הממשלה מבצעת מרי - צריך לעבור למרי אזרחי

נכון לעכשיו, הנאשם בנימין נתניהו יחד עם חבריו מאותתים שהם מתכוונים להתעלם מבית המשפט העליון ומהחלטות בג"ץ ביותר מדרך אחת:

1. לאפשר לאריה דרעי לנהל דה-פקטו את המשרדים הממשלתיים מביתו
2. לצפצף על חוו"ד היועמ"ש לממשלה העוסקת בניגוד העניינים החמור בה מצוי הנאשם שמוביל את הרפורמה המשפטית
3. לא להתייחס לחוו"ד של הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט, לגבי התיקון המתוכנן בחוק יסוד השפיטה.

זה נראה ממש מרי ממשלתי ופרלמנטרי (אם כי אין ביניהם כמעט הבדל בשיטת המשטר הישראלית) מול מערכת המשפט במדינת ישראל.

צעקות "בושה", "בושה", לא מזיזות למי שאין לו בושה

ההתנהלות הזו היא הפיכה משטרית כוחנית, המנסה לשנות את מהות המדינה ולהחליש באופן דרמטי את הדמוקרטיה ולספק חסינות מוחלטת לשחיתות שלטונית חמורה. נגד זה, אי אפשר להמשיך ולפעול בדרך של מחאה דמוקרטית מנומסת. בצעקות: "בושה", "בושה" בהפגנות לא נעצור את ההפיכה המשטרית, משום שהנאשם כבר מזמן איבד את הבושה, ואילו לחבר מרעיו ובהם האיש עם העל-תנאי, ההומופוב של הרב טאו, אביר מאפיות הפיתות ואביר המשקאות הממותקים, להתבייש זו אפילו לא אופציה. אנחנו חייבים לפעול מהר ונחוש במסגרת החוק והמחאה הדמוקרטית הלגיטימית.

מטרת המאבק היא הפסקת ההפיכה המשטרית אך צריך לחזק אותה גם בדרישת נבצרות לנאשם

ההפגנות הן מקור הכוח והלגיטימציה של מטה המאבק. ככל שיתרחבו לעוד ועוד ערים, האפקט שלהם יגבר. עם זאת, מטה המאבק חייב להוביל לסדרת מהלכי אסקלציה מהירים באמצעות שיתוק אפקטיבי של המדינה כשהדרישה חייבת להיות ברורה: לעצור מיידית את הרפורמה המשפטית.

עלינו להבהיר כי ללא עצירה מוחלטת של "הרפורמה המשפטית", לא נסכים לשום פשרה ולא נתחיל שום דו-שיח. משום שאין מומחה גדול מהנאשם בתרגילים שנועדו להרוויח זמן, להונות יריבים ושותפים פוליטים ולהתישם. לנו אסור ליפול בפח הזה.

את הדרישה הזו חייבים לחזק בדרישה נוספת, להכריז על נבצרותו של הנאשם בפלילים בשל ניגוד העניינים החמור שבו הוא נמצא. מי שרוצה הסבר פשוט לניגוד העניינים החמור, חייב להקשיב לדבריו של שר המשפטים יריב לוין שאמר בינואר 2023: "נאבקתי שנים על הדרך הזו, שאני מאמין בה ושמעטים מעטים היו שותפים לה. לקח הרבה זמן לשכנע, ואני אגיד את האמת - שלושה כתבי אישום מהסוג הזה באמת תרמו להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת המשפט שצריך לתקן אותם, ואין ספק שזה תרם מאוד".

האמירה הזו של שר המשפטים לוין אמורה הייתה להרעיד את אמות הסיפים משום שאין ניגוד עניינים גדול מראש ממשלה הנאשם בפלילים, המוביל רפורמה משפטית שנועדה לסייע לו עצמו להיחלץ ממשפט. יתרה מכך, תוצאתה של הרפורמה הזו היא הפיכה משטרית שתביא עלינו את עריצות הרוב, תפגע בזכויות האזרח, באיזון בין הרשויות ובמיעוטים ותסלול את הדרך למדינת הלכה על בסיס עקרונות העליונות היהודית.

באם הנאשם ימשיך לפעול בניגוד להסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום, סוגיית הנבצרות תהיה ככל הנראה על שולחן היועמ"שית לממשלה. אם זו תחליט שיש כאן מקום לקביעת נבצרות, זה יחייב מן הסתם גם בחינה של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

מדוע נדרש בית משפט עליון חזק?

זה לוקח אותנו כמובן לשאלה האם בית המשפט העליון שלנו איתן דיו על מנת לדון בסוגייה עם השלכות כה גורליות. בשנת 2020, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הראה לנו על דרך השלילה מה קורה כשבית המשפט העליון מורתע על ידי הדרג הפוליטי. בג"ץ פסק אז ברוב של 11:0, שאין מניעה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ בנימין נתניהו, בהינתן כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור הכולל שלושה אישומים בעבירות שיש עמן קלון: שוחד, מרמה והפרת אמונים. הנשיאה אסתר חיות סיפקה בזמנו את רוח הדברים מאחורי ההתחמקות מהכרעה, כשהתבססה בין השאר על הלכת הנשיא ז"ל שמגר שקבע כי "בית המשפט אינו מפעיל סמכויותיו עקב מהותו הערכית של הסדר פוליטי או בשל היעדר האסתטיות שבו, אלא בוחן את ישימותם של מבחני הדין לנסיבות נתונות".

איני משפטן ואיני מתעניין בהתפלפלויות משפטיות, אבל אני מאמין אדוק בחוק "השכל הישר". להבנתי, ראש ממשלה שתלוי נגדו כתב אישום יהיה תמיד בניגוד עניינים. על אחת כמה וכמה ראש ממשלה החתום על הסדר ניגוד עניינים שמוביל רפורמה משפטית העלולה להשפיע גם על משפטו ולחלצו מדין ובמקביל לחולל הפיכה משטרית.

אני גורס כי חולשת בג"ץ שהסתיימה אז בהכרעת 11:0 מביכה הובילה אותנו במידה רבה למשבר הפוליטי-חברתי החמור ביותר מאז קום המדינה. אני מקווה שבית המשפט העליון יבין את היותו אולי הבלם האחרון בפני ראש ממשלה, נאשם בפלילים, המצוי בניגוד עניינים כה חמור שמוביל את המדינה לדיקטטורה ולמשבר פוליטי חברתי חמור מאין כמוהו.

יש לעבור למחאה בהיקף ובעוצמה של מרי אזרחי אולם להוקיע מקרבנו את כל מי שיסית לאלימות

אם המרי הממשלתי מול מערכת המשפט לא ייעצר, נידרש לעבור בקרוב מאוד לצעדים בהיקף ובעוצמה של מרי אזרחי. אני מאמין שרק לאסקלציה מהירה ועוצמתית שתשתק את המדינה ככל שיידרש, יש סיכוי לעצור את הרפורמה המשפטית ולהביא לפתיחת דו-שיח אמיתי, שאולי יציל את המדינה מהידרדרות למצבים מסוכנים יותר. חשוב להפנים את זה, וחייבים להתכונן לזה. לאלתר.

דווקא משום שאני מדבר על פעולות מחאה ומאבק נמרצות, אולם אך ורק במסגרת החוק והמחאה הדמוקרטית הלגיטימית, אני רוצה להבהיר כי בשום פנים אין להסכים עם דבריו המזעזעים של זאב רז. לא צריך לעניין אף אחד מאיתנו שזאב רז הוא טייס או שהוא השתתף במבצע הפצצת הכור בעיראק ב-1981 או שדוד חודק הוא עו"ד מהטובים בארץ ובעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים. שום דבר ממילים אלה אינו מצדיק אמירות אלימות כאלו. אלו אמירות פסולות וחמור מכך, אלו אמירות מסיתות, העלולות לעורר לפעולה אלימה אנשים שאין להם את מנגנון האיזונים והבלמים הנפשי הנכון.

בתקופת הסכמי אוסלו, אמירות בסגנון דומה של רבנים מסוימים, יחד עם אישים פוליטים ונבחרי ציבור שלא יצאו נחרצות מול ההסתה הפרועה נגד ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שהתרחשה ממש לנגד עיניהם במחאות ובהפגנות, יצרו את האווירה הציבורית שממנה "נולד" הרוצח המתועב יגאל עמיר. בזאב רז ובדומיו חייבת מערכת האכיפה לטפל מיידית ללא היסוס וללא גמגום. על כלל ארגוני המחאה להוקיע ולהקיא מקרבם את כל מי שיסית לאלימות, ולדווח עליו מיידית לגורמי האכיפה.

המתנה הראויה לשנת ה-75 למדינה היא הענקת מעמד חוקתי למגילת העצמאות וחקיקת חוקה בהסכמה למדינת ישראל

אני בוש ונכלם כשאני שומע על אלה המודיעים שיעזבו את המדינה בשל מהלכיה של הממשלה הרעה והקיצונית הזו. מבחינתי ומבחינת רוב רובם של הנאבקים מול ההפיכה השלטונית הבריונית, זו לא אופציה. זו המדינה שלנו, שנבראה בצלמה של מגילת העצמאות. על כך גדלנו, על כך חונכנו, עבורה נלחמנו ובכך גם גאוותנו. לא עוזבים כשקשה. נאבקים עד שמנצחים.

אם נצליח לעצור את הרפורמה המשפטית המעווותת, תיווצר אולי הזדמנות ראשונה לפתוח בדיון רציני על חקיקת חוקה בהסכמה למדינת ישראל, ובמסגרתה גם להעניק את המעמד החוקתי הראוי למגילת העצמאות שהיא מסמך היסוד של מדינת ישראל, שמסביר את צדקת דרכה, את ערכיה, את ציביונה ואת התחייבויותיה לקהילה הבינלאומית. זו תהיה המתנה הראויה ביותר לשנת ה-75 למדינת ישראל, ולכל אחת ואחד מאזרחי מדינת ישראל מכל גווני הקשת הפוליטית וללא הבדלי דת גזע ומין.

יובל דיסקין הוא ראש השב"כ לשעבר