פילבר על ההטבות לבזק: היה לי מרחב שיקול דעת, אבל לא את האופציה לא לעשות

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה במשפט האלפים, המשיך היום (שני) להעיד בבית המשפט המחוזי בירושלים, והתמקד במשמעות ההטבות שניתנו לכאורה לקבוצת בזק על ידי משרד התקשורת במסגרת תיק 4000.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) הוא התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לבעל השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.

פילבר הסביר את האינטרס של בזק בקידום ביטול ההפרדה המבנית בין החברה לבין חברות הבת שלה, נושא שנמצא בלב הפרשה. לטענת התביעה, פילבר קידם את המהלך - שלו משמעויות כלכליות - "על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ', ועל רקע הנחיית הנאשם נתניהו". על פי כתב האישום, תהליך זה קודם על ידי פילבר בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם אנשי בזק, הנאשם אלוביץ', סטלה הנדלר ושרון פליישר, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד ומבלי להתייעץ עמם".

"לפני 15 שנה כשהחליטו להכניס תחרות לתקשורת הרעיון היה לקחת את כל השירותים (אינטרנט, טלפוניה, קו) - נפריד כל אחד ונקים חברות בת שיתחרו ביניהן. כך נולדו יס ובזק בינלאומי. כולן היו בבעלות החברה הממשלתית שנמכרה בסוף 2000 לבעלות פרטית", אמר פילבר. "ההבנה הייתה שהתחרות מתבססת - אין טעם להמשיך את ההפרדה המבנית כי החברות מחזיקות חברות קטנות וזה גורם להן לעלויות נוספות, ולצרכן זה לא מעניין מה החברה". הוא הוסיף גם כי "חברת יס ספגה הפסדים ובזק רצו לאחד חברות כדי לזכות במגן מס".

התובעת תירוש: ולכן היה חשוב לה שזה יהיה בשנת 2016?

פילבר: "נכון. ממה שאני זוכר זה כלל תהליך ארוך מול רשות המיסים. מדובר על חצי מיליארד שקלים שמתפרסים על כמה שנים. הרעיון היה לבטל את ההפרדה אחרי שיש שוק סיטונאי אפקטיבי, יש הרבה פרשנויות מה זה אומר".

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר פירט כיצד סייע לחברה בהליך. "במשך שנה וחצי בניתי מבנה שהיה מבוסס על ההפרדה המבנית. פעם בדור יש לרגולטור מנוף על השוק - הפעם זה היה ההפרדה המבנית. הסוף של התהליך היה המכתב שהוצאתי למנכ"לית בזק שמסכם את המתווה ואת החובות והזכויות של שני הצדדים - זה היה מאוד חשוב להם".

תירוש: איזה תיקונים עשית לבקשתם במכתב הזה?

פילבר: "סעיף 3 במקום המשרד שוקל - המשרד מקדם. רציתי לשדר יותר ודאות. דבר שני - בסעיף היה יותר פירוט ואני כתבתי את זה יותר מעורפל. דבר שלישי - היועמש"ית חשבה שזה נכון לקבוע לכזה דבר שימוע - זה לא הופיע במכתב".

הוא אמר כי את התיקונים האלה במכתב עשה בתיאום עם בזק. "בתיאום זה לבקשת, לא?", הקשתה תירוש.

פילבר: "זאת בדיוק השאלה של כל היום הזה".

תירוש: "להוריד את השימוע היה לבקשתם, לא?"

פילבר: "כן. אבל צריך להבין שלמכתב הזה קדמו שלושה חודשי תהליך. זה מכתב שמתניע תהליך. בזק הציגו לנו שהם צריכים מכתב הצהרת כוונות של המשרד לדירקטוריון שלהם כדי להניע את התהליך אצלם. הסיבה שהורדתי את השימוע זה כי סטלה [הנדלר, מנכ"לית החברה] הסבירה לי שהיא צריכה מכתב יותר ודאי".

תירוש: "מה השר רצה?"

פילבר: "השר הנגבי [צחי הנגבי, ממלא מקום שר התקשורת דאז - מ"כ] רצה שימוע".

תירוש: "האם גם את לוחות הזמנים קבעת לפי האילוצים של בזק? האילוץ שזה יהיה בתוך 2016 זה היה לבקשת בזק. נכון?"

פילבר: "כן, בתיאום או לבקשת בזק. תקראי לזה איך שאת רוצה".

הוא אישר כי התהליך הואץ מאוד בתקופתו. "האצתי תהליכים כדי לעמוד בזמנים, עשיתי שם תהליך מואץ מאוד. אם לא הייתי במשרד התהליך היה לוקח שלוש שנים, אני עשיתי אותו בכמה שבועות", אמר פילבר.

