משפט נתניהו

"אחרי הבחירות הכל הופך להיות דחוף, כי את הכל הזניחו קודם": חקירתו הנגדית של פילבר

עד המדינה שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, חזר לדוכן העדים בפרשת 4000 וטען שמעורבותו בעסקת בזק-יס התבטאה בעיקר "בהאצה של התהליכים". הוא הסביר את הביקורת שלו על הבירוקרטיה במשרד התקשורת, והעיד: "נפגשתי עם הרבה מנכ"לים בארבע עיניים"

26/04/2022
בווידאו: היום השביעי לעדותו של שלמה פילבר במשפט נתניהו (מערכת וואלה!)

עד המדינה שלמה (מומו) פילבר חזר היום (שלישי) לדוכן העדים, באולם 315 בבית המשפט המחוזי בירושלים. הבוקר תתחיל חקירתו הנגדית של פילבר בפרשת 4000 על ידי עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול ואיריס אלוביץ, בעלי השליטה בקבוצת בזק-וואלה!, המואשמים במתן שוחד לראש האופוזיציה בנימין נתניהו.

חקירתו הראשית של פילבר, במהלכה התביעה כמעט הכריזה עליו כעד עוין, הופסקה כשבוע לפני חג הפסח, בגלל נסיעתו לחו"ל של פילבר. היום ההגנה החלה לחקור את פילבר בחקירה נגדית, ותנסה לערער את תיאוריו אודותו "פגישת ההנחיה" עם נתניהו, הקשרים שלו כמנכ"ל משרד התקשורת עם נציגי בזק והתנהלות בני משפחת נתניהו ביחס לזוג פילבר ואתר וואלה!.

החקירה הנגדית מתחילה. פילבר(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

עו"ד ז'ק חן המייצג את שאול ואיריס אלוביץ, בעלי השליטה בקבוצת בזק-וואלה, פתח את חקירתו של פילבר בהגדרת התקופה הרלוונטית בכתב האישום לעדותו של פילבר. "אני רוצה להתחיל איתך במיפוי כללי של הסוגיות עליהן העדת, מה שנקרא הפעולות השלטוניות. רוב התקופה של אירועי כתב האישום, בין השנים 2014-2016 אינה רלוונטית אליך, נכון?"

פילבר: "אני הייתי מנכ"ל משרד התקשורת ממחצית שנת 2015 עד סוף 2016. לשאר התקופה אין לי שום קשר".

חן: "זה קרה שנה וחצי לפני שהתמנית למנכ"ל משרד התקשורת". פילבר אישר.

חן: "הפעולה השלטונית הראשונה בסעיף 47 לא רלוונטית אליך?". פילבר אישר.

חן: "פעולה שלטונית שניה בכתב האישום, סעיף 48, עסקת יד 2, מכירת לוח המודעות של וואלה, במחצית הראשונה של שנת 2014, בה נתניהו חותם חתימה - אין לך קשר". פילבר אישר.

חן ציטט מתוך עדותו של פילבר בעדות הראשית בבית המשפט, בה פילבר אמר לתובעת יהודית תירוש, "אני יכול להתחיל במשפט אחד, במבט לאחור, באף אחד מהדברים האלו לא עשיתי את מה שהוא ביקש". תירוש אימתה אותו אז עם העובדה כי עסקת בזק-יס אושרה בסופו של דבר, כלומר קביעתו שהוא לא עשה את מה שאלוביץ ביקש אינה נכונה.

חן: "אני רוצה לתת לך את הרושם המוטעה של הדברים שלך, עסקת בזק-יס אתה לא אישרת אותה, נכון?".

פילבר: "היו לי הרבה תשובות לשאלות בעדות הראשית, אמרתי שהדברים מורכבים. עסקת בזק-יס כמו שהיא נחקרה זה לא כמו שאני ראיתי אותה".

חן: "תאשר לי שעם כל הכבוד לך, בהעברת אמצעי השליטה בבזק-יס, עמדת משרד התקשורת, עוד לפני שהגעת, שאין מניעה לאשר את המיזוג". פילבר אישר.

חן: "התנאים שנשקלו, אם בכלל, היו טקטיים, זה החיוב של בזק בנושא השוק הסיטונאי, הוסרו על ידי אנשי המקצוע, בראשם הרן לבאות (סמנכ"ל המשרד דאז - י"פ) משיקולים מקצועיים".

פילבר: "הרן הסיר את דרישתו מטעמים ענייניים".

עוד בוואלה!

