המבקר מזהיר: היישובים ביו"ש ובגבול לבנון לא ערוכים היטב נגד חדירת מחבלים

היישובים ביהודה ושומרון ובגבולות ישראל, בייחוד בגבול לבנון, אינם ערוכים בצורה מיטבית נגד חדירות מחבלים - כך מזהיר היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח שמתפרסם ברקע גל הטרור. ב-399 יישובים אלה חיים כ-900 אלף ישראלים ועיקר מאמץ ההגנה עליהם מתמקד במניעת חדירת מחבלים. לפי נתוני המבקר, בין ינואר 2019 לספטמבר 2021 התרחשו 144 אירועי חדירה ליישובים ביו"ש - בממוצע כאחת לשבוע.

מהדוח עולה כי חסרים כחצי מיליארד שקלים על מנת להשלים את הפערים הביטחוניים ביהודה ושומרון ו-110 מיליון שקלים נוספים ביישובי הצפון. מהדוח עולה כי משרד הביטחון לא קידם את הצעת המחליטים שעליה הנחה השר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון ביולי 2020, לתקצוב השלמת הפערים במרכיבי הביטחון ביישובי איו"ש, שהם המאוימים ביותר ועומדים בראש סדר העדיפויות המבצעי. עוד צוין בדוח כי הנושא לא נידון בקבינט המדיני-ביטחוני ולכן התוכנית להשלמת הפערים לא תוקצבה.

המבקר מדגיש כי הליקוי המרכזי במערך ההגנה על היישובים הוא היעדר של תפיסה ומערכת תקשורת המאפשרת קשר זמין ויעיל בין כל גופי הביטחון וההצלה המעורבים בטיפול באירועי חירום, ובפרט בין כוחות צה"ל לבין כוחות ההגנה ביישובים. נקודת תורפה זו עלולה לעכב את תגובת כוחות הביטחון השונים, צה"ל משטרה וכיתת הכוננות, במיוחד באירוע חדירה ליישוב, כפי שהתרחש השבוע בתקוע, אז חדר ליישוב מחבל חמוש בסכין ונורה על ידי תושב, לעיני ילדיו.

עוד עלה בדוח המבקר כי ההתחייבות של פיקוד העורף לחלוקת מכשירי קשר צבאיים ליישובי יו"ש כחלופה למכשירי "ברק כתום" החדשים לא מומשה במלואה, וכי חלופה זו אינה נותנת מענה מבצעי מלא, היות וגם למכשירים אלו יש בעיות קליטה בחלק מיהודה ושומרון, ונוכח המגבלות הפיזיות של המכשיר הוא לא נותן מענה זמין לרבש"צים.

ביישובים הסמוכים לגדר בפיקוד הצפון, המענה הקיים לקשר בין כוחות ההגנה ביישוב ובין כוחות צה"ל הוא חלקי ביותר, ואף הוחמר מאז הביקורת הקודמת. דוח המבקר הדגיש כי הקשר בין צה"ל ליישוב אינו צבאי, והוא עלול לקרוס בעת אירוע חירום. בפיקוד המרכז קיימים פערים דומים בין צה"ל לאוגדת יו"ש, חלקם נובע מפערי קליטה ומחסור במכשירי קשר. פערים אלו עלולים להוות כשל מבצעי חמור במערך ההגנה של היישובים.

גם בפיקוד הדרום יש פערי כיסוי תקשורת. הליקוי הנוגע לפריסת הממסרים תוקן במידה מועטה מאז הביקורת הקודמת, ולמרות זאת בכלל הגזרות עדיין יש בעיות קליטה מהותיות. עוד עלה בדוח כי פעילות פיקוד העורף בחיזוק התקשורת הפנים-יישובית אינה נותנת מענה לבעיות התקשורת שמחוץ ליישובים. מהדוח עולה כי מחצית מהרבש"צים מתקשים לקיים תקשורת עם צה"ל ועם גורמי החירום, בהם משטרת ישראל, באמצעות אמצעי הקשר שברשותם.

מבקר המדינה ממליץ שמשרד הביטחון, יחד עם המשרד לביטחון הפנים, יקבעו תפיסת הפעלה וגורם מרכזי שיקבל אחריות וסמכות לשפר ולייעל את התקשורת בין כלל הגורמים השותפים למענה בחירום ולהגנה על היישובים. כמו כן מומלץ שצה"ל יפעל למימוש התוכנית לשיפור התקשורת הפנים-יישובית נוכח התיישנות מכשירי הקשר המשמשים את הרבש"צים וכיתות הכוננות ביישובים, והשימוש בפועל באמצעי קשר שאינם צבאיים, כפי שעלה מתשובות הרבש"צים לשאלון שהופץ במסגרת הביקורת.