בין גדרה ללוד: ממה מזדעזעים יותר, מרצח או מאונס? תלוי מי החשוד

אתמול התעוררנו לבוקר קשה ועצוב, בו נרצחה לידר סוויסה בת ה-33 מלוד, שנדקרה על ידי שכנה ונמצאה ללא רוח חיים בפתח ביתה. עוד אישה נכנסה לסטטיסטיקה העצובה והמדממת של נשים שנרצחו; עוד אישה פגשה את מותה המיותר והרשויות כשלו מלהציל אותה. אך אם מישהו חשב שהרצח של לידר יביא לרעידת אדמה בשיח התקשורתי-פוליטי, או שנראה את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מבקר בזירת הרצח - טעות בידיו.

הרצח של לידר סוויסה לקח אותי כמה ימים אחורה, לאונס המזעזע והאכזרי שעברה בשישי האחרון תושבת גדרה. מקרה בלתי נתפס, שצילק רבים ושהותיר כל מי שקרא או שמע עליו בהלם. כמה רוע יכול להיות בבן אדם אחד, כדי לפרוץ לבית ולאנוס אישה, לעיני ילדיה הקטנים? טוב עשתה המשטרה, ששמה במהרה את ידה על החשוד במעשה - ערבי תושב הפזורה הבדואית בנגב, שבמשפחתו גינו מיד את המעשה ומסרו כי הם "מקווים שהאשם ישלם את המחיר על הפשע המזעזע הזה".

למראית עין, מדובר בשני אירועים של אלימות נגד נשים, בהם אחת איבדה את חייה והשנייה איבדה את נפשה, כשנפלה קורבן לאונס מזעזע במקום שאמור להיות הכי בטוח עבורה. דווקא בגלל זה, קשה להעלים עין מהתנהגותו של השר בן גביר ועל השיח בישראל וברשתות החברתיות בכל הקשור לשני האירועים.

אחרי האונס בגדרה בן גביר מיהר לנסוע לעיר, להצטלם עם תושבי המקום, וליהנות מהפרגון - שנראה יותר כמסע חנופה - של העיתונאים סביבו, שחלקם מיהרו למסגר את השר לביטחון לאומי כמי שלא מתכוון להזניח את האלימות נגד נשים. אולם, באירוע הרצח בלוד הוא נעלם. גם הקולות ברשתות, שזעקו ללא הפסקה רק כמה ימים קודם, נאלמו. ולכן נשאלת השאלה, מה ההבדל בין שני המקרים?

ההבדל, יש להניח, נעוץ בזהות החשוד: באונס חשוד ערבי, ואילו ברצח - יהודי. בכל מדינה נורמלית, זהות החשוד אינה אמורה לשחק תפקיד או להוסיף משקל לחומרת המעשה; אך, ככל הנראה, לא כך הדבר בישראל, ובמיוחד לא בקרב פוליטיקאים שבנו את הקריירה שלהם על מסע הסתה נגד ערבים. איך הגענו למצב שיש אנשים המסוגלים להעלות על דעתם שזהות החשוד במעשה היא הקריטריון לחומרתו? הרי אונס הוא אונס, שאין להקל בו בשום צורה ללא קשר לזהות הקורבן או האנס. יש כאן בעיה רצינית, שאין לעבור עליה לסדר היום.

אכן היה מחמם את הלב לראות אנשים מזועזעים ממה שהתרחש בגדרה - אך, הרשו לי להעריך, וכולי תקווה שאני טועה, שהם לא היו מזדעזעים באותה המידה אלמלא הקורבן לא הייתה מציינת את המבטא הערבי של החשוד. האם השר לביטחון לאומי היה ממהר לנסוע לזירה, לולא "הקלף המנצח" הזה? ככל הנראה לעולם לא נדע את התשובה, אך ההיסטוריה של בן גביר יכולה להצביע על כך שהתשובה שלילית.

כך העובדות בשטח - רק אתמול נרצחה אישה בלוד. השר בן גביר לא נסע מלווה בעוזרים וצלמים לזירה; לא צייץ בטוויטר; לא רץ להתראיין בתקשורת ולגזור קופון. אולי היה עסוק לספור כמה פיתות מקבלים האסירים הביטחוניים ולצלם סרטונים לטיקטוק עם לאפות.

ואם לא די בכך, אז אותו שר לביטחון לאומי רץ בצורה חפוזה לתקשורת, וקבע השבוע בריאיון לגל"צ בצורה נחרצת שהאונס בגדרה היה - "חד וחלק", כלשונו - על רקע לאומני, למרות שאף גורם במשטרה או בחקירה טען זאת. אם כבר לגזור קופון, אז עד הסוף. בן גביר מנסה לשדר לציבור בשנה האחרונה שהוא התבגר, התמתן וראוי לשמש כשר בממשלת ישראל, אך נראה שהוא לא מעט פעמים ממשיך להתנהג כמי שעדיין נמצא בקמפיין בחירות ועסוק יותר בגריפת לייקים ברשתות החברתיות מאשר בהחזרת הביטחון לרחובות.

אך אם חשבתם שזה מתחיל ונגמר בבן גביר, אתם טועים. לא מעט אנשים במהלך השבוע האחרון שלפו את ההנחה של "רקע לאומני", ללא כל ביסוס או הוכחה שזה המניע שעומד מאחורי המעשה הבלתי נתפס בגדרה. כאילו שאם אישה יהודיה הייתה נאנסת בידי גבר יהודי, או אם אישה ערבייה הייתה נאנסת בידי ערבי, המקרה היה פחות חמור.

ואם כבר "רקע לאומני" - באוקטובר האחרון היינו עדים לרצח המזעזע של יואל להנגהל בן ה-18, שנדקר למוות במסיבת יום הולדת בקריית שמונה. האם מישהו העלה בדעתו שיואל נרצח על רקע מוצאו, בשל העובדה שעלה עם משפחתו לארץ לפני כשנה?

נסו לחשוב על זה רגע וראו לאן הגענו. אנשים לא מזדעקים על רצח מיותר של ילד בן 18 או אישה בת 33 בפתח ביתה, אך כן מזדעזעים ממעשה שפל של אונס אישה, אך ורק על פי זהות המעורבים. יש כאן ניצול של סיטואציה רגישה ומצוקה של אישה שנפלה קורבן לאונס למען גריפת הון פוליטי ולייקים, וזה השפל המוסרי שהגענו אליו בישראל. הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה שהשתלט על השיח במדינה. התעוררו!