ראש הממשלה בנימין נתניהו טען הערב (רביעי) כי "משפטיזציה" עיכבה פרויקטים לבניית תשתיות חשובות בישראל, כמו כביש 6, הרכבת בין ירושלים לתל אביב והפקת הגז. אבל האם דבריו של נתניהו נכונים? קריאה של פסק הדין המרכזי בנושא כביש 6 שניתן בשלהי שנת 2010 מעלה כי אכן התקיימו הליכים משפטיים מסוימים שעיכבו את סלילת הכביש, אך הם נבעו משום שלא נבחנו כל החלופות שימנעו פגיעה בסביבה.
כך כתבה נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית בייניש: "מצאנו כי נפל פגם בסבירות ההנחיות שניתנו בנוגע לתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוכן לצורך התכנית נשוא העתירה. פגם זה הוא בכך שלא ניתנה לעורכי התסקיר הנחיה לבחון את החלופות התכנוניות העקרוניות לתוואי המוצע של הכביש. פגם זה בהנחיות הביא לכך שהחלטת הות"ל לאשר את התכנית לא התבססה על תשתית עובדתית הולמת".
גורם משפטי בכיר שמעורה בהליכים בתיק, וביקש שלא להזדהות, אמר הערב לוואלה! כי "הבאת הדוגמה הזאת היא ממש מגוחכת. זה לא להאמין, יש כללים אם לא בוחנים אי אפשר לעשות תוכנית. כל פעם שולפים פסק דין שכביכול מראה שאין משילות בישראל, אבל בכל שיטת משפט היו בוחנים אם הוצגו חלופות, והיום גם את זה רוצים לבטל זה ממש אבסורד".
דוגמה נוספת שנתניהו הביא הערב קשורה למתווה הגז שגם הוא נידון בבג"ץ. בפסק הדין פסלו השופטים את "פסקת היציבות", לפיה על הכנסת ייאסר לחוקק במשך עשור בנושאים שקשורים למתווה. עם זאת בג"ץ נמנע מלהתערב בשאר הנושאים שקשורים למתווה. אותו הגורם המשפטי הבכיר התייחס גם למקרה הזה ואמר: "במתווה הגז בג"ץ הגן על הכנסת. מה שרצו לעשות שם זה לכבול את שיקול הדעת של הכנסת בכל הנוגע לתנאי ההסכם. בג"ץ הגן על הכנסת מפני הממשלה שטורפת את כוחה של הכנסת. כל יום יש מספיק דיס-אינפורמציה ופייק ניוז, ובכל יום הם שולפים דוגמה אחרת".
בעניין קו הרכבת בין ירושלים לתל אביב עולה כי בית המשפט לא עיכב את הפרויקט. זאת, בעקבות קביעת השופטים שהאינטרס הציבורי גובר על זכויות עותרים, שטענו שחלק מאדמתם הופקעה כדי לבנות את הקו המהיר. "אין מדובר בפגיעה שעוצמתה גוברת באיזון הכולל, על הנזק שייגרם לאינטרסים של הרכבת ולאינטרס הציבורי", הסבירו אז השופטים.
עוד בוואלה!
פרופ' יובל אלבשן, ששימש כדיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, אמר לוואלה: "ראש הממשלה נתניהו לא טועה. ברגע שאין ודאות ועברנו משיטה של כללי משפט לשיטה של ערכים אז הוודאות המשפטית אבדה".
פרופ' ברק מדינה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ולשעבר רקטור האוניברסיטה, סבור אחרת. "בג"ץ מגביר ודאות מעצם כך שהוא אוכף הגנה על הקניין. נתניהו מתייחס כנראה לפרשנות של חוזים, אך גם שם, המקרים שבהם ניתן לחוזה מובן שונה מזה הרגיל הם נדירים", אמר מדינה לוואלה. "חוזה מסייע לצדדים בכך שהם יודעים שאם יטעו בניסוח, בית המשפט יפרש בהתאם לכוונתם. אבל כל זה בשוליים בלבד, בחלק הגדול של המקרים החוזה נאכף כפשוטו".
"בכל מקרה, הנזק מהיעדר ביקורת שיפוטית על כוחו של השלטון לפגוע בקניין הוא עצום, גדול ללא כל השוואה", הוסיף מדינה. "מה גם שדבר מבין השינויים המוצעים כעת לא יועיל לפתרון הבעיה המדומה שעליה דיבר נתניהו. מינוי שופטים לפי עמדתם הפוליטית לא תפתור דבר, רק תזיק".