פילבר: נתניהו הפגיש אותי עם מילצ'ן, הוא איש שמאל

לכתבה המלאה

"המעורבות שלי הייתה בעיקרה בהאצה של התהליכים"

חן: "בעדות הראשית לא התעכבו איתך על כך שבמשרד לא התנגדו לעסקה חודשים לפני שהגעת ושהתנאים הוסרו".

פילבר: "הובאתי להעיד מטעם התביעה, נצמדתי לעניינים שעלו בחקירה שבה אני נחקרתי, נשאלתי על ידי התובעת".

חן ביקש להראות כי מעורבותו של פילבר באישור עסקת בזק-יס היתה זירוז אישור העסקה בלבד - לא השפיע על העמדה המקצועית של המשרד, אלא רק לחץ לקדם אותה. "בתשובה לחקירות שלך בחקירה הראשית, דיברת על דרבון הסוסים העצלים, זה הביטוי שלך לתיאור העבודה שלך", אמר.

פילבר: "המעורבות שלי הייתה בעיקרה בהאצה של התהליכים".

חן הציג התכתבות בין פילבר לכתב דה מרקר, אמיתי זיו. "מניין חלקי של המתנות שקיבלה בזק מנתניהו - אישור עסקת בזק יס (השר הקודם עיכב), דחיית הרפורמה בטלפון הקווי, ויתור על פתיחת התשתית הפסיבית", כתב. בתגובה לכך, פילבר צייץ: "עסקת יס בזק אושרה על ידי ברגר וההגבלים - נתניהו רק חתם. הטלפוניה מעוכבת כבר 4 חודשים באדיבות דה מרקר וגידי וייץ - עם מינוי שר".

חן שאל את פילבר על הציוצים: "הדבר הזה משקף את עמדתך בזמן אמת כשאתה מנכ"ל?".

פילבר: "מה שכתוב פה הוא נכון וצייצתי אותו. התמונה מורכבת מהרבה פרטים, אי אפשר לקחת כל פעם פרט אחד".

חן: "זה מתיישב עם מה שאמרת קודם - הגעת למעשה עשוי" (של עסקת בזק-יס - י"פ).

חן שאל את פילבר בנוגע ליחסיו עם עדי קהאן, יועצתו של פילבר. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אישר שהיו ביניהם יחסי אמון וכי הוא לא שיקר ליועצתו. לאחר מכן, חן הציג התכתבויות וואטסאפ בין פילבר לקהאן. "אני אימצתי את החלטת המנכ"ל הקודם ברגר ממרץ 2015 יחד עם הצוות המקצועי לאשר את המיזוג", כתב פילבר.

פילבר: "אני כותב לעדי את הדברים ביוני 2017, שבוע לפני המעצר הראשון, אני מעריך שאז עסוקים בצורה אינטנסיבית לתשובתנו למבקר המדינה, 'אין מניעה לאשר את המיזוג'".

חן: "כן, אבל מה שדנה תטען זה שאבי דחה את העניין, אתה זירזת את העניינים וענית לה 'הם הביאו את זה אליי, היה דדליין בגלל איזו החלטת אסיפה בבזק'.

פילבר: "ההחלטה היתה על שולחני בחפיפה עם צפריר (איתן צפריר, מי שהיה ראש המטה של בנימין נתניהו במשרד התקשורת, בתקופה שהוא שימש כשר התקשורת לאחר עזיבתו של ארדן ועד למינויו של פילבר - י"פ) ובגלל מה שדנה הציגה לי".

חן: "תאשר לי שכמו בעניין יד 2, מה שנתניהו עשה הוא חתם על נוסח אישור שהוכן עבורו על ידי המשרד ומועצת הכבלים והלוויין".

פילבר: "הוא חתם חתימת קיום על שורה של מסמכים שהוכנו במשרד".

התנאים נקבעו "בשיקולים מקצועיים". פילבר(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

חן חקר את פילבר בנוגע לסוגיות נוספות בהן בזק לא קיבלה את מה שהיא רצתה ממשרד התקשורת, כמו סוגיית המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. "זמן קצר לאחר שאתה מתמנה אתה מגלה שביום האחרון להארכת כהונתו של השר ארדן בשבועיים, תוקנו תקנות השוק הסיטונאי למגינת ליבה של בזק", טען.

פילבר: "היה יום של חתימות של השר ארדן ובתוכן תקנות המחירים".

חן: "המחירים היו למגינת ליבה של בזק באופן ברור".

פילבר: "הם לא תוקנו גם אחרי שעזבתי".

חן: "המחירים שאתה קבעת היו כל כך גרועים לבזק, שמר אלוביץ הגיב בצורה נסערת".

פילבר: "אנחנו קבענו מחיר שבזק בשום פנים ואופן לא הסכימה לו".

חן: "ואת זה קבעת לפי השיקולים המקצועיים שלך". פילבר אישר.

חן עבר לחקור את פילבר על ביטול ההפרדה המבנית בין בזק ושאר חברות הבת של קבוצות יורוקום - מהלך שאלוביץ ביקש לקדם ובמשרד התקשורת בלמו במשך תקופה ארוכה. פילבר טען כי הוא ביקש לקדם את ההפרדה המבנית כתמריץ לכך שבזק תרחיב את פריסת הסיבים האופטיים - מהלך הדגל של פילבר.

חן: "ניסית לקדם את מה שקידמת מתוך המדיניות שלך, תמורה למשהו גדול שעמד בלב העשייה שלך - האצת פריסת הסיבים האופטיים. כשאתה מגיע למשרד את המוצא שמצב תשתיות התקשורת בארץ גרוע".

פילבר: "לכאורה רגולציה ורגולטור צריכים לחשוב כמה שנים קדימה, המשרד היה עסוק בשוק הסיטונאי ואף אחד לא חשב מה קורה ביום אחרי. נדהמתי כי מבחינה טכנולוגית, גם אם השוק הסיטונאי מצליח בכך שכל החברות נכנסו לתשתית של בזק, התשתית היתה ישנה, משנת 2009, שמתאימה לשניים וחצי מסכים של טלוויזיה ואינטרנט. אנחנו נמצאים בקריסת מערכות מוחלטת, היתה לנו קריסה בלייב בזום של הילדים בקורונה כשראינו שהתשתיות לא עמדו בכך".

חן: "דיברת על ביטול ההפרדה המבנית עם נתניהו".

פילבר: "לא, לא בצורה מסודרת. יותר קל לי שיעידו על כך שמאז שעזבתי את המשרד הגיעו ארבעה מנכ"לים ושלושה שרים וכולם המשיכו את מתווה פריסת הסיבים. אצטט את מנכ"לית משרד התקשורת שאמרה בכנסת כי כל עיכוב בשנה בפריסת התשתיות עולה למדינה 13 מיליארד שקל. אני ראיתי בבזק והוט שתי חברות תשתית, שצריך ששתיהן תיכנסנה לשוק כדי שתהיה תחרות ולא יהיה מונופול של בזק. הייתי צריך להכריח את הוט להיכנס למהלך, מבחינתם הם לא היו צריכים לשדרג את התשתית שלהם".

עוד בוואלה!

מפגישת ההנחיה לשיחת הנזיפה - פילבר מסדר יפה את חלקי הפאזל על הלוח

לכתבה המלאה

חן הציג שורת ציוצים של פילבר משנת 2021, כשבזק החלה בפריסת הסיבים האופטיים, בהם טען כי הוא צדק בזמנו במתווה שהוא הציע לפריסת הסיבים האופטיים תמורת הטבות לבזק. חן ביקש להראות כי פילבר רצה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק משיקולים מקצועיים, ולא בגלל לחצים שהפעיל אלוביץ.

"צדקתי שבלי הסדר תמריצים לחברות התשתית בזק והוט, ישראל תדרדר לרמת עולם שלישי בנושא תשתיות התקשורת וכך קרה", כתב פילבר בציוץ משנת 2021. "היום, באיחור של ארבע שנים, האוצר ומשרד התקשורת מאיצים את התפיסה הזו. היום קוראים לזה תמריצים במקום הטבות. אגב, הסכומים לבזק הרבה יותר גבוהים, התמורה למדינה הרבה יותר נמוכה".

פילבר הסביר את הרקע לציוץ. "סיבים אופטימיים זה פרויקט, כמעט לאומי. היו שתי גישות מבחינת מדינות - או שהמדינה עצמה פורסת כמו במזרח אסיה כמו קוריאה וסינגפור, או שהמדינה נותנת תמריצים כמו גרמניה וארצות הברית. המחלה האוטואימונית של שוק התקשורת הישראלי, משום שהמשרד מתעקש להצמד לדוקטורינה האירופאית, אז אנחנו גם באיחור של עשור אחרי אירופה, שגם ככה באיחור ביחס למדינות בעולם.

"כמעט בלתי אפשרי להגיע לאיזון תקציבי ברמת התשתיות בלי תמריצים מהמדינה. אני הסתכלתי על מנכ"לים מקבילים אליי - רכבת ישראל מקבלת סבסוד, אגד מקבלת סבסוד. ההבדל בין שוק התקשורת שיוצרת מורכבות לרגולטור - שמי שבונה את התשתית זה גופים פרטיים. המדינה לא יודעת לעזור לגופים פרטיים בנושא תשתיות", הסביר פילבר בבית המשפט.

פילבר התלונן בציוצים ובבית המשפט על הבירוקרטיה הקשה במשרד התקשורת. "אני קורא לזה 'סוכני וטו'. בסוף כשאתה בא עם רעיון עם צורך של השוק, מצאתי את עצמי בדיונים משחק שחמט עם שמונה-עשרה אנשים מהמשרד, שכל אחד מהם אומר לך למה אי אפשר לבצע את ההצעה שלהם. אנשים התאהבו בתהליכים שהם עבדו עליהם קשה מאוד. הרן לבאות, פרויקט חייו היה השוק הסיטונאי. אני באתי, ראיתי את החורים בתהליך הזה. קשה לו, גם לי, לקבל ביקורת".

חן חקר את פילבר בנוגע לקשר הישיר שלו עם אנשי בזק. "בנושא המקצועי בכלל - אתה שמת תמרור אזהרה לחוקרים", טען. "אמרת, 'אם תיכנסו לפן המקצועי - תפסידו'".

פילבר: "היה לי ויכוח ארוך עם אודי (אחד החוקרים - י"פ) על הנושא של הטלפוניה. היה פער מאוד גדול, אולי הכי גדול, ביני לבין החוקרים במשמעויות… לא באירועים, לא במה שהתרחש, אלא במשמעויות שלהם ביחס לטלפוניה. הוא היה יותר מהרן, הסתכל על זה כמן אירוע שפגעתי בו במיליארדים בכיס של הצרכנים. היום זה אפס. הפער ביניהם היה מאוד גדול והוא מאוד התעקש על זה, לכן אמרתי לו את זה.

"אני עדיין חושב שחוקרי הרשות לניירות ערך פספסו… אני מדבר על המהות של ההחלטות. אילו הייתי היום צריך לייעץ למנכל או לשר תקשורת חדש, הייתי מדבר מבחינת המהות של ההחלטות - בדיוק את אותן החלטות. התהליך היה בעייתי.

"אם אתה רוצה שחיים סבן יכניס יד לכיס ויוציא מיליארד השקעות לתשתיות.. הוא צריך להסתכל בלבן של העיניים של הרגולטור, ולדעת שכשאני אומר לו - 'תעשה א', אנחנו נעשה ב''. הוא צריך לדעת שהוא יקבל ב'. בשביל זה היה צריך לבנות את האמון הבין-אישית".

"נפגשתי עם הרבה מנכ"לים בארבע עיניים"

חן ציטט מהחקירה של פילבר במשטרה, בה אמר שהוא חשב שצריך "לסובב את הספינה ביחס לבזק" טרם פגישתו עם אלי קמיר, יועצו של אלוביץ. על הפגישה הראשונה עם קמיר העיד פילבר במשטרה, הוא תיווך בינינו, הייתה פגישה ראשונה שהוא הציג לי את עצמו, והציג לי את הנושאים עצמם וזהו. ואז התמנתי" .

"זה לפני המינוי שלך ולפני הפגישה עם נתניהו?", שאל חן את פילבר בבית המשפט. "אתה היית בתפיסה שצריך לשנות גישה כלפי בזק, עוד לפני כל שיחה או פגישת הנחייה אמיתית או מדומיינת". פילבר אישר והוסיף, "הגעתי בשל עם העניין הזה".

חן חקר את פילבר בנוגע לפגישה שלו עם קמיר בקפה קפית, ב-13 ביולי, לאחר הפרסום על מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, אך לפני כניסתו בפועל לתפקיד. חן ציטט מחקירתו של קמיר במשטרה, בה הוא תיאר כי בפגישה הוא סיפר לפילבר על הבעיות של בזק עם משרד התקשורת וציפה לפתוח דף חדש עם המנכ"ל הנכנס, פגישה שתוארה על ידי קמיר ופילבר כפגישה עניינית. פגישה סיכמו פילבר וקמיר שפילבר "לא יפתיע אותם", וחן ביקש לברר מה הכוונה.

פילבר: "זו הייתה גישת העבודה של אבי ברגר, יושבים בפגישה והמשרד מחליט אחר כך. הגישה שלי היא של הידברות והסכמות, ועשיתי את זה עם כולם".

חן תהה על ביטויו של פילבר, "ברית של גנבים", ועל כך שהוא הסביר שזה ביטוי שהוא שמע ממנכ"ל IBC, כשהכוונה לברית של אינטרסים.

