שלשום (שלישי) התרחשה בכנסת היסטוריה קטנה - סיעות הימין כולן, בתוך הממשלה ומחוצה לה, הגיעו להסכמות, החליפו ביניהן מכתבים והצביעו ביחד על חוק שעלה להצבעה ואושר ברוב קולות. על המקהלה הזאת ניצחה אחת - איילת שקד. כדאי לשים לב אליה.
זה לא סוד - לממשלה הזאת שקד נכנסה בחוסר חשק ומחוסר ברירה. עד לרגע האחרון התנדנדה, שקלה, חשבה ולבסוף הכריעה לא להיות המכשול שיוביל את מדינת ישראל למערכת בחירות נוספת בניגוד לרצון רוב העם. תוצאות הבחירות הצביעו על כך שהעם לא רצה את הממשלה הזאת, אבל הוא כן רצה ממשלה כלשהי שתוציא אותו מסחרור סבבי הבחירות.
אבל בממשלה הזאת איילת שקד נמצאת מחוסר ברירה ובחוסר חשק. מדובר בממשלה לא יציבה, כפי שניתן לראות בסקרים, כך שהחברות בממשלה הזו לא בהכרח תורמת לקידומה האישי. אלא שבניגוד לפוליטיקאים אחרים שעלולים היו לסכן את המשך דרכם בהשתייכות לממשלה לא פופולרית, דווקא בעבור שקד מדובר בהזדמנות הגדולה לפריצת דרך עד ללשכת ראש הממשלה. לא פחות.
אל תפספס
נכון, זה לא יקרה מחר, אולי גם לא בבחירות הקרובות, אבל אם היא תמשיך במסלול בו החלה היא תוכל בעוד פחות מעשור לענות באישון ליל לטלפון האדום שיצלצל בביתה ולאשר פעולות סודיות בעורף האויב.
ככל שהממשלה תאריך ימים, כך שקד תמשיך לבסס את מעמדה ולבנות את המיתוג שלה מתחת לפני השטח.
שקד לא מתלכלכת בקרבות הימין ובמלחמות הירושה של נתניהו והיא גם לא מסומנת כמי שחותרת תחת בנט. היא חלק מהממשלה, אבל לא כאחת המובלות. היא מגבה כשצריך, אבל יודעת להיעלם כשצריך. היא מעבירה חוקים הנחשבים ימניים וגם יודעת לפייס את השמאל, מבלי לבגוד באידיאולוגיה שלה. למעשה היא נמצאת במחנה משל עצמה - לא ביביזם, שקדיזם - ונתפסת כמי שעושה מה שצריך לעשות לטובת המדינה.
ההצבעה שלה נגד ועדת החקירה לפרשת הצוללות הוכיחה זאת שוב - היא עניינית, לא עוסקת בנקמנות ובחיסול אישי של יריבים, עושה מה שנכון לאינטרס הציבורי. השם ישמור - אפילו בעיתון הארץ מחאו לה כפיים.
לשקד יש יתרון עצום, אין לה מה להפסיד. בניגוד לבנט וללפיד, שבעבורם זו הזדמנות חד פעמית לשבת בלשכה החשובה במדינה, היא אדישה לחלוטין לשאלה עד כמה הממשלה תאריך ימיה. בכל מקרה היא תשרוד, ככל הנראה אפילו תשתדרג. אז בינתיים היא עובדת.
עם כל הכבוד לרצון לשנות את מערכת המשפט, או את החינוך, התיק בו בחרה שקד, תיק הפנים, הוא הכלי הראשון ואחד החשובים ביותר בדרכה מעלה. הקשר הישיר לראשי מאות העיריות והרשויות והתלות שלהם בה בונים את התשתית להמשך פעילותה הפוליטית ביום שאחרי הממשלה הנוכחית. אין עוד משרד עם תקציבים כאלה ועם קשר ישיר לשטח ובעבודה מדויקת אני משוכנע בכך שהיא כבר מכינה את היסודות הנדרשים ליום פקודה.
ובכל מקרה אין לשקד לאן למהר, איילת מחוזרת בימין. מפלגת הבית שלה לא מתרוממת, תקווה חדשה מתרסקת, הליכוד עומד בפני מפץ פוליטי, ליברמן יצטרך בקרוב להמציא את עצמו מחדש. כל אלה יחפשו בקרוב מכנה משותף מוסכם כדי לרוץ ביחד ולהחזיר את השלטון לימין. שקד, שנמצאת בקשרים טובים עם כולם, עשויה להיות המכנה המשותף המוסכם.
היא לא נחשבת לסמן ימין קיצוני וכן נחשבת לאידיאולוגית. תומכי הליכוד והימין לא מלאים בזעם כלפיה וגם לא תמצאו כאלה שפוסלים את העבודה מולה על הסף. את הדרך למעלה היא עושה בשקט, בתבונה, היא ידעה לוותר על הבכורה כשצריך והיא תדע לתפוס את המקום שלה כשיגיע הרגע הנכון. אז כן, איילת שקד, ראשת הממשלה. תתחילו לגלגל את זה על הלשון.
גל בייסברג הוא יועץ פוליטי ואסטרטגי