ביום שלישי בערב נפגש ראש הממשלה נפתלי בנט במלון "ארבע העונות" במנאמה עם 20 צעירים בחריינים. הוא סיפר כי כאשר נכנס לתפקיד שאלו אותו האם יש לו בעיה עם השם "הסכמי אברהם" כיוון שמדובר במהלך שעשה קודמו בתפקיד. "אמרתי שממש אין לי בעיה", הוא סיפר להם.
זה לא היה הכי מדויק. בשלושת החודשים הראשונים שלו בלשכת ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס בקרירות רבה ל"הסכמי אברהם". למעשה הוא כמעט לא התבטא בנושא והשאיר את הטיפול בסוגיה לשר החוץ יאיר לפיד. הפעם הראשונה שבנט הוציא מפיו את צמד המילים "הסכמי אברהם" היתה בספטמבר, כמה ימים אחרי אירועי השנה לחתימתם.
אבל מאז הדברים השתנו. בנט הבין את הפוטנציאל של "הסכמי אברהם" - את התרומה המדינית שלהם, הערך הכלכלי שלהם, החשיבות הביטחונית ואפילו הרווח הפוליטי שבצידם. ההבנה הזו בלטה מאוד בביקור של בנט בבחריין השבוע. אחרי ביקור בזק באבו-דאבי בחודש דצמבר אליו נסע בפרופיל נמוך וללא עיתונאים, לבחריין הוא הגיע בפרופיל גבוה ועם לא פחות מ-30 כתבים, מחציתם מהתקשורת הבינלאומית.
הבחריינים מתחו את הפרוטוקול עד הקצה כדי להרעיף כיבודים על בנט. החל משר החוץ ושר התעשיה שהמתינו לו על השטיח האדום למרגלות המטוס בשדה התעופה, עבור בטקס קבלת הפנים הפומבי בארמונו של יורש העצר בו נוגנה "התקווה" וכלה בפגישה בארבע עיניים עם המלך שנמשכה כשעה וחצי כשבסופה השניים אף מוסרים באופן חריג הצהרות קצרות למצלמות לשכת העיתונות הממשלתית הישראלית.
אל תפספס
הבחריינים גם מתחו עד הקצה את הפומביות של הביקור. היה להם חשוב להראות שהם לא מסתירים את הביקור ולא חוששים מביקורת. באופן חריג הם פתחו לתקשורת את טקס קבלת הפנים של בנט במשרד ראש הממשלה הבחרייני והעבירו אותו בשידור חי בערוץ הטלוויזיה הממשלתי.
במשך יומיים הדיווחים על הביקור השתלטו על הכותרות של העיתונים במדינה. כל שעה פרסמה סוכנות הידיעות הבחריינית ידיעה חדשה על ביקורו של בנט מלווה בתמונות. ושעה קלה לפני שבנט המריא חזרה לישראל כינס שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף אל-זיאני מסיבת עיתונאים עם הכתבים הישראלים והזרים וענה על שאלות.
במהלך אחת הפגישות של בנט בבחריין הציגו לו המארחים מצגת שמסכמת את השנה שעברה מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. הם התגאו מאוד ב-38 ההסכמים שנחתמו עד כה. אבל בפגישות עם בנט הבחריינים הציגו בעדינות ובנימוס גם את הבעיות - שחלק גדול מהן נובע מהבירוקרטיה הישראלית.
כך למשל, הסכם המס בין המדינות מתעכב כבר חודשים ארוכים. הסיבה לכך היא הסתייגות של אנשי משרד האוצר שטוענים שבחריין תהפוך למקלט מס עבור אנשי עסקים ישראלים. התוצאה מהעיכוב היא שהסחר וההשקעות בין שתי המדינות תקועות.
דוגמא אחרת היא תחום התיירות. בניגוד לאיחוד האמירויות תיירים ישראלים עוד לא מגיעים בהמוניהם לבחריין. חברת התעופה הלאומית של בחריין Gulf Air טסה לישראל פעמיים בשבוע אבל חברות התעופה הישראליות עדיין לא טסות. הסיבה היא דרישות הביטחון של השב"כ שעדיין לא הוסדרו. בכיוון ההפוך בחריינים מתקשים להגיע לישראל כיוון שהוצאת הוויזות מתנהלת בעצלתיים.
בנט ראה בביקור שיש רצון עז של ההנהגה בבחריין ליצור קשר משמעותי עם ישראל. בתדרוך לכתבים בבחריין זמן קצר לפני ההמראה לישראל הוא נשמע נלהב וכמעט מאוהב. "זה היה מאוד מרגש לעמוד בארמון במדינה ערבית ליד יורש העצר ולשמוע את התקווה. יש כאן מודל שונה ממה שהכרנו של קשר בין מדינה ערבית לבין ישראל", הוא אמר. אבל בנט נחשף גם לבעיות ולמכשולים. הוא מבין שבלי להסיר אותם עלולה להיות נסיגה ביחסים. "צריך לצקת תוכן בהסכם הזה. רק אם יהיה תוכן פרקטי הקשר הזה יישאר ונוכל להרחיב אותו", הוא הוסיף. "צריך להגדיל סחר, תיירות, שיתופי פעולה טכנולוגיים. יש לזה אתגרים ואנחנו מטפלים בזה".
הביקור בבחריין ו"הסכמי אברהם" בכלל משתלבים אצל בנט באסטרטגיה שהוא מפתח נגד איראן. בלשון צבאית בנט רוצה "למבצע" את ההסכמים ולבנות ברית אזורית נגד האיראנים שתוכל לפעול יחדיו לגילוי מוקדם של טילים, לפתח מענה לאיום של כלי טיס בלתי מאויישים, לסכל הברחות נשק דרך הים ועוד. "המטרה היא לייצר רשת בריתות באזור", אמר בנט. "רשת של יציבות, מתינות ועמידה משותפת מול אתגרים משותפים"
בכיר ישראלי מספר כי ביום חמישי בבוקר כמה שעות אחרי שבנט המריא חזרה לישראל העבירו הבחריינים מסר ללשכת ראש הממשלה. "המלך היה מאוד מרוצה מהביקור", הוא הדגישו. במקביל, עדכנו הבחריינים את האחות הגדולה סעודיה בפרטי הביקור. "הסעודים גילו עניין רב בביקור בנט בבחריין ואם הסעודים לא היו רוצים הביקור לא היה נראה כמו שהוא נראה", אמר הבכיר הישראלי. הדיווח על ביקורו של בנט ותמונתו לצד מלך בחריין הופיעו בכותרת הראשית של העיתון הסעודי בשפה האנגלית Arab News. כנראה שגם הסעודים היו מרוצים.