פוליטיקה היא אומנות העיתוי. בחירת הרגע המתאים לספין הגדול שישנה את מאזן הכוחות לטובתך, או ליציאה למהלך דרמטי, יכול לקבוע אם תצליח או תיכשל. השיקול הכלכלי לא היה זה שהוביל את היציאה לבחירות, אלא המציאות הפוליטית. אבל הטיימינג של פיזור הקואליציה הוא נקודת הזמן הכלכלית הנוחה ביותר שחבריה, בעיקר אלה שאחראים על ניהול המשק הישראלי, יכולים היו לבחור.
המציאות נפיצה מאוד עכשיו. "מאהל השכירות" מתפשט לעוד ועוד ערים בישראל, אבל נמצא עדיין בחיתוליו. עוד לא הייתה ההפגנה הגדולה שתבעיר את המחאה הבאה, כשמחאות מטיבן הן דליקות שמאוד קשה לכבות, וכמות שוכני האוהלים קטנה יחסית. יכול להיות שיצטרפו אליה עוד אלפים, רק שבתקופת בחירות אפשר למחות, אבל אין נגד מי. מצד שני, מפלגה שתדע לרכוב על הגל, תהפוך ל"כולנו" הבאה ותדאג לחוק שכירות הוגן באמת ולא רק אוסף של מילים ריקות על נייר, תוכל לגרוף לא מעט בוחרים כועסים.
לצד מחירי השכירות, גם מחירי הדיור שוברים שיאים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לפני כמה ימים מראים שהם במגמת התמתנות, אבל אף אחד לא רץ לקחת משכנתא, לא רק בגלל קריעת הכיס, אלא מהפחד שלא יוכל לעמוד בהחזר התשלומים. העלאת הריבית במשק וסוף עידן הכסף הזול, שהומטר עלינו בתקופת הקורונה ממסוקים, נותן את אותותיו. אנשים אומנם טסים את עצמם לדעת לחו"ל, אבל נכנסים לאובר דראפט שיעלה בחודשים הקרובים בחסות הנגיד.
אף ממשלה לא רוצה להיות חתומה על מיתון. אף ממשלה לא רוצה שבהיסטוריה ייכתב שבתקופתה השתוללה אינפלציה שהביאה אנשים לפת לחם. נתוני האבטלה שפורסמו אתמול ולפיהם יש כ-150 אלף מובטלים בישראל, לא מבשרים טובות, למרות שחסרות מאות אלפי ידיים עובדות. אפילו בהייטק התחילו בפיטורי עובדים. גם המחירים בסופרמרקט לא מפסיקים לעלות וכל שזיף משקלו בזהב. שלא לדבר על הדלק. מילוי מיכל במכונית עולה כמו לילה במלון בוורשה.
שר האוצר יכול להסביר מעכשיו ועד השנה הבאה שמדובר בתופעה גלובלית: שמחירי הנפט בכל העולם שוברים את הגרפים, ששרשראות האספקה נפגעו בגלל בעיות השינוע, הקורונה, המלחמה באוקראינה ומזג האוויר. שקשה לכל המדינות לייבא את כמויות המזון שהן צריכות, בחלק מהן אין חיטה, באחרות חסר שמן, ולכן הכול יקר כל כך. שאין לנו מה לבוא בטענות, אלא להיפך - המצב שלנו זהב. האינפלציה שלנו עומדת על 4.1% בשנה, בעוד שבארה"ב היא נושקת ל-8.6%.
את האזרח הקטן, זה שמגרד את שכר המינימום מלמעלה, או משלם כמעט מחצית משכרו מסים למדינה, זה לא מעניין. על קניית דירה הוא ויתר מזמן ועכשיו בעל הבית מעלה לו את שכר הדירה, החשבון בסופר מטורף ומבחינתו יש רק אשם אחד. הממשלה. שישברו שם כולם את הראש ויתנו לו לחיות כמו בנאדם. ממשלת השינוי, שזכתה לעדנה כלכלית מדהימה עם השבעתה, הצליחה לחמוק בזמן פציעות מההתמודדות הקשה שציפתה לה מול הציבור.