רב-סרן פריאל קלימי בן ה-35 הורשע במהלך החודש באונס אזרחית, עובדת מטבח בבסיס חיל הים שבו שירת. פרסום המקרה בוואלה! הציף אצל עורך הדין שמעון נטף זיכרונות מלפני כשלושים שנה, כשהיה בן 9, אודות מעשים מגונים שלדבריו ביצע בו אביו של הקצין פריאל קלימי, הרב בגין קלימי. הרב, היום בן 61, משמש כמנהל בית חב"ד בשכונת קריית-מנחם בירושלים.
כ-20 שנה אחרי המקרה, ב-2011, התלונן נטף בתחנת המשטרה. הרב אכן נעצר אז בעקבות כך, שוחרר בבית משפט השלום בירושלים בתנאים מגבילים, ולבסוף עמד לדין. אולם, ב-2016 זוכה הרב מחמת הספק, בין היתר בשל עדותו במשפט של הבן פריאל. הפרשה לא פורסמה עד היום.
"פריאל סתר כל מיני טענות עובדתיות שטענתי, כמו העובדה שלמדנו יחד בכיתה ד', או שהתקיים טיול שנתי וכדומה", משחזר שמעון נטף, בפוסט כואב שפרסם בערב שבת בפייסבוק, "הזיכוי היה כמו אגרוף לבטן, שהוציא ממני את כל האוויר שבקושי גם כך היה לי. התקפלתי בשקט והתקדמתי בחיים. עשיתי מה שיכולתי. לא הלך. זה מה יש. עברו כמעט שש שנים".
עוד בוואלה!
שמעון נטף הינו משפטן מוערך ביותר. הוא משמש חוקר בפורום קהלת למדיניות, תושב ירושלים הלומד כעת בניו יורק, בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, ואב לשישה ילדים. בית המשפט האמין לעדותו, ואף קבע כי "מסר פירוט עובדתי שהכיל פרטים רבים ותיאור מדויק של המעשים. הרושם הוא, כי מדובר בדברים שאותם זוכר המתלונן וכי הוא מוסר את הדברים כהווייתם כפי שנצרבו בזיכרונו". אולם, לבסוף הסתייגו השופטים ומסרו כי "נוכח סימני השאלה כפי שאלה פורטו לעיל, ואף שהתרשמנו מכנות עדותו של המתלונן, יש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו".
"אותו פריאל, שאני יודע שאביו פדופיל רקוב, נפל קרוב מאד לעץ. משפחת עברייני מין", טען נטף בפוסט, בו התחרט על כך שלא חשף את סיפורו בפומבי, "הידיעה על ההרשעה הייתה האגרוף השני שקיבלתי לבטן. כשהתפרסמה ההרשעה של פריאל היא סדקה אצלי משהו. הבנתי שחשבתי רק על עצמי. חשבתי על עצמי ועל שלי, במקום לחשוב על כל האחרים שממשיכים להיפגע. על כל האחרים שימשיכו להיפגע. לכו תדעו, אולי אם הייתי מפרסם את הסיפור לפני עשור, פריאל היה הולך בדרך אחרת. לכו תדעו, אולי הזיכוי של אבא שלו לימד אותו שאפשר לעשות מה שרוצים ולצאת מזה. האם יש לי אחריות מסוימת למה שקרה לאותה עובדת אומללה? מה עם ילדים אחרים שאולי נפגעו ממנו בינתיים?"
הסיפור של שמעון נטף מתחיל בכיתה א'. "הייתי ילד בלונדיני חמוד שנכנס בהתרגשות לתלמוד התורה בפעם הראשונה. אני זוכר את התיק החדש, את חדר הכיתה, ואת הפעילות הראשונה עם הרב'ה שלי, הרב בגין קלימי", סיפר נטף, "הוא זרק לכל ילד כדור, הילד זרק את הכדור בחזרה ואמר את השם שלו. התאהבתי בו מיידית. קלימי היה הרב'ה שלי מאז ועד סוף כיתה ג'. מהר מאד הפכתי לתלמיד החביב עליו, ובמשך שלוש שנים עברתי סדרת תקיפות מיניות מצדו. בחדר המורים, בכיתה, בטיולים שנתיים - האיברים המוצנעים שלי היו הצעצוע שלו".
בין התקיפות שחווה, נטף סיפר כי שניים מהמקרים זכורים לו באופן מוחשי מאד. "בכיתה ג', ואני זוכר בבירור את הכיתה והמבנה שבו זה קרה, ניגשתי לקלימי לשאול שאלה בחשבון או משנה. השולחן שלו היה עם חלק קדמי שהסתיר את מה שקורה מאחוריו. הוא הפשיט לי את המכנסיים והתחתונים ונגע בי במשך כמה דקות, ככה מול כל הכיתה, אבל בלי שאף אחד קולט מה קורה. כולם ישבו במקומות וכתבו בחוברות".
המקרה השני, סיפר נטף, התרחש כשהיה כיתה ד': "הייתי בן 9. קלימי כבר לא לימד בתלמוד התורה, אבל פה נכנסת דמות חדשה לתמונה - הבן של קלימי, פריאל. פריאל באותה שנה למד אתנו בכיתה, לפחות בחלק מהזמן. בטיול השנתי, קלימי האב, שכבר לא היה רב'ה בתלמוד התורה, הצטרף כ'הורה מלווה'. בהזדמנות שהוא תיזמן, הוא בודד אותי בחדר, נעל אותו, וביצע בי את זממו". הרב קלימי כאמור זוכה מהאישומים".
"יש לי הערכה רבה לגורמים במשטרה ובפרקליטות שליוו את האירוע הזה, אבל אין ספק שהם היו יכולים לעשות עבודה יותר טובה", אומר עורך הדין שמעון נטף, "השופטים היו מודעים לכך, ונזפו בהכרעת הדין, במשטרה, ובפרקליטות על שלא עשו ולו מאמץ קל לבדוק טענות עובדתיות שלי. התוקף שלי יצא זכאי מכל האישומים. עשיתי את כל מה שאמרתם לי לעשות: לא פחדתי. התגברתי. עמדתי עם כל כוחות הנפש שזה דרש והתלוננתי, נחקרתי, הושפלתי. אבל הרמתי ראש, עברתי את כל החוויה הנוראית הזו, והכל בסוף 'סתם'. הכול כדי שהפדופיל שפגע בי ישוחרר לחופשי עם 'תעודת כשרות שיפוטית'".
"הבחירה לדבר על כך בפומבי הייתה קשה מנשוא", מגלה נטף, "לכאורה יש לשאול, מה מנע ממני לדבר על זה? למה לא שיתפתי? למה לא השתמשתי ברשת החברתית להגיע לקורבנות פוטנציאליים נוספים? למה 'התביישתי'? למה שמרתי על הפרטיות שלי בקנאות?"
"היו לי כל הסיבות להמשיך לשמור על שתיקה ציבורית. בראש ובראשונה, העובדה שקלימי האב יצא זכאי. ההשלכות של החשיפה עלי ועל איך שאחרים תופסים אותי. השקט. החשיפה לתביעת לשון הרע מצדו. בשביל מה אני צריך את כל זה? בורכתי בחיים טובים ברוך השם. הכול נכון. אני גם מודע לכך שהוא חושף אותי לאיומים משפטיים בדמות תביעת לשון-הרע. אמנם לא סיפרתי שום דבר שלא פורסם במסגרת הכרעת הדין ואני מדגיש שוב ושוב שהוא יצא זכאי מחמת הספק, אבל זה לא מנע מרבים וטובים לפניי להיכנע מפני תביעות השתקה".
עוד המשיך נטף וכתב: "אני מקווה שפרסום הדברים יתרום לדיון על תקיפות מיניות של ילדים ובכלל. על הקושי של ילדים לספר גם כשיש משפחה והורים תומכים וחמים. אני מקווה שהכוחות שאזרתי לפרסם את הפגיעה שעברתי תעזור לעוד אנשים ונשים שחוששים מפרסום כזה מכל הסיבות שחששתי אני עד היום ובעיקר, אני מקווה שפרסום הדברים ישפוך אור על נפגעים מסוג פחות מוכר: אלה שהפוגעים בהם יצאו זכאים מחמת הספק. נפגעים שעשו הכל נכון, שאזרו אומץ והתלוננו, העידו, התעמתו עם הפוגעים שלהם, אבל נפלו בצד הלא נכון של סטטיסטיקת ההרשעות בבתי המשפט. על המשמעויות של זיכוי מחמת הספק - שעשויות להשפיע מאד על החלטה אם להתלונן בכלל - ועל איך שאנחנו כחברה יכולים לעזור להסיר את החסמים שמונעים מאתנו לבער את הנגע הרע הזה מקרבנו".
"אני לא יכול להמשיך את השתיקה שלי רק נוכח העובדה שבית המשפט לא הצליח להרשיע אותו מעבר לספק סביר", אומר שמעון נטף לוואלה!. "אני יודע מה קרה לי ומי שרוצה להאמין לי כמו שביהמ"ש האמין לי, אז זו גרסתי. מי שלא רוצה, גם יכול. זכותו. אין בלבי דבר עליו. זו מערכת המשפט שלנו".
זה כשנתיים, מאז נעצר רב-סרן פריאל קלימי, מלווה אותו אביו הרב בגין קלימי לכל הדיונים בבית הדין הצבאי של חיל הים שם בקרוב הסניגורים עו"ד תמי אולמן ועו"ד יעקב שלומוביץ יטענו לעניין העונש. הרב קלימי, שכאמור זוכה מכתב האישום כנגדו, טרם הגיב לטענות של עו"ד שמעון נטף.
הסניגור עו"ד מיכאל עירוני, שייצג את הרב בגין קלימי במשפטו, אמר לוואלה! כי "אם בית משפט קובע שבן אדם זכאי אז הוא זכאי".