חן עבר לחקור את פילבר בנוגע לפגישה הלילית שלו עם סטלה הנדלר, שעלתה בחקירתו במשטרה ובעדותו הראשית. הוא הציג התכתבויות בין פילבר לטל גרנות, מנכ"לית הוט, בה היא מבקשת להיפגש עם פילבר בארבע עיניים.

פילבר הסביר כי לא מדובר בפגישה חריגה. "בזמנו לכל המנכ"לים היה את הטלפון שלי, נפגשתי איתם מתי שהם רוצים. זה מתחבר למה שאמרתי. יותר מלמנכ"לים אחרים היה לה בעלים בחו"ל, העסק הרבה יותר רגיש, פחות פמיליה, וזה מה שאמרתי בסוף כשמנכ"ל רוצה לחזור לבעלים ולבקש דברים, הוא צריך להסתכל בלבן של העיניים, אם היא הולכת להתחייב משהו, היא צריכה את הוודאות הרגולטורית".

חן: "היא מבקשת להיפגש בארבע עיניים, היה משהו סודי?".

פילבר: "לא. נפגשתי עם הרבה מנכ"לים בארבע עיניים, ושוחחנו בטלפון".

חן הציג התכתבות נוספת בין פילבר לגרנות, בה היא לוחצת עליו להיפגש לפני פגישה אחרת שיש לה.
פילבר חזר על כך כי "זה חלק מהתהליך שעבדתי עם מנכ"לים, הלו"ז שלי בדרך כלל מלא שבועיים קדימה, אז הדרך להיפגש זה או במוצ"ש, או מוקדם בבוקר או מאוחר בערב. חלק מגורמי החקירה חושבים שזה פסול".

השופט משה בר-עם: "בניגוד לאיזשהו נוהל?".

פילבר: "לא. בניגוד לעובדי מדינה שצריכים להיפגש במבני מדינה או במקום ציבורי, למנכ"ל מותר להיפגש עם מי שהוא רוצה איפה שהוא רוצה".

חן שאל על דרך העבודה של פילבר. "אתה רוצה את ההידברות, למה היה לך חשוב לקבל את שיתוף הפעולה עם בזק חברה גדולה במשק?".

פילבר: "זו אנמוליה שמנכ"ל משרד ממשלתי לא ידבר עם המנכ"ל של הגוף המפוקח הכי גדול שלו. לא יעלה על הדעת שמנכ"ל משרד התחבורה לא ידבר עם מנכ"ל אגד, ומנכ"ל משרד האנרגיה לא ידבר עם מנכ"ל חברת החשמל. אם רוצים לקדם משהו, אפשר לעשות את זה בהידברות או בהנחתות ועימותים שיימשכו שנים".

"לכל המנכ"לים היה את הטלפון שלי". פילבר(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

החקירה עברה לעסוק בשיחה של פילבר עם איתן צפריר. חן הציג לפילבר סיכום של פגישת חפיפה עם צפריר מ-26 במאי, עוד לפני מינויו, בה רשם לעצמו פילבר את הנושאים החשובים על סדר היום של משרד התקשורת, בהם דור 4, שוק סיטונאי, רפורמה בדואר, גולן טלקום ועוד.

אחד הנושאים עליהם יש פירוט הוא מיזוג בזק-יס, על כך כתב פילבר הערות כמו "תשעה חודשים מהפעלת השוק הסיטונאי תוסר הגבלת המיזוג ובהמשך מיזוג פיננסי" ותאריכים עם נקודות זמן משמעותיות, כמו
"הממונה על ההגבלים עד 19 באפריל מאשר לבזק לרכוש את מניות יס; עד 26 ביוני חתימת רוה"מ".

חן ביקש להראות את הרקע לזירוז ההליכים בנוגע לעסקת בזק-יס לאחר מינויו של פילבר, שהתביעה תיארה כהיענות ללחצים של אלוביץ ."אז אתה שומע מצפריר שבועיים לפני ישיבת הממשלה שאושר מינויך, שעוד חודש צריך להגיע לחתימת ראש הממשלה בנוגע לעסקת בזק-יס?", שאל חן, ופילבר אישר.

אחת ההערות בקשר לעסקת בזק-יס נוגעת לחסם של אישור העסקה שדרשה את אישור מועצת הכבלים והלווין, אך לצורך כך נדרש למנות יועץ כלכלי באמצעות מכרז שנמשך תקופה ארוכה. פילבר הסביר כי "אחרי הבחירות הכל הופך להיות דחוף, כי את הכל הזניחו קודם".

במה נאשם נתניהו

בתיק 1000 (פרשת המתנות) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully