יותר ממחצית מהמטפלות המחנכות במעונות לפעוטות לא מחזיקות בהכשרה רשמית - כך עלה היום (שלישי) מדוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ומשפחתונים. לפי הדוח המצב לא עומד להשתנות בקרוב: אם קצב ההכשרה הנוכחי יימשך, יידרשו 20 שנה לפחות כדי להדביק את הפער בין ההכשרה המקצועית הנדרשת על פי חוק הפיקוח על המעונות לבין המצב כיום.
ממצאי הדוח מראים כי 5% בלבד מהמטפלות הזקוקות להכשרה זוכות לה, זאת, בין היתר, בעקבות קשיי נגישות לקורסים וקושי בהקדשת זמן להשתתפות בקורסים מקוונים. המבקר מתניהו אנגלמן מדגיש כי המדינה לא עושה מספיק כדי לפתור את הבעיה, והסתפקה עד כה בפיתוח קורס מקוון ותמריצים לארגונים המפעילים את המעונות המפוקחים, מעונות סמל.
בעיה נוספת שמציג המבקר היא התחלופה הגבוהה של העובדות. יותר ממחצית מהן עוזבות בשנה הראשונה לכניסתן לתפקיד, ובין 35% ל-48% מכלל המטפלות מתחלפות מדי שנה, כך לפי נתונים שאספו הארגונים המפעילים את המעונות המפוקחים בשלוש השנים הקודמות. הארגונים תולים את הנטישה ההמונית בתשלום למטפלות, שלרוב מסתפקות בשכר מינימום עם תוספות זעומות. הם התריעו כי הם מזהים טיפול איכותי פחות בפעוטות, שמתקשים להסתגל לשינויים התכופים בצוות.
עוד בדוח המבקר:
מניין ההרוגים בתאונות עבודה כפול מבאירופה, כשלים במימוש האכיפה
היישובים ביו"ש ובגבול לבנון לא ערוכים היטב נגד חדירת מחבלים
על ההכשרות החסרות והתחלופה הגבוהה יכול היה לחפות, במידה מסוימת, פיקוח הדוק על המעונות. אולם על יותר מ-5,000 מעונות היום הפועלים בישראל ממונים רק 25 מפקחים, כך לפי הדוח. "אף שמעונות לפעוטות זקוקים לכל הפחות לאותה רמת פיקוח, הדרכה וליווי כמו גני ילדים של משרד החינוך, וייתכן שאף ליותר מכך בשל נקודת הפתיחה של רובם (צוות ללא הכשרה למשל), במועד סיום הביקורת משאבי הפיקוח עליהם עומדים על כמחצית ממשאבי הפיקוח של משרד החינוך ודרישות הסף מן המפקחים עליהם אינן עולות בקנה אחד עם דרישות הסף ממפקחי משרד החינוך", מציין המבקר.
המבקר המליץ למשרד החינוך להגדיל בהקדם את מספר המפקחים, לגבש מודלים נוספים להכשרת המטפלות, כולל בתמרוצים כספיים, ולשפר את מצבן כדי למנוע את נשירת העובדות מהמעונות.
סבסוד לעשירים
הליקויים בתפעול המעונות עשויים להעלות שאלות בקרב הורים לפעוטות, אך רבים מהם כלל לא יכולים להרשות לעצמם להרהר על כך. מהמסמך שמפרסם משרד המבקר עולה כי 20% מהמקומות במעונות שמציעים מחיר מפוקח אינם מגיעים לאוכלוסייה שזקוקה לסבסוד. כלל המעונות המוזלים יכולים להכיל כ-30% מכ-548 אלף פעוטות מגיל לידה עד שלוש החיים בישראל, ויתר ההורים נאלצים לשאת בעלויות גבוהות, בלתי אפשריות לחלקם.
52% מהפעוטות חיים ביישובים בדירוג סוציו-אקונומי נמוך - בין אשכולות 1 ל-4. ואולם, הדוח מעלה חוסר הלימה בין המצב הכלכלי ביישוב למספר המעונות בפיקוח. כך, במחוז ירושלים יש פי 2.3 יותר תושבים השייכים לאשכולות הנמוכים מבמרכז, בעוד מספר המעונות נמוך ברבע. בחברה הערבית, בה שיעור העוני גבוה באופן יחסי, הפער חמור אף יותר: 24% מהפעוטות הם ערבים, אך רק 8% מהסבסודים הגיעו אליהם ב-2020. עם זאת, המגמה חיובית, כשמ-2013 עלה שיעור הסבסודים לערבים ב-13%.
