היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מנוע מלקדם את המהפכה המשפטית בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי. במכתב ששלחה לראש הממשלה, הבהירה היועצת המשפטית כי הוא מנוע מקידום הרפורמות במערכת המשפט גם בעקיפין דרך גורמים אחרים.
המכתב, שגובש על ידי המשנה גיל למון אך נשלח בשם היועצת, נכתב בין היתר על רקע פניות שהתקבלו בנוגע לחשד לניגוד עניינים של נתניהו הנמצא בעיצומו של משפטו, "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט".
זאת, לפי המכתב "בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021. מניעות זו חלה גם על מתן הנחייה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות".
עוד נכתב כי "יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
המכתב מתייחס באופן ישיר להצעות השונות שפורסמו על ידי שר המשפטים, יריב לוין, ועל ידי יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן. ביחס לשינוי המוצע בהרכב הועדה לבחירת שופטים נכתב: "השינוי המתואר בהרכב הוועדה לבחירת שופטים עתיד להביא להפרת האיזון הקיים בוועדה בין נציגי שלוש הרשויות ובכך להוביל לשיטה מכרעת של הממשלה ושל נציגי הקואליציה בוועדה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה ועל מהלך כהונתם".
לפי הייעוץ המשפטי לממשלה, "על ראש הממשלה להימנע ממעורבות בעניינים הנוגעים להחלטות הוועדה לבחירת שופטים, בכל הנוגע לשופטי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים". זאת משום שמשפטו של נתניהו מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, ואם יערער על ההכרעה בתיק, הוא יפנה לבית המשפט העליון.
ביחס לפסקת ההתגברות כתב לימון שנתניהו מנוע לעסוק גם בנושא זה זאת בשל כך "שצמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים המשפיעים על עצם ההליך הפלילי על אופן ניהולו ועל תוצאותיו".
ביחס לעילת הסבירות נכתב: "ביטול עילת הסבירות יכול להסיר מגבלות חוקיות שקיימות במצב המשפטי הקיים ביחס להחלטות שרה"מ מנוע ממעורבות בהן על פי המגבלות שאושרו בג"ץ. אם תבוטלנה עילת הסבירות בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינויים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק שמחזיקים ביחס להליך הפלילי או את הפסקת כהונתם של גורמים אלו".
ביחס לחוק היועמ"שים ולשינוי במעמד היועצת המשפטית לממשלה כתב לימון: "ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועמ"ש יאיין למעשה את התקוף המחייב של חוות דעת ניגוד העניינים שחלה על ראש הממשלה ושל ההגנות שהיא מעניקה מפני התערבות בהליך המשפטי החל בעניינו".
עוד על המהפכה המשפטית
"הממשלה לא תתקפל"
בכירי הקואליציה תקפו את היועצת המשפטית בעקבות המכתב. "היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו", תקף שר המשפטים יריב לוין. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי "היועצת המשפטית מנסה להלך אימים על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל. באיומים לא משנים מדיניות והממשלה לא תתקפל. אם רוצים שיח זה לגיטימי, אבל חייבים להבין שאיומים כאלו רק מדרבנים את הממשלה להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר".