יובל דיסקין מפקדי הנערץ, שנים עבדתי כעובד שטח ביחידה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ, גם תחת פיקודך כראש שב"כ. אני מעריך עד מאוד את הניתוחים שאתה מבצע וחושש כמוך לגורל מדינתנו וצביונה הדמוקרטי. אני רואה בך מנהיג, ולכן כותב לך - לראשונה לדעתי טעית בקריאה שלך למרי אזרחי, לפחות בעיתוי.
הייתי שם, ביחידה אותה אני מכנה בגאווה היחידה להגנת הדמוקרטיה, כשפייגלין הכריז ב-95 על מרי אזרחי לא אלים, כמו כולנו זוכר איך זה נגמר. "לא אלים" זה לא היה, נרצח ראש ממשלה. הייתי שם תחת פיקודך בתקופת ההתנתקות, כשרוב מחנה הימין פעל ומחה כחוק ואנו, בהנהגתך, התמודדנו עם קבוצות שוליים קטנות שפעלו בניגוד לחוק ותחת מנדט העיסוק של שב"כ. בפעולה נחושה סכלנו כוונותיהם, וטוב שכך.
אני מניח ששננו לא הערכנו שיום יבוא וחלקם יהיו חלק מממשלת ישראל, אך זה מה שקבע הבוחר.
אני מסכים לחלוטין, צעקות "בושה, בושה" לראש ממשלה חסר בושה לא יועילו. מי כמוך מכיר מקרוב מיהו ראש ממשלת ישראל ועד כמה הוא חסר גבולות. הוא מצוי בניגוד ענינים מוחלט בהיותו נאשם בפלילים המנסה לשנות את חוקי המשחק באמצעות אנשיו, גורל הדמוקרטיה הישראלית אינו בראש מעיניו.
עוד בוואלה!
ראש הממשלה הוא חזק, ועושה רושם שיעשה הכל על מנת שמשפטו ייגמר שלא בדרך הטבע, מי כמוהו יודע למה. מולו עומדים בג"ץ חלש, נשיא חלש מאוד, ואופוזיציה חלשה ומסוכסכת. מה נשאר? העם! אנחנו! המדינה שלנו והדמוקרטיה שלנו. אנו הריבון וחשוב שנגיד את דברנו בנחרצות ומבלי שנעבור על החוק.
הקריאות להשבתת המשק ובעיקר האמירה על מרי אזרחי לא אלים אינן במקומן, בטח לא בשלב הזה, עוד לא הגיע העת. יש בידנו עוד כלים לפני נשק יום הדין. מרי לא אלים עלול להפוך אלים, יתרה מכך, אמירה כזו עלולה לגרום לקיצוני בשולי המחנה לחוש חלילה תחושה שיש לו רוח גבית לפעילות אלימה, דבר שאתה בצדק שולל מכל וכל. על כולנו, ראשי המחנה ומובילי דעה מתוכו, להמשיך ולגנות כל אמירה חריגה, ולצערנו היו לא מעט כאלו, על מנת שלא לדרדר המצב, כפי שהתרחש בשנים האחרונות בין היתר בשל אי הגינוי מצד ראש הממשלה את הקיצונים שבמחנה שלו.
יובל, תגיד את דבריך, תשפיע, תנהיג. זה לא הזמן להישאר בטריבונה, רד למגרש, דרוש שחקן חיזוק, הספסל אינו מקומך. תקרא לשמירת החוק, דבר כנגד מרי אזרחי בשלב הזה. קרא להמון לצאת לרחוב, מיליון איש ברחוב ישנו מציאות טוב יותר ממרי של כמה אלפים, שגם יסדקו כאן את יסודות קיומנו. המחאה כרגע אינה נרחבת דיה מאחר ואין לה מנהיג ואין לה מסר חלופי לשינוי. אין ברירה, יבוצעו שינוים באיזונים, ויש לפעול שיהיו מינוריים ולא דורסניים. זה הזמן לצעדים משמעותיים, אותם תוכל להנהיג.
לא למרי אזרחי, כן להפגנות ענק, של מיליון איש שבוע אחרי שבוע, כן לשמירת הדמוקרטיה ולא להפיכתנו למדינה חצי דמוקרטית, כי אין דבר כזה חצי בדמוקרטיה.
הכותב הוא איש שטח ביחידה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ. בעברו ריכז את המידע והמודיעין בחקירת רצח רבין. כיום משמש מומחה להסתה וקיצוניות בחברה הישראלית, מרצה ואיש חינוך.