ראש הממשלה נפתלי בנט חשף הערב (ראשון) בנאום בירושלים בפני נציגי ארגונים יהודיים מארה"ב שני פרטים מתוך המו"מ שמתנהל בין איראן לבין המעצמות בווינה שלא פורסמו עד היום ושנוגעים למחלוקות בין הצדדים.
בנט טען כי במו"מ שמתנהל בווינה איראן דורשת להסיר את משמרות המהפכה מרשימת הטרור של הממשל האמריקני. "זה שיא החוצפה", אמר בנט. "האיראנים מבקשים לאפשר לארגון הטרור הגדול בעולם לקבל פטור".
אל תפספס
בנט גילה עוד כי איראן דרשה במהלך המו"מ לסגור את החקירות שמנהלת נגדה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בחשד לפיתוח נשק גרעיני. לדבריו ממשל ביידן סירב לדרישה האיראנית הזו.
"האיראנים מתעקשים לסגור את התיקים הפתוחים נגדם בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית", אמר בנט. "במילים אחרות - איראן הסתירה ועדיין מסתירה חומרים שקשורים לפיתוח נשק גרעיני. היא נתפסה על חם וכעת היא דורשת מפקחי האו"ם להעמיד פנים כאילו הם שכחו את מה שהם ראו. ידידנו האמריקנים אמרו לנו שהם יעמדו איתן על הסוגיה הזו ואני מקווה שזה יימשך".
עוד אמר בנט בנאום כי "ההסכם המתגבש עם איראן ייצור סביבה אלימה ולא יציבה במזרח התיכון". "בעוד בעיני העולם נשואות לגבול אוקראינה-רוסיה, מנסות לדמיין לאן תפנה ההיסטוריה, אנחנו - בישראל ובאזור - מסתכלים בעין אחת על אוקראינה ובעין השנייה על וינה, שם מתנהלות השיחות בין המעצמות לאיראן. אנחנו מסתכלים לווינה, ואנחנו מוטרדים מאוד ממה שאנחנו רואים", הוסיף.
"האיראנים נמצאים בשלב מתקדם מאוד של פרויקט העשרת האורניום שלהם. הם חצו קו אדום אחד אחרי השני, כולל העשרה בשיעור חסר תקדים של 60%", אמר ראש הממשלה והוסיף כי "הבעיה הכי גדולה בעסקה הזו היא שתוך שנתיים וחצי, איראן תוכל לפתח, להתקין ולהפעיל צנטריפוגות מתקדמות. תארו לעצמכם אצטדיוני כדורגל של צנטריפוגות מתקדמות מסתובבות - זה מותר בהסכם הזה".
לפני יומיים הודיעה ארצות הברית כי הושגה "התקדמות משמעותית" במהלך המשא ומתן בווינה לחזרה להסכם הגרעין עם איראן, ונראה שהסכם אפשרי בתוך ימים אם איראן "תגלה רצינות" בעניין.
השיחות בווינה, הכוללות את איראן וכן את בריטניה, סין, צרפת, גרמניה ורוסיה באופן ישיר, וארצות הברית בעקיפין, התחדשו בסוף נובמבר במטרה להציל את ההסכם שנחתם ב-2015. ההסכם הציע הקלות בסנקציות על טהראן בתמורה לריסון תכנית הגרעין שלה, אך ארצות הברית פרשה באופן חד-צדדי ב-2018 תחת הנשיא לשעבר דונלד טראמפ והטילה מחדש סנקציות כלכליות כבדות, מה שגרם לאיראן להתחיל לחזור בה מהתחייבויותיה.