רחל יעקב-רבין, אחותו הצעירה של יצחק רבין, אומרת היום (שלישי) כי הוא נראה לה מאושר מנוכחות ההמונים בעצרת השלום בתל אביב, שבסופה נרצח.
"הוא נרצח בערב שקיבל בו תמיכה המונית כזו שלא חלם עליה. אני הייתי בבית עם אישי ואמרתי: 'תראה כמה הוא מאושר'. הוא לא האמין שיבואו [כל כך הרבה אנשים]. פשוט היה מאושר. הוא האמין במה שעשה, האמין בדרך. גם אני האמנתי בה", סיפרה בשיחה עם וואלה!, "טוב לי שזוכרים אותו. למדתי לא לקחת שום דבר כמובן מאליו".
היום מלאו מאה שנה להולדתו של ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, שנרצח לפני 26 שנה. רבין, שלחם במסגרת הפלמ"ח במלחמת העצמאות, עמד בראש צה"ל במלחמת ששת הימים, שירת כשגריר ישראל בוושינגטון, כיהן כראש ממשלה באמצע שנות ה-70 ופעם נוספת בתחילת שנות ה-90. במהלך הקדנציה השנייה שלו נחתמו הסכם השלום עם ירדן, כמו גם הסכמי אוסלו. הוא נרצח על ידי המתנקש יגאל עמיר ב-4 בנובמבר 1995 בעצרת תמיכה בהסכמי השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, תחת הסיסמה "כן לשלום, לא לאלימות".
עוד בוואלה!
רחל רבין-יעקב נולדה בתל אביב שלוש שנים אחרי אחיה הבכור. היא אשת חינוך, ממייסדי קיבוץ מנרה שבצפון. לפני חמש שנים המליצה התנועה הקיבוצית להעניק לה פרס ישראל על מפעל חיים.
"את חושבת שאם לא היה נרצח המציאות שלנו היתה נראית אחרת? לא אוהבת לעסוק באילו, לא יודעת, לא אילו - מה היה", אמרה לוואלה! יעקב-רבין. "אני חושבת שיצחק בעצם היה בפסגה של שתי הרשויות בארץ. בצבא הגיע לפסגה - היה רמטכ"ל, בציבור הפתוח - היה ראש ממשלה. היה בשיא התפקידים שיש במדינת ישראל. בשבילי הוא היה אח שמאז שעמדתי על דעתי הרגשתי שהוא שומר עליי. ההבדל בינינו הוא שלוש שנים, ובילדות זה המון בין גיל שבע לעשר. אני מאוד מאוד אהבתי אותו כל השנים".
היא תיארה את אחיה כאדם "נאמן לעצמו, איש צנוע, לא ראוותן, לא 'אני אני אני', הגון מאוד", כלשונה. "אהבתי אותו מאוד. גדלנו בבית עם ערכים שהועברו אלינו, [של] מה חשוב ומה לא חשוב, יושר והגינות, נאמנות לדרך. כנערה הרגשתי שהוא שומר עליי. אמא שלי מתה בגיל צעיר, הייתי בת 12 והוא בן 15. היה קשר מיוחד בינו ובין אמא, היא העריכה אותו ותמכה בו. אחרי שמתה אמר שעד אז ומאז הוא לא בכה כמו שבכה כשמתה".