות ובמנות דם במצב של רעש אדמה עוצמתי. "לא בטוח שנוכל לעמוד באספקה. יש עבודה על איתור מדינות באירופה שיוכלו לסייע במנות דם במקרה כזה".
נציג זק"א פירט על הבעיות שעלולות להופיע בארגון: "בטורקיה יש כיום אלפי גופות ששוכבות בבתי חולים במצב ריקבון ואין מי שייתן לכך מענה. כנראה שזה הולך לקבורה המונית. זה אסון תברואתי קשה וצריך להתכונן לתרחיש כזה - מי אחראי על זיהוי המתים, מי מטפל בענייני הקבורה".
סגן ראש המל"ל השיב על חשש זק"א כי "מדינת ישראל תעשה הכל כדי לא ללכת לקבורה המונית וזה דורש יכולות זיהוי מיידיות. לישראל יש היום מאגר של כ-4 מיליון תביעות אצבע. הזיהוי הוא באחריות משטרת ישראל והפעולה הזאת דורשת לממשק מערכות של צה"ל עם המערכות האזרחיות, אבל חקיקה חדשה הולכת למחוק את המאגר הזה ובלעדיו, יהיה מאוד קשה לזהות. זה אחד הדברים המרכזיים שמונחים לפתחינו".
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה
"אם תהיה אצלנו רעידת אדמה כמו שהתרחשה בטורקיה נראה מראות דומים", אמר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בישיבה מיוחדת בוועדת הפנים. יהב הוסיף כי "מדינת ישראל נערכת להתמודדות עם רעידות אדמה ואנחנו במקום לא רע לעומת מדינות בעולם, אבל ההתקדמות היא מאוד איטית".
"אני מקווה שהמדינה תתעורר ותשקיע יותר בנושא הזה. ב-2015 נעשתה עבודה על ידי ועדת ההיגוי ואותרו ישובים שהקריטריונים שלהם אובייקטיבים ובסוף זוקקו 10 ישובים שנמצאים בסיכון במצב של רעידת אדמה. עשינו בשבוע האחרון עבודה נוספת ומדובר בהרבה יותר מ10 ישובים שנמצאים בסיכון, וביניהם חיפה והקריות וגם אזורים אחרים בדרום ובירושלים, מעבר למה שהכרנו".
במענה לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, מתי התכנסה לאחרונה ועדת שרים לעניין רעידות אדמה. ענה יהב שהוועדה התכנסה בפעם האחרונה ב-2016.