המהפכה המשפטית: כך מתכנן יריב לוין לבטל את עילת הסבירות

שר המשפטים יריב לוין מתכוון לבטל את "עילת הסבירות" על ידי תיקון חוק יסוד: השפיטה - והוספת סעיף לחוק שיקבע כי "בית המשפט לא יתערב בהחלטות של הממשלה מטעמים של סבירות בשיקול הדעת" - כך נודע היום (שני) לוואלה.

לוין הציג בשבוע שעבר את השלב הראשון ברפורמה המשפטית שלו, ובה ביטול עילת הסבירות, אך לא פירט כיצד הוא מתכוון לבטלה. "לא עוד פסילת החלטות בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט", אמר במסיבת העיתונאים. "בית המשפט צריך לשפוט לפי החוק ולא לפי הערכיות או הסבירות". בשיחות סגורות שקיים בימים האחרונים הסביר כי מדובר בתיקון "פשוט" בחוק יסוד: השפיטה.

עילת הסבירות אינה מעוגנת בחקיקה, אלא בפסיקות בית המשפט, והיא משמשת את בית המשפט לבחינת ופסילת החלטות שלטוניות שפוגעות בטוהר המידות ואמון הציבור. על מנת לבטל אותה, יש צורך בחקיקה מיוחדת שתסדיר את העילות דרכן בתי המשפט יוכל להתערב בהחלטות שלטוניות ולכך לוין מכוון.

היא עשויה להיות גם העילה לפסילתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי בעתירה שמתנהלת נגדו בימים אלה בבג"ץ. בין אם דרעי ייפסל או לא, לוין מתכוון בכל מקרה להוסיף את התיקון לחוק יסוד: השפיטה במקביל לתיקונים נוספים בחוק שיבוצעו בשבועות הקרובים בעניין הוועדה לבחירת שופטים ופסקת ההתגברות.

משפטנים מזהירים כי ביטולה הגורף של עילת הסבירות יפגע בזכויות האזרח וביכולת של האזרח להתגונן מפני השלטון ויאפשר לממשלה לקבל החלטות שיפגעו בטוהר המידות ואמון הציבור ללא כל הגבלה. מצד שני, ד"ר אביעד בקשי מפורום קהלת, שלפי דבריו של השר לוין מייעץ לו בנושא הרפורמה אמר, בשיחה עם וואלה כי הכוונה היא "להשאיר את שאר העילות במשפט המינהלי בסמכות ובשיקול דעת".

"זאת אומרת שפעולה ללא סמכות או ללא שימוע וכן הפעלת שיקול דעת או אפליה והפרה של זכויות אדם יישארו ובהן בית המשפט יתערב", הסביר בקשי. "מדובר בחזרה למודל השופט לנדוי שהתנגד למודל הסבירות ולמעשה רוב הדוגמאות שמעלים כביקורת לא קשורות לסבירות ואפשר כפי שציינתי לטפל בהן דרך העילות האחרות שנותרו".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "ביטול עילת הסבירות תשחרר כל רסן מהדרג הפוליטי ותאפשר פגיעה בזכויות אזרחים ללא כל ביקורת או הגנה. כשמצרפים לזה את העובדה ששופטים ויועצים משפטיים ימונו פוליטית, נשארים עם דיקטטורה בתחפושת".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) מתח ביקורת על התוכנית של לוין. "ברוב מדינות העולם הדמוקרטי מוכרת העילה של פסילת פעולה שלטונית בשל חוסר סבירות קיצוני. ביטול העילה ישאיר את אזרחי ישראל חשופים לפעילות שרירותית וקיצונית של רשויות שלטון", מסר. "הטענה של תומכי השינוי הקיצוני כאילו לא תפגע האפשרות לבטל פעולות שפוגעות בזכויות אדם היא טענה מופרכת".

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) אמרה כי "מדובר בהצעה מסוכנת וקיצונית. זה למעשה ניסיון לעקוף את בג"ץ ולמנוע ממנו בין היתר אפשרות לבקר מינויים של מי שהוגשו נגדם כתבי אישום או הורשעו והממשלה מבקשת למנותם לשרים".

לדבריה, "לוין מתכוון 'לשחרר' את הממשלה מביקורת שיפוטית, שהיא הכלי היחידי בישראל שמפקח על פעילותה, בהיעדר איזונים ובלמים אחרים. ההצעה מתיימרת לאמץ עמדות שמרניות, אבל למעשה היא חריפה בהרבה יותר, ומסמנת מגמה מדאיגה של הכתבה פוליטית של מה מותר ומה אסור לבג"ץ לעשות במשפט המינהלי. הניסיון בעולם מראה שהצעות כאלה לצמצום עילת ביקורת, הם אחד הכלים של נבחרי ציבור שמטרתם החלשת העצמאות השיפוטית.

היא הוסיפה: "זה ניסיון בוטה ואלים לפרוק את כל הביקורת השיפוטית על מעשי הממשלה שהוא חלק ממסע של ריסוק האיזון בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת (בה היא שולטת ממילא) ולרשות השופטת. התוצאה היא שתהא בפועל רשות אחת - הרשות המבצעת. וזו בדיוק דיקטטורה".

אתמול נפגשו לראשונה שר המשפטים יריב לוין ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לפגישת היכרות בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים. זאת על רקע הסערה הציבורית שהתעוררה סביב הרפורמה במערכת המשפט אותה הציג לוין בשבוע שעבר. בלשכת השר לא התייחסו לתוכן הפגישה.

התוכנית שהציג לוין ביום רביעי כוללת כמה צעדים שמטרתם בין היתר לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון: אישור פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, חיזוק כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות והגדרה מחודשת של מעמד היועצים המשפטיים לשרים.