נתחיל מהסוף ובמלים פשוטות: המופע של עד המדינה, שלמה פילבר, אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים, היה מופע של עד לא אמין - או ששיקר אתמול, או ששיקר בעבר. אין אפשרות אחרת. בית המשפט יקבע מתי שיקר. אבל בינתיים חובה להדגיש גם את הברור מאליו: כשעד מדינה מתגלה באולם בית המשפט כלא אמין, כמי שסותר את העדויות שזה עתה נתן בבית המשפט ולפני כן במשטרה, זה תמיד טוב יותר להגנה; לכן, ברור לחלוטין כי מי שניצח אתמול בקרב היו הסנגורים של נתניהו. האם זה אומר שניצחו את המערכה? מוקדם לקבוע, אבל ברור שמצבה של התביעה מאתמול בערב פחות טוב.
כבר כתבתי כאן בעבר שפילבר הוא לא בדיוק הבחור הכי אמיץ בשכונה, לא שיערתי עד כמה. אני לא מדבר על "תעתועי הזיכרון" שלו בדבר תאריך פגישת ההנחיה (הפגישה שבה נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם אלוביץ') שמיד נגיע אליהם. מופע חוסר האמינות של פילבר אתמול היה קודם כול בפרשנותו החדשה לסימבול הכי מזוהה עם פגישת ההנחיה - תנועת היד המפורסמת של נתניהו כלפי מטה.
בואו נבין עד כמה שינוי הפרשנות של פילבר לאותה תנועת יד מוכיח את חוסר האמינות של האיש. פילבר סיפר על פגישת ההנחיה בעדותו המפורטת לאחר שחתם על הסכם עד המדינה ב-2018. לעתים עדי תביעה, או נאשמים, טוענים כי הם אישרו תזה של החוקרים, כשאלה הפעילו עליהם לחץ תוך שהם מטיחים בהם שאלה סגורה כלשהי: "תאשר שעשית כך וכך, שאמרת כך וכך...". זה הכי רחוק ממה שקרה באותה עדות של פילבר. פילבר סיפק אז תיאור ממשי, מפורט וויזואלי של הפגישה - מקום הישיבה בלשכת נתניהו, השלב בשיחה שבו ניתנה ההנחיה, ותנועת היד של נתניהו.
אל תפספס
כשפילבר מתאר ומדגים את תנועת היד בעדותו, הוא אומר שנועדה להמחיש את ציפייתו של נתניהו ממנו, כמנכ"ל משרד התקשורת, להביא למיתון הורדת המחירים של בזק. אם התיאור הנ"ל הוא פרי דמיונו של פילבר, כפי שסבורים הסניגורים, הרי שאין אדם מושחת בתיק 4000 מפילבר - אשכרה המציא סיפור עם פרטים מדוקדקים שיחלצו אותו משני התיקים שהוא חשוד בהם, וישלחו לכלא את מושא הערצתו. כל הסבר לפיו עשה זאת כתוצאה מלחץ החוקרים שאמרו לו "תביא לנו את ביבי", או לחלופין, טענה כי אסור לדון את פילבר בבחינת "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו", הם קשקוש מוחלט. כל אדם בעל אמות מוסר סבירות, לא היה נוהג כך.
אתמול הפתיע פילבר את בית המשפט עם פרשנות חדשה לתנועת היד. לדבריו, לאחר תום יום הדיונים שלשום, כשבביתו שחזר שוב את מה שידוע לו, הבין לפתע כי פרשנות תנועת היד צריכה להיות אחרת. לא רק אחרת, הפוכה ממש. בעצם, אמר לבית המשפט, כך חשבתי בהתחלה: "כשאני אומר שנתניהו אמר 'יש הרבה פניות, אני לא חייב לאף אחד' - זה תיאור של מה שאני מבין מתנועת היד של נתניהו בזמן אמת". במלים אחרות, הפוך! פילבר בפרשנותו החדשה לא רק ששולל את האפשרות שנתניהו הורה לו להיטיב עם אלוביץ', אלא להיפך, הוא מספר שנתניהו הורה לו לעמוד בפרץ מול כל הפונים האינטרסנטים. גרסה הפוכה מזאת שנאמרה גם בחקירתו במשטרה וגם רק באחרונה בעדות הראשית בבית המשפט.
השופטים הוכו בהלם. "אדוני אמר אתמול דברים הפוכים", אמר השופט בר-עם, "לא רק אישרת מה שנאמר שם, אלא אמרת שאלו דברי אמת. היום אדוני אומר משהו אחר לגמרי". "אחרי שחתמתי על הסכם עד מדינה", השיב פילבר, "אמרו לי 'תביא דברים נוספים', ואז אותה תנועה שפירשתי כ'תוריד ממני את אלוביץ', כעת פירשתי הפוך לאור התמונה שהציגו לי'". ההתפתלות הזאת כה פתטית ועלובה, שקשה לבחור מהיכן להתחיל בניתוח שלה: חמש שנים מחזיק פילבר בגרסה שתנועת היד התייחסה למיתון המחירים. הוא אמר אותה בחקירתו ב-2018, חזר עליה ברענון עד לקראת המשפט, ואמר אותה בעדותו הראשית במשפט; והנה לפתע, כך לפי עדותו, שלשום על מיטתו, בסלון ביתו או ליד שולחן עבודתו, החליט שהפרשנות שנתן לפגישה שנערכה לפני שבע שנים, היא פרשנות לא נכונה, ושהפרשנות הנכונה היא שנתניהו לא אמר לו לעשות מעשה מושחת, אלא להיפך, לצאת צדיק. כלומר, בשנת 2022 מחליט העד שהפרשנות שנתן בשנת 2018 לאירוע שהתקיים בשנת 2015 צריכה להיות הפוכה. היום, בשנת 2022, מסביר העד כי הפרשנות שבה הוא מחזיק כשבע שנים היא פרי ביאושים של התמונה שהציגו לו החוקרים אז ב-2015, ועד היום, במהלך שבע השנים הללו, הדבר הזה לא עלה על דעתו - עד שלשום בלילה. אין מה לומר, האיש כוכב אמיתי.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלת עצם קיומה של פגישת ההנחיה. צריך לומר שעו"ד בעז בן צור עשה אתמול מלאכת מחשבת, בדיוק במקום שבו המשטרה והפרקליטות התרשלו. המשטרה, כפי שכבר דיווחתי לפני כמה ימים, לא ביצעה את הפעולה הבסיסית והמתבקשת כדי לתמוך בעדותו של פילבר על פגישת ההנחיה. פילבר מיקם את פגישת ההנחיה בין מועד מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ב-7.6.15, לבין לפגישתו עם נציגו של אלוביץ', אלי קמיר, ואחר כך עם אלוביץ' עצמו ב-13.6.
המשטרה איכנה את הטלפון של פילבר עם טווח התאריכים הזה כדי לבדוק אם הוא תואם את מיקום הפגישה - לשכת ראש הממשלה, אך לא עשתה את הפעולה הבסיסית - הצלבה של האיכונים הללו עם לו"ז ראש הממשלה. היות ומדובר באחד מהעוגנים של תיק 4000, אם לא ה-עוגן, הרי שמדובר במחדל דרמטי. ואכן, בכתב האישום מציינת התביעה, ככל הנראה בטעות, שהפגישה התקיימה אחרי מינויו של פילבר לתפקיד ולפני הפגישות עם קמיר ואלוביץ'. בן צור בחקירתו הנגדית עבר על השבוע הזה, יום יום, והוכיח כי הפגישה, בניגוד למה שכתוב בכתב האישום (על סמך עדות פילבר), לא הייתה יכולה להתקיים בשבוע הזה. לקראת סוף אותו יום אישר פילבר לבן צור כי לפי העובדות שהציג בפניו הוא מבין שאכן הפגישה המדוברת לא התקיימה באותו שבוע.
הפרקליטות נפלה כאן בשני שלבים: ראשית, במחדל אי הצלבת האיכונים עם לו"ז של ראש הממשלה; שנית, בכך שבכתב האישום ציינה מועד שככל הנראה אינו נכון. היא התפתתה להשתמש בלוח הזמנים שנתן לה פילבר, אף שהראיות שבידיה הצביעו על פגישות של פילבר עם נתניהו בלשכתו גם בימים שלפני מינויו הפורמלי. כיום ברור לתביעה שהפגישה נערכה אז, לפני כניסתו. לו הייתה כותבת התביעה בכתב האישום, כפי שהיא עושה פעמים רבות, "במועד שאינו ידוע למאשימה", מצבה היה היום פחות גרוע. חשוב לומר שכבר היו מקרים בעבר שבית המשפט החליט לקבל את קיומו של אירוע כלשהו שמוזכר בכתב האישום, גם אם בסוף התברר שהתאריך שצוין בכתב האישום אינו נכון. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא "פגישת הרצת המניות", שעליה העיד עד המדינה במשפט נוחי דנקנר. האיכונים הוכיחו כי המועד לא נכון, אבל בית המשפט כן השתכנע שפגישה כזאת אכן התקיימה.
לעניין זה צריך להוסיף כי נכון לאתמול פילבר עדיין עומד על כך שפגישת ההנחיה התקיימה לפני פגישותיו עם אלוביץ' שעל התאריך שלה אין מחלוקת - 13.6.15. אם בשעת כתיבת מאמר זה (אתמול בלילה), פילבר לא מתהפך שוב על משכבו ומגיע לתובנה הפוכה (כמו בסיפור תנועת היד של נתניהו), הרי שיש פה סיטואציה בלתי אפשרית. פילבר מתעקש שהפגישה לא הייתה לפני מינויו ב-7.6, אומר שלא הייתה לאחר פגישתו עם אלוביץ' ב-13.6, ומקבל את ההוכחה של בן צור כי לא התקיימה בשבוע בין המינוי לפגישה עם אלוביץ'. אז מתי התקיימה הפגישה? אולי מדובר בפגישה מטאפיזית? אולי פילבר יבקש להבהיר בדיון הבא, כי פתאום נזכר שהפגישה בכלל התגלתה לו בחלום בלהות שתקף אותו ביוני 2015 ושבטעות שרבב אותה בעדותו כסיפור אמיתי?
איך כל זה ישפיע על תוצאת המשפט? מוקדם מאוד להעריך. ההערכות הן כרגע שפרשת התביעה בשלושת התיקים תסתיים, במקרה הטוב, רק בסוף שנת המשפט הבאה (בהנחה שלפני כן לא ייחתם הסדר טיעון). כלומר, נתניהו יעלה להעיד רק בסוף 2023, תחילת 2024. פילבר במהלך כל עדותו הראשית אמר כי לאורך כל הדרך, בהחלטות שקיבל בעניין בזק, זמזמה באוזניו ההנחיה של נתניהו, זאת לצד שיקוליו המקצועיים. בפני השופטים גם עומדות כל עדויותיו במשטרה. ממצא עובדתי של השופטים לפיו לא התקיימה פגישת הנחיה כלשהי, משמעותו המתבקשת היא זיכוי בתיק 4000. אפשרות נוספת היא שהשופטים יגיעו למסקנה שאכן התקיימה פגישה כזאת, אך לאור חוסר הקוהרנטיות בשלבים השונים של עדותו של פילבר היא אינה מבססת עבירת שוחד. לעומת זאת, הם יכולים לחשוב ששילובה יחד עם עדות חפץ כן מבססת עבירת הפרת אמונים (עיסוק של נתניהו בענייני בזק בזמן שהוא מפעיל לחצים על וואלה! בענייני סיקור). כאמור, בשלב זה אלו לא יותר מספקולציות.
ועוד פסקה אחת בעניין פילבר, האיש והמוסר. ישנה צביעות רבה במנטרה שמושמעת בימים האחרונים בבית המשפט ומחוצה לו כי "מנסים להלך אימים על פילבר". הבל. הרי כולם מבינים מה המשמעות הפרקטית של הסכם עד מדינה - חשוד בעבירה מפליל אחרים בתמורה לחסינות חלקית או מלאה שהוא מקבל. את הפטנט הזה לא המציאו עבור פילבר. אני לא מאלה שחושבים שצריך לארוב לפילבר מחוץ לבית המשפט עם כתב אישום נוכח סטיותיו הבוטות מהעדות שנתן במשטרה. מצד שני, תהיו אמיתיים עם עצמכם, האם הפתרון להגיד שהכול סבבה, שפילבר יגיד לכל אחד מה שמתאים לו, פעם אחת כדי לחלץ עצמו מכתב אישום ופעם שניה כדי לשמר את בייס נתניהו? האמת, אין לי תשובה חד משמעית לדילמה הזאת. מזל שלא אני צריך להחליט.
ברור שהחלטה של הפרקליטות אם להגיש כתב אישום נגד פילבר צריכה להיות שקולה, מדודה ולא פזיזה, וברור שמי שיקבל אותה הוא פרקליט המדינה, שלא לומר היועצת המשפטית לממשלה. מה שבטוח הוא שפילבר בתיק 4000 הוא לא הקורבן. עו"ד ז'אק חן בחקירתו הנגדית ניסח את זה הרבה יותר טוב ממני: "עם כל הכבוד", אמר חן לפילבר בעת שהתקרבן על מר גורלו, "אתה חילצת את עצמך מהתיק הזה, לעומת אנשים שעומדים לדין והחופש שלהם מונח על הכף". בין אם חילץ עצמו עם סיפורי אמת, ובין אם חילץ עצמו בעלילות שווא, היום כבר ברור שזמן רב בתיק כה מתוקשר, לא עמד על דוכן העדים עד כל כך לא אמין.