21,699 בני נוער לא נמצאים במסגרת חינוכית מוכרת - כך עלה הבוקר (רביעי) מדוח שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מהמסמך עולה כי הבעיה מתחילה בגיל צעיר, כש-10,963 מהנושרים בני 15-13 בלבד, והיתר בני 17-16. בניגוד לקבוצת הגיל האחרונה, אצל הצעירים המצב לא משתפר, והמספרים נשארו דומים לאורך העשור האחרון.
מהנתונים שהפיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשם הדוח נמצא כי 21% מבני הנוער שלא נמצאים במוסד חינוכי מוכר מעולם לא למדו באחד. הסיבה לכך היא גם הגדרת המסגרות - רבים מאותם תלמידים נמצאים במוסדות חרדיים שאינם בפיקוח משרד החינוך. בהתאם, הם נמצאים בראש הרשימה בחלוקה לפי מערכות חינוך. 4.7% מכלל בני הנוער המשויכים לחינוך החרדי בפיקוח אינם נמצאים בו, מול 3.7% החינוך הערבי, 1.4% בחינוך הממלכתי הכללי ו-1.3% בחינוך הממלכתי-דתי.
עוד בחדשות חינוך
במבט רוחבי נראית ירידה בתופעה. לפני עשר שנים היו קרוב ל-6,000 בני נוער נוספים שלא למדו במסגרות. אולם, בפילוח לפי גיל עולה כי המגמה חלקית בלבד: הירידה כולה הייתה בקרב בני 17-16, בעוד מספר בני ה-15-13 נשאר קבוע על כ-10,000, ואף עלה מעט. מספר הנושרים מדי שנה יציב אף הוא, בין 11 ל-13 אלף, אם שמים בצד את השנתיים של מגפת הקורונה שטשטשו את הספירה.
אותם בני נוער נשארים מחוץ לשדה הראייה של משרד החינוך. וככל שעולה המרחק מהפיקוח, גוברות הסכנות איתן הם מתמודדים. פשיעה, שימוש מוגבר באלכוהול וסמים והידרדרות לזנות הם רק חלק מהאיומים. לפי נתוני למ"ס, הסיכוי שנער בן 18-12 יחזיק בתיק פלילי גבוה פי 4.5 אם הוא לא לומד במסגרת חינוכית מוכרת.
סוג חדש של חיים
לצד מצבי הקיצון הסטריאוטיפיים, בשנים האחרונות התפתח סוג חדש של חיים מחוץ למסגרות. "חלק מבני הנוער באמת מסתובבים בלילות בחוץ ומעורבים באלימות קשה. אבל חלקם פשוט נשארים בבית וברשתות החברתיות ולא יוצאים החוצה. יש להם בעיות חברתיות ורגשיות מאוד קשות, הפרעות חרדה ואכילה, שימוש בחומרים מטשטשים. הם לאו דווקא מרקע קשה כמו מה שהכרנו עד הקורונה", תיאר רועי חומרי, ראש תחום עבודת רחוב בעמותת עלם, בשיחה עם וואלה!.
העמותה, שהתרגלה ליצור את הקשר עם בני הנוער בספסלים ובפארקים, הייתה צריכה להמציא שיטות חדשות. "עכשיו אנחנו פועלים ברשתות החברתיות, באינסטגרם ובטיקטוק, ומאתרים פוסטים דיכאוניים וכתיבה על תכנים אובדניים. אנחנו מזהים את הסגנון של הטקסט, ומשם מנסים לדבר ולעבור לפגישה פרונטלית", סיפר חומרי. לדבריו, "המחסור במפגש עם בני גילם הרסני. השדה החברתי שקורה בבית ספר חשוב הרבה יותר מהשדה הפדגוגי. הוא חיוני להתפתחות, ליכולת לתקשר אחד עם השני, להכיל מנעד של רגשות. ברגע שאין לך עם מי להתנסות - אתה בבעיה".
"המדינה חייבת להעצים את כמות המשאבים שהיא נותנת למערכות החינוך בכלל, ולמערכות הטיפול בתוך מערכת החינוך בפרט. את הידע שצברו בתכניות כמו היל"ה צריך ליישם בכל מערכת החינוך", הדגיש. "צריך לצאת מכתלי בית הספר ולהגיע לתלמידים, לעשות ביקורי בית כמו פעם. כשהדמות החינוכית עושה את הצעד הזה ואומרת 'אני מגיעה עד אלייך', זה נותן לילד תחושה של מקום". לטענתו, המספר האמיתי של בני הנוער שלא לומדים במסגרות גבוה הרבה יותר.
"נתוני הנשירה במערכת החינוך הממלכתי בכלל ובמחוז החרדי בפרט מדאיגים מאוד. נראה כי מערכת החינוך החרדי הינה החצר האחורית של משרד החינוך", הצטרף לביקורת סגן יו"ר הכנסת, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), שהדוח הוכן לבקשתו. "כיו"ר ועדת החינוך בכנסת ה-20 וה-21 פעלתי בכל כוחי להעלות סוגיה כואבת זו על סדר היום הציבורי, אולם נראה כי מקבלי ההחלטות במשרד החינוך העדיפו לאפשר את חופש הפעולה של פקידות בעייתית במחוז החרדי, בשלה אנו ניצבים בפני נתונים חמורים אלו. אני קורא לשרת החינוך ולמנכ"לית משרדה להקים צוות היגוי בלתי תלוי באופן מידי, שיבחן את נתוני הנשירה, במטרה להעמיד ארגז כלים מקצועי למערכות החינוך ובפרט בחינוך החרדי, בשאיפה לצמצום משמעותי בנשירה במערכת החינוך".