תירוש: "תיארת בצורה עדינה ביחס לחקירות שלך. אחרי חתימתך על הסכם עד מדינה אמרת שהלכת לקצה והכי רחוק שאפשר: 'סדר קבלת ההחלטות היה מאוד לא מקצועי'".

"האצתי את העובדתי וקיבלתי החלטות מהירות להבדיל מתהליכים אחרים במשרד. תהליכי הפרוצדורה היו מהירים", השיב פילבר.

עו"ד תירוש אמרה לפילבר כי בחקירתו הוא אמר את הדברים בחריפות רבה יותר. "עכשיו אתה קורא לזה פרוצדורה, אבל בחקירה אמרת שזה היה שיקול דעת לא נכון. אמרת: 'החריגות באה לידי ביטוי כל סיפור של הפרדה מבנית. לא הייתה לי אפשרות לא לעמוד בלוחות הזמנים של בזק. השר הנגבי שם כל מיני מעצורים ואני הייתי בין המצרים. אם היית צריך להעריך כמה היית נשלט ותלוי - ברמה מאוד גבוהה'".

פילבר: "נכון, היו פעמים שהייתי עם הגב לקיר. זה לא תהליך אופטימלי".

תירוש: "בחקירות שלך אמרת שהיית נשלט ותלוי, לא 'תהליך לא-אופטימלי'. לא רק עם הגב לקיר, אלא אמרת שיש לבזק את המפתחות ביד שזה יהיה בכל מקרה. אמרת: אין לי שיקול דעת לאם, אלא רק לאיך".
פילבר: "היה לי מרחב שיקול דעת איך לעשות, אבל לא הייתה לי את האופציה שלא לעשות".

תירוש: למה?

פילבר: "גם כי לא תהיה הפרדה מבנית וסיבים אופטיים וגם כי רבתי עם בזק".

תירוש עקצה את פילבר, ואמרה כי הוא "קשה לו להגיד את הדברים" מפני ש"מאוד מתסכל אותך שמנכ"ל שתופס את עצמו כטוב - מה שנשאר ממנו זה חובב תאנים ויין. כלומר: זה מציג אותך באור פחות מקצועי". בתגובה, הדגיש פילבר כי אמר אמת בחקירותיו, גם אם יש הבדל בסגנון.

"חשוב להגיד כל מה שאמרתי בחקירות נכון - עכשיו אני לא משנה, אני מוסיף. אני מציג גם את זה וגם את זה", אמר פילבר. "בחקירה נחקרתי תחת מצג שאלוביץ' ונתניהו מכרו אותי. זה לא השפיע על העובדות, אלא על הסגנון וסערת הנפש שהייתי בה. הייתי בתחושה שהונו אותי וכעסתי על האנשים האלו. היום אני לא תחת הלחצים האלו ולכן אני מציג את שני הדברים".

פילבר העיד כי ראשי בזק, הבעלים שאול אלוביץ' והמנכ"לית סטלה הנדלר, "ניסו להפעיל לחץ גדול מאוד" עליו כדי שיקדם את ההפרדה המבנית אף שמ"מ השר צחי הנגבי התנגד לצעד, ואמרו לו כי "יש לו גיבוי למהלך".

"בשנייה שצחי הנגבי קבע את המתודולוגיה של איך לעסוק בזה - אני התיישרתי", אמר פילבר, "[אנשי בזק] ניסו להפעיל לחץ גדול מאוד עליי. שאול וסטלה רמזו משהו על היחסים שלי עם ראש הממשלה. סטלה הגיעה פיזית למשרד בתל אביב, ירדנו למטה, בטלפון שאול אמר לי: 'יש לך גיבוי, זה בסמכותך להוציא את הרישיון, תעשה את זה'. אמרתי לו בצורה הכי ברורה: 'השר [הנגבי] לא מאשר, אין מצב. אני לא עושה את זה'".

"כשהוא אמר לי את המשפט הזה, אני מבין בצורה הבסיסית שאם זה לא השר שלי - אז יש מישהו מעל השר שלי וזה ראש הממשלה", הסביר פילבר. עם זאת, הוא הבהיר כי אמר להם שלא יקדם את המהלך, בשל התנגדות הנגבי.

בהמשך אמר פילבר: "עיתונאי שהתקשר אליי ושאל אותי האם נכונות השמועות שהולכים להחליף אותו עם ערן טיפנבורן. נבהלתי והלכתי לבדוק מה קורה. דיברתי עם ניר חפץ שידבר עם יאיר או שרה שידברו עם נתניהו. אחר כך שדיבר עם אלוביץ שידבר עם נתניהו בעצמו. אמרתי לו שאנחנו באמצע מהלך והוא לא רוצה שאלך עכשיו". בסוף דיבר עם נתניהו בעצמו, שאמר לו שזה שטויות ושלא מתכוונים להחליף אותו.