רעידת אדמה חזקה ממוצעת, תביא בישראל לתוצאות קטסטרופליות. יותר מ-7,000 איש ימצאו את מותם ומאות אלפים יוותרו חסרי קורת גג. כך, על פי תרחיש ייחוס שהוכן זה מכבר. על פי המומחים, השאלה של רעידת אדמה גדולה וחזקה שתתרחש בישראל היא רק עניין של זמן - כשהשאלה היא בעיקר מתי ועד כמה חזקה תהיה הרעידה. ישראל מועדת לרעידת אדמה גדולה כל מאה שנה. רעידת אדמה הגדולה האחרונה התרחשה ב-1927.
התרחיש צופה נזק כבד ל-29,000 בניינים ונזק קל-עד בינוני ל-290,000 בניינים נוספים. רעידת האדמה עלולה להביא לכ-500,000 עקורים מיד לאחר הרעידה, מספר הצפוי לפחות לכ-170,000 לאחר שחלק מהעקורים יוכלו לשוב לבתיהם באישור מהנדסים. כך, מזהירים תא"ל (מיל.) ד"ר אריאל היימן ותא"ל (מיל.) ד"ר מאיר אלרן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, שאף פרסמו מאמר בנושא בסמוך להחלטת הממשלה על גיבוש תוכנית לאומית לשיקום המדינה לאחר רעש קטלני.
הם חוזרים על האזהרות גם כיום: "היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה קשות, שאין ספק לגבי התרחשותן, לוקה, בלשון המעטה, בחסר", אומר ד"ר היימן לוואלה! בשיחת טלפון מווייטנאם, שם שמע הבוקר על החדשות מטורקיה. הוא מזכיר כי נושא ההיערכות לרעידות אדמה, המצוי על סדר היום של ישראל זה כארבעים שנה, תפס תאוצה בעקבות רעידת האדמה החזקה שפקדה את טורקיה ב-1999. אז, הוקמה בישראל ועדת היגוי בראשות צוות שרים לנושא היערכות המדינה להתמודדות עם האיום המשמעותי, ואולם מאז, כדברי השניים: "הטיפול בנושא נמצא בשולי העיסוק הממשלתי והעניין הציבורי, ומתנהל בעצלתיים".
היימן מציין כי הסוגיה עולה מעת לעת לסדר היום, בעיקר בתקשורת, כאשר מתרחשת רעידת אדמה הרסנית במדינה אחרת, או כשרעידה מורגשת אצלנו. "זה ממש כמו היום, על רקע רעידת אדמה חזקה נוספת בטורקיה, שעל פי הערכות ראשוניות, גבתה את חייהם של מאות בני אדם".
ההערכה היא שעלות הנזקים בישראל על פי תרחיש האימה תגיע לכ-150 מיליארד שקל, אך רבים סבורים שזו הערכת חסר. השניים הזכירו כי הערכה זו אינה כוללת את הנזקים לתשתיות הלאומיות כמו חשמל, דלק, גז, מים וביוב, מערכות תקשורת, מבני ציבור ובכלל זה בתי חולים ובתי ספר וכן מערכות תחבורה ביבשה, אויר וים וכן מערכות אסטרטגיות קריטיות שונות.
"חלק ממערכות אלו לא יפעלו במשך ימים אחרי רעידת האדמה, והאחרות או חלקן, עד חודשים רבים", ציינו השניים במאמרם בנושא, "הנזקים, כולל המשניים כמו שריפות, סניטציה ועוד, יהיו גדולים מאד ותיקונם עלול להימשך שנים ארוכות". לדבריהם, הקושי בשיקום של ישראל לאחר רעידת אדמה קשה צפוי להיות גדול מאד באופן יחסי למדינות אחרות, בהיותה של ישראל מדינה קטנה וצפופה מאד במרחבים המאוכלסים. לכן, רעידת אדמה שתפגע במרכז המדינה תשפיע על חלק גדול מהאוכלוסייה והמבנים. "ישראל תמצא עצמה עם קושי גדול לטפל בעצמה ותיזקק לסיוע חיצוני בינלאומי רחב היקף", קבעו.
"בשבוע הבא יתקיימו בנושא מוכנות ישראל לרעידות האדמה מספר דיונים בוועדות הכנסת, וצריך לשאול מדוע היה צריך רעידת אדמה בטורקיה כדי לדון בנושא החשוב הזה, שהרי את הכול ידענו גם אתמול", אומר היימן המזכיר כי הדבר הזה נאמר גם בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ב-2018, בעקבות דוח חריף של מבקר המדינה. "גם מאז הדו"ח הלא קל של מבקר המדינה לא נעשה דבר", הוא קובע, "והנה שוב, וועדות הכנסת יתכנסו, וישמיעו שוב את הביקורת כאילו הן מגלות לנו את אמריקה".
היימן מדגיש, "זה לא שלא עושים כלום. התקדמו כמה דברים - אבל ההיערכות שלנו עדיין לקויה". בין הדברים שהתקדמו הוא מציין את "מערכת תרועה" להתרעה מפני רעידות אדמה. "אבל זה לא מביא אותנו להיות ערוכים כמו שצריך", הוא מוסיף. ואכן, בהשקת המערכת, ציין גם מנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן, כי במדינה צפופה כמו ישראל כל אזורי המגורים מועדים לנזק וכי מערכת ההתרעה איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. "רק חיזוק מבנים ובנייה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים", אמר.
"הרעידה המשמעותית הבאה בישראל היא עניין של זמן וכל מה שיש לרשויות לעשות בנידון הוא לקדם ככל שניתן התחדשות עירונית", אמר היום ראש העיר נשר, רועי לוי, "בזמן שהדיונים נסובים סביב הרווח הקבלני, מיליוני ישראלים נותרים בסכנת קריסת מבנים על ראשם".
לנוכח המראות המגיעים מטורקיה אמר לוי כי "זה לא חלום בלהות, זו המציאות. מציאות שתתרחש גם בישראל. השאלה היא מתי ומה עשינו כדי להיות מוכנים לכשהרעש יפגע". הוא עצמו, בעיר נשר החוגגת 100 שנים להיווסדה, מציין כי הוא "נדרש לחיזוק בתים בעיר בני 60 ו-70 התלויים על קומת עמודים רעועה שברעש אדמה אחד יכולים להתמוטט". הוא מזכיר שאת עירו חוצה שבר יגור, שהוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי, "כלומר הסיכון להיות במרכז הרעש הבא באזור הוא משמעותי ביותר". לוי אומר כי "על כלל משרדי הממשלה והשלטון המקומי לעשות כל שניתן על מנת להאיץ את יוזמות ההתחדשות העירונית".
תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות לחירום לאומית ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של המדינה בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. "בישראל יש כ-600 אלף מבנים. מתוכם בין 80 אלף למאה אלף מסוכנים. מתוכם יש 5,000 מסוכנים מאוד. זה לרוב בצפת, טבריה, בית שאן, קרית שמונה - וזה יקרוס כמו קלפים", הוא אמר. "רעידת אדמה תהיה, אי אפשר לעצור אותה. אבל אפשר לבנות, ולחזק. כשהייתי ברשות החירום הלאומית ובמל"ל התחלנו לטפל באילת, קצת בקריית שמונה, מעט בתי ספר. התשתיות במפרץ חיפה. בתי החולים שלנו? אולי המבנה מוכן. אבל מה עם אלו שנבנו לפני 1980? כשעוד לא היו תקנים לרעידות אדמה. מה עם תוכן בתי החולים? מערכות הצנרת? יש להן תקן? הרשימה ארוכה".
גם באיגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה מודאגים, ומזכירים את קרבתם של בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים לשבר יגור המועד לפורענות, כדבריהם: "רעידת האדמה הקשה שפגעה הלילה בטורקיה היא תמרור אזהרה חמור למה שחלילה יקרה כאן במקרה שהרעידה תהיה באזורנו. כ 2.5 מיליון טון חומרים מסוכנים מאוחסנים באזור המפרץ, ואירוע דומה עלול לגרום לכך שמלבד הנפגעים בהתמוטטות בתים, ייפגעו גם רבים מחשיפה לחומרים מסוכנים. התקבלה החלטה לפינוי בז"ן, אך ללא תאריך יעד ותקציב להוציאה לפועל. מוטב לזרז את ההליכים, ולקבוע יעדים ומועדים לפינוי, על מנת שחלילה לא יקרה אסון בזמן שאנו ממתינים להוצאת המפעלים מהאזור".
עוד הזכירו באיגוד כי "שלב א' של סקר הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה הוגש רק בשלהי שנת 2019, כ-3 שנים לאחר המועד שנקבע. הסקר התמקד בתקריות תפעוליות שגרתיות במפעלים וגורמי סיכון בלבד. השלב הבא היה אמור לעסוק בתקריות חמורות, העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה ו/או כתוצאה מפגיעה עוינת (חבלנית או מלחמתית). סקר זה טרם הושלם עד עצם היום הזה".
תא"ל במיל' זאב צוק רם, לשעבר ראש הרשות לחירום לאומית ובכיר במל"ל, מתח ביקורת על ההתנהלות של מדינת ישראל בנושא ההיערכות לרעידות אדמה. "אני יכול לפרגן לפיקוד העורף, משטרת ישראל, כיבוי אש ומד"א, ושאר יחידות החילוץ - אבל כל אלה לא יספיקו לרעידת אדמה בקנה מידה כזה. מישהו תכנן מראש לאן מפנים את המשפחות בחורף ללא קורת גג? אני לא מכיר רשות מקומית שיודעת לתת מענה ראשוני ברמה טובה להיקף כזה. צריך להכין ולבדוק אותן. זה שיש לי 32 גדודי חילוץ והצלה זה בסדר. החטיבה הסדירה של פיקוד העורף נמצאת בתעסוקה מבצעית כל הזמן. לאסוף אותה מכל הגזרות לוקח סדר גודל של 24 שעות. במזג אוויר כזה תחת ההריסות האנשים לא שורדים".
בעקבות רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה וסוריה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל צחי הנגבי לקיים הערכת מצב בנושא מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה. ר' המל"ל ייכנס את הדיון בהקדם, בהשתתפות כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים.