שר הביטחון בני גנץ צפוי להכריז בימים הקרובים על האלוף הרצי הלוי, סגן הרמטכ"ל, כראש המטה הכללי הבא של צה"ל. ההכרזה הזו, לכשתגיע, תחתום מרוץ פתלתל ומתובל בסערות פוליטיות-משפטיות שחלקן עדיין מהדהדות.
בימים האחרונים הודיעה לשכת גנץ כי הוא סיים את סבב ההתייעצויות, לאחר שפגש בכירים לשעבר בצה"ל במערכת הביטחון, ולכן ההכרעה על זהות הרמטכ"ל ה-23 היא עניין של ימים. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי בסביבתו של גנץ נערכים לכך שבליכוד יעתרו לבג"ץ ברגע האחרון נגד החלטת גנץ.
בעוד גנץ נוטה לבחור באלוף הלוי, לאורך המרוץ לתפקיד ראש המטה הכללי ראש האופוזיציה בנימין נתניהו הביע תמיכה באלוף אייל זמיר. גורמים המצויים בתהליך הבחירה אמרו השבוע כי בזמן שנתניהו עסוק בלהשפיע על זהות הרמטכ"ל כדי שיהיה מחויב לו, אצל גנץ שתי האופציות פתוחות.
אל תפספס
הלוי, שמוגדר כמועמד המוביל בעיני גנץ, נתפש כחלק מ"אחוות הצנחנים" במטכ"ל. הוא אמנם אינו מזוהה עם "קליקת חובשי הכומתה האדומה" בצמרת המטה הכללי, אך בהחלט מדבר בשפתם וחושב לפי אותם דפוסי מחשבה. אותן תבניות שהכיר כבר בתחילת שירותו הצבאי בנח"ל המוצנח ומאז מילא שורה של תפקידים בחטיבת הצנחנים: מ"פ בגדוד 101, מפקד פלוגת הנ"ט בגדוד הסיור של הצנחנים.
הפרופיל האישיותי שלו, קר רוח ואמיץ, וניסיונו המבצעי בדרום לבנון ברצועת הביטחון לכדו את עיניו של מפקד סיירת מטכ"ל דאז דורון אביטל, ששילב אותו בהתחלה כמ"פ הכשרות, ולאחר מכן הוביל מבצעים מורכבים בעומק שטח אויב כ"מצביא". הזמן חלף, והלוי השתלב במערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) של אמ"ן ביחידות שפועלן לא מתפרסם למעט אחרי תקלות.
מבחינת הלוי ומפקדיו, הוא מילא את התפקידים לפי הספר והתקדם באופן חריג, כקצין שגדל מחוץ ליחידה, לתפקיד סגן מפקד סיירת מטכ"ל, ובשנים שלאחר מכן השתתף במבצעים הרחק מאוד מגבולות המדינה בהם מבצע החטיפה של מוסטפא דיראני שנועד לסייע באיתור מידע על הנווט השבוי רון ארד.
בראשית האינתיפאדה השנייה, כשצה"ל שקוע עמוק בלחימה בשטחי יהודה ושומרון, מינה אותו הרמטכ"ל דאז שאול מופז למפקד סיירת מטכ"ל, העלה אותו לדרגת סא"ל, והטיל עליו מבצעים מורכבים בלב קני הטרור הפלסטיני.
מאוחר יותר העניק לו הרמטכ"ל דאז משה בוגי יעלון דרגת אלוף משנה ושלח אותו ללימודים בארצות הברית לצד מנוחה מלחימה. בשנת 2005 חזר ומונה כמפקד חטיבת מנשה שחייבה פעילות קבועה נגד קני טרור במחנה הפליטים בג'נין. אז, בחדרי חדרים, התנגד לשחרור מחבלים עם דם על הידיים לשטחי יו"ש בתמורה לשחרורו של החייל השבוע גלעד שליט.
בשנת 2007 מונה למח"ט הצנחנים ובחלוף שנה הוא הוביל את החטיבה האדומה למבצע עופרת יצוקה בצפון רצועת עזה. בשנת 2009 מונה לראש חטיבת ההפעלה, וכאחד שהכיר היטב את סיירת מטכ"ל ואת מערך המ"מ היתה לו תרומה משמעותית בסנכרון היחידות והמאמץ המטכ"לי בסיכול טרור ובתחילתה של מערכה שבין המלחמות בדגש על מאמץ של איראן, חיזבאללה וחמאס במזרח התיכון.
בשנת 2011 מונה למפקד עוצבת הגליל, וכעבור שלוש שנים מונה למפקד פו"ם חרף דרישותיו של נתניהו. בשנת 2014, אחרי מבצע צוק איתן, מונה לראש אמ"ן. בשנת 2018 מונה למפקד פיקוד הדרום ולפני כשנה מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל. האלוף הלוי הוא לא דמות מוחצנת במטה הכללי, דמות שקטה, דעתן, יודע לעמוד על שלו, את מהלכיו לעתים מתבל בציניות אך גם בשנינויות.
ההערכה בצמרת צה"ל כי אם יתמנה לתפקיד הרמטכ"ל - ימשיך בקו של הרמטכ"ל אביב כוכבי שכורך סביב הפעילות המבצעית אמצעים עתירי טכנולוגיה ורב זרועיות באופן שתומך יותר בתקיפות אוויריות ופחות תמרון יבשתי.
ממול הלוי, ניצב "האנדרדוג" - האלוף איל זמיר שממתין להכרעת גנץ. ניתן לומר כי אילו בלשכת ראש הממשלה היה יושב היום בנימין נתניהו, סיכוייו של זמיר להתמנות לתפקיד היו גבוהים יותר.
אייל זמיר נולד וגדל באילת כמו רא"ל במיל' גדי איזנקוט אך קורות חייו העמוסים עברו דרך חיל השריון והיו פחות נוצצים כמפקד טנק וקצין שריון. הוא היה מ"פ בחטיבה 500 ובחטיבה 460. בראשית שנות התשעים היה קצין האג"מ של חטיבה 7 המפורסמת, ולאחר מכן מונה כמג"ד 75 בחטיבה 7. אחרי שפיקד על ביה"ס לשריון יצא ללימודים בצרפת, וכשחזר מונה לקצין האג"מ של עוצבת הפלדה וכמח"ט 656 במילואים אותה הוביל ללחימה במבצע חומת מגן בגזרת ג'נין הצפופה והמורכבת. בראשית האינתיפאדה השנייה פיקד על המרכז לאימונים טקטיים בצאלים, ובשנת 2003 סגר מעגל ופיקד על חטיבה 7.
אחרי מלחמת לבנון השנייה פיקד על אוגדה 143, קורס מפקדי גדודים, ואחרי מבצע עופרת יצוקה מונה למפקד אוגדה 36, לאחר כשלוש שנים מונה לראש מטה זרוע היבשה והתקדם לתפקיד מזכירו הצבאי של נתניהו ועם סיומו מונה למפקד פיקוד הדרום. בחורף 2018 מונה לסגן הרמטכ"ל ולקראת תום כהונתו הוביל את הטיפול בקורונה והסנכרון עם כלל הגופים האזרחיים. לאחר סיום תפקידו טס ללימודים בארה"ב. האלוף זמיר ידוע כקצין אהוד מאוד במטה הכללי, מאוד מערכתי ומסודר, מתמחה בהובלת תהליכים, סדר וארגון, ולפי הערכות סיכויו נמוכים מאוד לקבל את התפקיד.
אם יקבל את תפקיד הרמטכ"ל, מעריכים גורמים בצמרת צה"ל, יניח דגש על התמרון היבשתי שאיבד מערכו בשנים האחרונות, ויבצע חזרה למקורות בשיטות האימון והחדות הנדרשת מכוחות היבשה בשילוב הטכנולוגיה המתקדמת. לפני כעשור הוביל את ההטמעה של מערכות צבא יבשה הדיגיטלי בהם מתגאים כיום בצה"ל.