על אף התנגדות המדינה, שופט בית משפט העליון חאלד כבוב הורה אמש (שישי) על שחרורו של השייח יוסף אלבאז, הנאשם בהסתה, למעצר בית.
השייח יוסף אלבאז, ששימש האימאם של המסגד הגדול בלוד, הואשם בביצוע שתי עבירות של הסתה לאלימות במהלך אירועי האלימות והפרות הסדר באזור הר הבית שהתרחשו במהלך חודש הרמדאן האחרון. זאת, בנוסף לכתב אישום שהוגש נגדו בשל עבירות של הסתה לאלימות ואיומים, בגין פרסומיו בסמוך למבצע שומר החומות, ולהרשעתו בעבירות של פציעה ואיומים.
סנגוריו של אלבאז ערערו לבית המשפט העליון על מעצרו, בו טענו כי התבטאויותיו המתוארות בכתב האישום הן בגדר ביטוי פוליטי לגיטימי, שחוסה תחת חופש הביטוי. עוד כתבו הסנגורים כי מעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח "צריך להישמר למקרים חריגים וקיצוניים ביותר" ככל שמדובר בעבירות ביטוי, וכי שקילת עברו הפלילי והליכים פליליים מקבילים המתנהלים נגדו, במסגרת בחינת מסוכנותו הנשקפת, הוא "בגדר שימוש בכלי המעצר מתוך רציונל תגמולי-עונשי".
עוד בחדשות משפט ופלילים
לאחר הערר שהוגש, הורה אמש השופט חאלד כבוב על שחרורו של אלבאז למעצר בית עם אזיק אלקטרוני, תוך הסתמכות על מפקחים שימנעו, בין היתר, גישה מאלבאז לאינטרנט ולרשתות החברתיות. זאת, על אף החלטת תסקיר שירות המבחן, שעוסק בקביעת מסוכנות של עצורים והצביע על "כמה רכיבים, שכל אחד מהם מלמד על מסוכנותו הבלתי מבוטלת, וכולם יחדיו מלמדים על מסוכנות שלא ניתן לאיינה". רכיבים אלו הם נסיבות ביצוע העבירה, ובהן המצב הביטחוני הנפיץ ששרר בעת שביצע אלבאז, לכאורה, את המיוחס לו; הרקע האידיאולוגי לביצוע העבירות ומעמדו כאיש דת; העובדה כי קיים כתב אישום תלוי ועומד נגד אלבאז, המייחס לו ביצוע של עבירות דומות; עברו הפלילי של אלבאז, שהורשע בעבירות דומות; ותסקיר שירות המבחן, שהעריך כי נשקף מאלבאז סיכון להישנות התנהגות פלילית, וכי לא ניתן לשלול מסוכנותו בדרך של חלופת מעצר.
בהחלטתו כותב השופט כבוב כי "במקרה זה, סבורני כי הבקשה שלפניי צולחת, ולו במעט, את אמת המידה המחמירה שנקבעה. וזאת, משום שסבורני, כי החלטת בית המשפט המחוזי פוגעת באופן שאינו מידתי בזכויותיו של המבקש". עוד ציין השופט כבוב בהחלטתו, "מסכים אני עם בית המשפט המחוזי, כי זמנים שונים מצדיקים התייחסות משפטית שונה, לדאבון לבנו, ימים של מתח ומחלוקת אינם זרים למדינתנו. השקט אינו אלא זמני בלבד, ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שקט - לא היה. בתקופה זו היינו עדים להתפרעויות אלימות באזור הר הבית והעיר העתיקה של ירושלים, כשברקע הדברים גל הטרור שהכה את המדינה ומבצע 'שובר גלים' שהונהג כתגובה. ואולם, מאז, חלף הזמן, ונדמה כי נרגעו במידת מה הרוחות הסוערות. משכך, עולה קושי להצדיק את מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים בהתבסס על שיקול זה".
כך, גם בנוגע לרקע האידיאולוגי לביצוע העבירות המיוחסות למבקש. שירות המבחן התרשם לחיוב מהמפקחים שהוצעו, וציין כי אלו "מכבדים את חוקי המדינה ואף מבטאים בפני דעתם כשלתפיסתם, הוא מגיב באופן מתלהם במרחבים השונים".
עוד כתב השופט כבוב: "קיים קושי לתת אמון במבקש, שעה שלכאורה אינו סר מדרכו העבריינית. עם זאת, בנסיבות ענייננו, ובשים לב לכל האמור לעיל, אין בשיקול זה כדי להכריע את הכף לטובת מעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו".