היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה היום (שלישי) ארכה עד למחר כדי להגיש לבג"ץ את התנגדותה למינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. על פי השקפתה, מינויו של דרעי אינו סביר, על רקע הרשעתו האחרונה בפלילים והעברות שבהן הורשע בעבר. עם זאת, היא לא תתנגד לתיקון חוק יסוד הממשלה שמאפשר לדרעי לכהן בתפקיד שר בשל כך שהורשע ללא עונש מאסר בפועל.
בעמדת היועצת שגובשו אמש בעקבות העתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות וכן נגד תיקון חוק יסוד הממשלה, צפויה בהרב מיארה לטעון כי בהתאם להלכת דרעי-פנחסי שנקראת על שמו של אריה דרעי, המינוי של האחרון לתפקיד שר אינה סבירה - וזאת בעקבות ההרשעה שדרעי סוחב עימו.
בתגובתו לעתירה לבג"ץ נגד מינוי דרעי לשר בממשלתו, טען נתניהו כי בית המשפט נעדר סמכות להורות על ביטול חוקי יסוד. עוד טען שהמינוי של דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות הינו סביר מהטעם שללא מינויו של דרעי לא תהיה יציבות שלטונית והממשלה תיפול.
"ראשית, הסמכות העליונה לכינון חקיקת היסוד ניתנה לכנסת בתור הרשות המכוננת", נכתב בתשובה של נתניהו אותו ייצג עו"ד מיכאל ראבילו. "עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט הנכבד נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד; כמו כן, לשיטת המשיב הסוגיה שבפנינו הינה סוגיה אשר אינה שפיטה.
"שנית, סבור המשיב, כי אין לעשות שימוש בדוקטרינות השונות המוצעות על ידי העותרים, וכן כי ברור לכל כי התיקונים החוקתיים לחוקי היסוד בוודאי עומדים בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל, ואף מטעם זה אין כל עילה להתערבותו, החריגה, של בית המשפט הנכבד בכינון חקיקת היסוד.
"שלישית, לא התקיים פגם כלשהו, ולמצער לא פגם היורד לשורש העניין העשוי להצדיק התערבות שיפוטית בחקיקת היסוד, גם אם היתה כזו - דבר המוכחש. רביעית, אין מקום להתערב בהחלטת חברי הכנסת להביע אמון בממשלה ובהרכב השרים שלה או להפעיל ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה בדבר מינויו של חה"כ דרעי כחבר בממשלה ה-37 ,וגם אם היה מקום להפעיל ביקורת שיפוטית, הרי ששיקול הדעת סביר ואין מקום להתערבות".
11 שופטי בית המשפט העליון צפויים לדון ביום חמישי בעתירה נגד המינוי. חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" הגישו בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ בבקשה לביטול "חוק דרעי", שלפיו דרעי יוכל להתמנות לשר על אף הרשעתו בפלילים. החוק אושר בפיליבסטר לילי שבמסגרתו ניסתה האופוזיציה לעכב את ההצבעה.
"החלה פרסונלית ורטרוספקטיבית של תיקון חוק היסוד מהווה הפרה מוחלטת של כללי האמון שחבה הרשות המכוננת כלפי הציבור", נכתב בעתירה. "זאת בשים לב לשיקולים הזרים, למצב ניגוד העניינים, לחוסר תום הלב ולתועלות הפוליטיות המידיות הגלומות בה, אשר תכליתן האחת והיחידה היא הקניית כשירות למינויו של עבריין מס מורשע לשר בממשלת ישראל, ללא קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירות בהן הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".
בסיעת אגודת ישראל שבתוך מפלגת יהדות התורה, הגיבו לבג"ץ נגד מינויו של אריה דרעי, וקראו לדחות את העתירה שכן מינויו של דרעי סביר והתערבות של בית המשפט בנושא זה תוביל לאובדן אמון הציבור בבית המשפט. בג"ץ קבע בשבוע שעבר כי על מפלגות הקואליציה להשיב לעתירה עד היום ב-13:00 בצהריים היות שהן היו מעורבות בקידום התיקון לחוק יסוד: הממשלה שאפשר את המינוי של דרעי לשר.
בחודש פברואר האחרון נגזרו על דרעי בבית משפט השלום בירושלים, בעקבות תיק עבירות המס שבו הוא הורשע, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, ותשלום קנס של 180 אלף שקל. דרעי הורשע בכך שלא דיווח לרשויות המס את הסכום המלא שקיבל ממכירת דירה בירושלים לאחיו שלמה דרעי. בנוסף דרעי הורשע בכך שלא דיווח על הכנסות שקיבל מחברת הפיננסים האמריקאית "גרין אושן", שהיו חייבות במס של כחצי מיליון שקל.
דרעי עצמו התבטא בעניין ואמר לפני חודשיים: "אם תהיה התנגדות למינוי שלי לשר - זה מבחן המשילות הראשון של הממשלה". בהרב-מיארה הבהירה לפני כחודש וחצי, במכתב שנשלח לבנימין נתניהו בעת המו"מ הקואליציוני, כי ניתן להטיל קלון על מי שנגזר עליו עונש מאסר על תנאי. לכן, על פי עמדתה, יו"ר ש"ס אריה דרעי לא יוכל להתמנות לשר, אך יוכל לכהן כחבר כנסת. בנוסף, בהרב מיארה העבירה את ההכרעה בנושא לוועדת הבחירות המרכזית, והוסיפה כי הייעוץ המשפטי לממשלה כבר נדרש לסוגיה בעבר, והחזיק באותה העמדה. חוק דרעי שעבר בשבוע שעבר בכנסת נועד לאפשר את מינויו לאור עמדה זאת.
במסגרת גזר הדין נחתם הסדר טיעון בין דרעי למי שכיהן בתפקיד היועמ"ש אז, אביחי מנדלבליט, שלפיו דרעי יודה בעבירות המס, וייגזר עליו מאסר על תנאי ותשלום קנס. בנוסף, דרעי התחייב להתפטר מהכנסת עוד לפני הגשת ההסדר לבית המשפט, ולכן מנדלבליט הסכים שלא לבקש לקבוע כי יש קלון במעשיו. זאת, מבלי להתייחס למצב שבו תעלה השאלה בעתיד.