כ-1.5 מיליון ילדים יישארו הבוקר (שלישי) שוב בבית בעקבות שביתת הסתדרות המורים. הפערים בין הסתדרות המורים למשרד האוצר עדיין מהותיים בסוגיות המרכזיות והפגישה בין הצדדים שנערכה אתמול לא נשאה פירות.
פגישות המשא ומתן לחידוש הסכם השכר של המורים, שהסתיים לפני כשנתיים, מתקיימות בחצי השנה האחרונה בין נציגי משרדי האוצר והחינוך והסתדרות המורים. בניסיון נוסף להגיע להסכמות, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד נפגשה אמש עם הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר נתן. בפגישה שוב נדון מודל השכר לעומק וגם נידונו רשימת השינויים שבאוצר דורשים לראות כמו סנכרון לוח השנה, מעבר למערכת גמישה לקבלת קביעות ופיטורים. סלע המחלוקת הוא על גובה השכר ועל שלל השינויים שהאוצר מבקש לראות בהעסקת המורים אך באוצר מדגישים שהם מבחינתם הניחו הצעה על השולחן.
הפגישה התקיימה בהמשך ישיר לפגישה שנערכה יום קודם בין הצדדים ובה הוצע להעלות את שכר המורים, בדגש על שכר המורים המתחילים ל-8,600 שקל בחודש, כשהיום השכר עומד על 6,900 שקל בחודש.
מנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב טען בפוסט בפייסבוק כי בן דויד "לעגה להצעות המרחיבות אותן נתן לה הממונה על השכר תוך שהיא מזלזלת בהן".
לפי אותם גורמים באוצר, לא הייתה התקדמות מספיק משמעותית מהצד של יפה בן דויד. הכרעת היועמ"ש הייתה שניתן לנהל מו"מ בכפוף למגבלות התקציב שמיועד להסכם קטן יותר במטרה לא לכבול את הממשלה הבאה, כך שלמעשה הנחיית היועמ"ש היא שניתן לחתום להסכם לתקופה יותר קצרה. באוצר מדגישים כי הם מנועים מלהתקדם בצורה מעשית ביחס להצעה שהוצעה וזהו הפער הדרמטי בין הצדדים.
הגורמים הדגישו כי "המדיניות של משרד האוצר שהסכמים לא קונים כסף, הסכמי שכר אמורים לשפר האיכות ואת הפריון גם במקרה הזה ההסכם יהיה לפחות שנים, אנחנו לא עושים הסכמים לא לקבל תמורות ולהסכם כזה יש השלכה על ארגונים אחרים שהיא מזיקה. אם ניתן רק תוספת שכר מבלי לקבל שינויים לטובת המערכת, זה עלול לקבוע תקדים, שזהו המצב בשאר הענפים איתם האוצר צריך לחתום הסכמי שכר".
אחז אגם, יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית, תקף הבוקר בחריפות את בן דוד וההסתדרות. "יפה בן דוד כבר מזמן לא שמה את טובת הילדים מול עיניה", אמר אגם בריאיון ל-103FM בתגובה לשביתה. "העובדה שהם בכלל מעזים במשבר הנוכחי לרשום באיזשהו מקום שהמטרה שלהם היא לתקן את מערכת החינוך, זה כל כך לא נכון וכל כך אפילו מטופש", אמר אגם.
עוד הוא אמר: "מי מאיתנו באמת חושב שאותה תוספת שכר שתהיה או לא תהיה למורים באמת תשנה עכשיו את מערכת החינוך שהיא במשבר עמוק ומהותי".
מה דורשים המורים?
הסתדרות המורים עומדת על העלאת שכר לכל המורים, צעירים וותיקים כאחד, ומפעילה לחץ למקד את השיחות רק בנושא זה. למורים המתחילים, שכעת מרוויחים כ-5,000 שקלים לחודש בממוצע וקרוב ל-8,000 שקלים לחודש בממוצע למשרה מלאה, הם מבקשים להעלות את השכר לכ-10,500 שקלים לחודש.
משרד החינוך ביקש עשרת אלפים שקלים למורים מתחילים והביע תמיכה ברוב דרישות הסתדרות המורים, ואף בהחלטה להשבית את המערכת. ביחס לסוגיית החופשות העלה משרד החינוך את האפשרות של לימודים בכמה ימי אסרו חג, ובהסתדרות המורים תמכו בפתרון של הארכת בית הספר של החופש הגדול.
מה דורש משרד האוצר?
משרד האוצר מעוניין להעלות בעיקר את שכר המורים המתחילים. לשיטתם, הבעיה העיקרית בגובה שכר המורים היא הפער בין הצעירים לוותיקים שמוריד את הביקוש למקצוע, והעלאת הסכום אותו מקבלים המורים הוותיקים נמצאת בעדיפות נמוכה. כך או כך, שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר כי הוא מצפה מהמורים לוויתורים בתמורה להעלאת שכר. הוא מעוניין בהתאמת לוח החופשות של המורים למשק דרך לימודים בחגי תשרי על חשבון ימים בחופש הגדול, בתמריצים למורים מצטיינים כדי להעלות את רמת ההוראה והקלה על הליך הפיטורים של מורים, שמורכבותו מביאה למספר זעום של מורים מפוטרים מדי שנה.
איפה הפער?
באוצר הסכימו להעלות את שכר המורים ל-8,600 שקלים בשנותיהם הראשונות, אך בהסתדרות המורים התעקשו על עשרת אלפים שקלים בחודש. בהסתדרות המורים התנגדו נחרצות לשכר דיפרנציאלי, אך לא שללו תמריצים שיהוו בונוס לשכר הבסיס. באוצר ביקשו לדבר קודם כל על עקרונות. מנגד, הסתדרות המורים דרשה להפריד בין השיחות על השכר לשיחות על החופשות ולא לקשור אותן אחת בשנייה. לטענתם, החופשות כלל לא עלו במשא ומתן עד לפני תקופה קצרה, והצבתן כתנאי להמשך השיחות היא "ניסיון לגרור רגליים". מעבר לכך, עדיין אין סיכום סופי על שינוי בהליך פיטורי המורים.