לפני קצת יותר מ-24 שעות, המחבל ראאד חאזם ממחנה הפליטים ג'נין נעמד בפתח הבר "אילקה", פתח באש ורצח שלושה בני אדם, ועצר לכמה שעות את העיר שלא נחה. לאורך היום אפשר היה לחשוב שתל אביב המשיכה בשלה. בתי הקפה היו מלאים, השווקים תססו. רק במבט קרוב יותר נראים הפצעים הפתוחים. השיחות כולן עסקו בפחד ובעוצר הלילי, הפנים מחויכות פחות, ההלם ניכר.
באותה שעה אתמול הבר "אילקה" היה מוצף בבליינים. כעת, את גדר המשטרה התוחמת את מקומות הישיבה באילקה מקיפים עוברי אורח, מחבקים זה את זה, חולקים כבוד אחרון לנפגעים, מדליקים נר זיכרון עם דמעות בעיניים, מנסים לעכל. חלק מהברים הסמוכים, כמו איז'ו ובבט, טרם פתחו את שעריהם מחדש. אחרים פתחו במתכונת מצומצמת.
אל תפספס
מחוץ למסעדת דה ליטל בורגר שופ ניצבים שני אופנועים משטרתי, תזכורת לאירועי ליל אמש. מלבדם, אומרים בחנות, נראה שהעסקים פחות או יותר כרגיל. "בצהריים היה קצת יותר חלש, עכשיו יש כמות שגרתית של לקוחות", אמרו. "הייתה קצת מתיחות, ברור, אבל אין הרבה הבדל".
בבתי העסק הסמוכים תלו דגלי ישראל גדולים בחזית. באחד מהם סיפרו כי נציגי העירייה עברו בשעות הצהריים מעסק לעסק ושאלו אם ברצונם לקבל דגל קטן עם מוט. בדיזי פרישדון, מהברים העמוסים באזור, החליטו על פתרון ביניים - לא להיכנע לטרור ולסגור, אבל גם לא לפתוח באווירת החגיגית שמאפיינת את ערבי שישי. "רוצים להראות לאנשים שהם יכולים לצאת לנשום טיפה, לשתות משהו. בעיקרון המקום מוזמן לגמרי אבל אנחנו עוד לא יודעים אם יגיעו ולא רוצים להתקשר לשאול. התלבטנו אם לא לפתוח בכלל, בסוף החלטנו שכן. אנחנו שמים שירים יותר שקטים, אווירה של לפרוק, להיות ביחד", סיפרו.
עילי ואלירן, בני 22 ו-23, הגיעו לבר מגן יבנה ומודיעין כדי לשבת לכוס בירה. "לא פחדנו לרגע, לא חשבנו פעמיים", הבהירו. "בסוף אין לך שליטה על זה".
רבים מהעובדים ברחוב התייצבו למשמרת כשהקולות והמראות מהפיגוע עוד מהדהדים בראשם. ענבל מהספייסהאוס נאלצה להעניק אתמול סיוע לנפגעי חרדה שביקשו לתפוס מחסה. "זה לא היה קל לבוא", הודתה. בבר הקוקטיילים פתחו הערב את חנות המשלוחים בלבד. "זה היה כדי לכבד, אנשים צריכים רגע, גם העובדים, גם עוברי אורח", הוסיפה. ברק, עובד נוסף, הסביר כי "בעיניי רוב האנשים לא מפחדים. אנשים לא רוצים להיות מבואסים. אבל השמחה לא אותו דבר".
דין רייכל, בן 35, הבעלים של בר הסימטא שנמצא במרחק כמה עשרות מטרים מהאילקה, לא האמין שזה קורה לו שוב. רק לפני שש שנים המחבל נשאת מלחם רצח ביריות לקוח ואחד מהבעלים של הבר, ופצע שבעה נוספים. "ההלם הראשון שהכה בי הוא הדה-ז'ה-וו. כשהייתי בדרך על הקורקינט ועוד לא ידעתי באיזה בר היו היריות כבר ידעתי מה אני הולך לחוות עם המשפחות, עם הצוות, עם הרחוב. הזירה נראתה בדיוק אותו דבר. אנשים הסתתרו פה למטה", שחזר. "לא תכננו לפתוח היום אבל הלקוחות והצוות דרשו מאיתנו, רצו להתחזק ולהתחבק. יש פחות אנשים, בדרך כלל כל המקום מלא בשעה הזאת".