מספר העובדים האחראים למציאת מסגרת ותמיכה בנוער נושר מצטמצם ביחס למספר התלמידים, ונהלים נחוצים לטיפול בתופעה אינם מוסדרים - כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני) על פעילות הרשויות המקומיות בנושא.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על גידול של 0.8% בלבד במספר התקנים למשרות קב"ס (קציני ביקור סדיר) שבידי הרשויות, לעומת עלייה של כ-8% במספר התלמידים בשנת הלימודים החולפת. בחלק מהרשויות שנבדקו, כמו לוד, מטה יהודה, מנשה ורכסים, ממוצע התלמידים לקב"ס חרג ממאה - הממוצע הנדרש.
הדוח העלה ליקויים בלקיחת האחריות של הקב"סים ובשיתוף המידע מצד מוסדות החינוך. ברשויות מסוימות, הקב"סים נסמכים על דיווחי בתי הספר לגבי תלמידים שמראים סימנים של נשירה סמויה או שאינם מגיעים לכיתה - שלעתים כלל לא נמסרים אליהם - במקום לצאת לשטח או לסרוק את הרשתות החברתיות בניסיון לאתר בעצמם את הילדים שבסכנת נשירה, ולסייע להם. רשויות כמו נצרת, רכסים, שלומי, אל-קסום, מטה יהודה ומנשה כלל לא טרחו לבדוק את מצבם של יותר מ-10% מהתלמידים הנושרים במשך חצי שנה לפחות, ולעתים אף יותר משנה.
עוד בחדשות חינוך
עוד נמצא כי רשויות אחרות לוקחות יוזמה ומשתפות פעולה ומידע ביניהן על תלמידים נושרים, אך עושות זאת ללא תיעוד, ללא נהלים מוסדרים וללא הנחיות של משרדי החינוך והרווחה. הנהלים החסרים מופיעים גם ביחס למוסדות ההכשרה המקצועית, הנמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה, על אף שדווקא שם שיעור הנוער שעוזב את המערכת גבוה במיוחד - 9.7%, ואלה רק המקרים הגלויים. בשונה מהמוסדות שבפיקוח משרד החינוך, בחינוך המקצועי מעורבות הקב"סים ועבודתם עם הצוות החינוכי אינם מוסדרים.
דוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפני כחודש הראה את היקף הבעיה. 21,699 בני נוער לא נמצאים במסגרת חינוכית מוכרת, וקרוב ל-11 אלף מהם בני 15-13 בלבד. בניגוד לנוער המבוגר יותר, בקבוצת גיל זו המצב לא משתפר, והמספרים נשארו דומים לאורך העשור האחרון. ההשלכות של הנשירה מבתי הספר נראות, בין היתר, בשיעור הפשיעה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסיכוי שנער שלא לומד במסגרת יחזיק בתיק פלילי גבוה פי 4.5.
"חינוך והשכלה הם זכות השמורה לכל הילדים החיים במדינה ומהווים אבני דרך משמעותיות בחייו של התלמיד", כתב אנגלמן. "נשירת תלמידים מבתי ספר נחשבת גורם מרכזי ביצירת פערים חברתיים. היא אחת מהתנהגויות הסיכון של ילדים ובני נוער, ויש לה השלכות שליליות הן על מצבם של הנושרים הן על החברה, הכלכלה והתעסוקה. על המדינה מוטלת החובה להנגיש לכל התלמידים מערכות חינוך להבטחת זכויותיהם ללמוד במסגרת המאפשרת לכל אחד מהם מימוש מיטבי של הפוטנציאל האישי שלו, ולהעניק להם את התמיכה המיטבית שהם זקוקים לה במסגרת בית הספר והקהילה. הנגשה מיטבית, שיפור המענים והשירותים לתלמידים בסכנת נשירה יגדילו את סיכוייהם להשתלב בחברה ולקיים אורח חיים נורמטיבי בהמשך חייהם הבוגרים".
תגובת משרד החינוך
משרד החינוך שם לו ליעד מרכזי לטפל בבעיית הנשירה. לאור זאת, שיעור הנשירה פחת לאורך
השנים. יצויין, כי בתקופת הקורונה חלה עלייה בנשירה הסמויה, אך הודות למדיניות שקבעה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, של השארת מערכת החינוך פתוחה הנשירה הסמויה פחתה. הנתונים התבססו על הערכות מנהלים.
בעניין זה יצויין כי עם כניסתה לתפקיד הנחתה שרת החינוך לפתח כלי שימדוד גם את הנשירה הסמויה. בימים אלה המשרד שוקד במרץ על פיתוח הכלי ותיקופו.
לאור חשיבות עבודתם המקודשת של הקב"סים ותרומתם הגדולה, משרד החינוך פועל מול משרד האוצר כדי להגדיל את מספר התקנים שלהם. בעניין זה ציין מבקר המדינה לחיוב את מערך הפיתוח המקצועי שהקים משרד החינוך להכשרתם, ובכוונתו להמשיך בפעולות אלו כדי להשביח
את עבודתו החינוכית.