"בביקורת עלה כי אף שחינוך לפעוטות הוא שלב מכריע ביצירת שוויון הזדמנויות, בפועל הפריסה ומנגנון הסבסוד של מסגרות הסמל משאירים משפחות רבות במצב חברתי-כלכלי נמוך ללא אפשרות ליהנות ממסגרת בעלת סמל, שבה המחיר מפוקח ויש אפשרות לסבסוד שכר הלימוד; מאידך גיסא, מעונות סמל רבים משרתים אוכלוסייה חזקה מבחינה חברתית-כלכלית, שלמעשה מקבלת הטבה בדמות מחיר מפוקח, שככלל נמוך ממחיר השוק של מעונות באזור מגוריה", סיכם אנגלמן. "מומלץ כי האגף למעונות יום, בשיתוף משרד האוצר, יבחן את מודל הסבסוד על רקע השפעת חוק הפיקוח החדש על שוק המעונות כדי לאפשר ליותר משפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך להעניק לילדיהן חינוך-טיפול איכותי בגילי אפס עד שלוש".
"הילדים הם לא החצר האחורית של המדינה"
אלונה דניאל, ממטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך, אמרה בתגובה לדוח המבקר כי "זהו דוח מטלטל שעצוב לגלות שעיקרי דבריו הוצגו כבר בדוח רוזנטל בשנת 2006. מאז עברו 16 שנים ולפי הדוח, כדי להגיע לאיזשהו חינוך איכותי לגיל הרך וצמצום הפער, יקחו עשרים שנה נוספות. זוהי תעודת עניות למדינה, במיוחד כשמתברר כי ההוצאה הציבורית שלה בהשקעה לגיל הרך הינה רבע מההשקעה של שאר מדינות ה-OECD. לפי הדוח, מפקח צריך להגיע פעם בשנה, רק במעונות סמל, ואילו ב-73% מהמעונות ביקרו הרבה פחות מכך. מיותר לציין שהדרישה ההתחלתית להגיע פעם בשנה לפקח בגנים, היא ביזיון והפקרות הילדים. בואו לא נקרא לזה פיקוח. אנחנו הצענו מערך פיקוח אזרחי באפס תקציב תחת הרשויות המקומיות וכמובן שלא קיבלנו שום תגובה והתייחסות בנושא. גם בדוח, המבקר ממליץ כי יש לפעול לפיקוח בשיתוף פעולה עם הרשויות. בשורה תחתונה, אין פיקוח על הילדים שלנו והגיע הזמן שהמדינה תתעורר ותבין שהילדים הם לא החצר האחורית של המדינה".
משרד החינוך מסר בתגובה כי "דוח המבקר מתייחס לתקופה בה מעונות היום טרם הועברו אל אחריות משרד החינוך. כמו כן, טענות המבקר מחזקות את המהלך ההיסטורי שהובילה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, בהעברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. המעבר מעצים את התחום ומאפשר הסדרה וטיפול בלקונות הקיימות.
המעבר מאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18. רצף זה מותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו. כמו כן, הוא מאפשר למשרד החינוך לקבוע סטנדרטים חינוכיים איכותיים, תוך בקרה ופיקוח שוטפים אחר פעילותם החינוכית.
לאור זאת, מאז העברתם של מעונות היום לאחריות משרד החינוך בינואר 2022 הוא מרחיב ומעמיק את הפיקוח על המעונות, מגייס עשרות תקני פיקוח חדשים ומתחיל בתהליך של הכשרה מקיפה וכוללת של כל המטפלות במסגרות הללו. נוסף על זאת, המשרד יוצא לתהליך של בינוי מעונות חדשים, אשר ירחיב את היקף המשפחות המקבלות סבסוד. המטרה בסופו של דבר, להעביר את גיל לידה ועד 3 למערך חינוכי מוסדר בסבסוד מלא לכל המשפחות בישראל.