ברקע הקשיים בגיבוש הסכמות לחוק האזרחות בקואליציה, שרת הפנים איילת שקד פרסמה הערב (שלישי) נוהל מעבר זמני לטיפול בבקשות של איחוד משפחות פלסטינים, בהמשך להוראת בג"ץ בנושא.
חוק האזרחות מעוכב בשבועות האחרונים נוכח עררים שהוגשו על ידי יש עתיד ומרצ, שדרשו להקפיא את קידום החוק עד שיושגו הסכמות קואליציוניות. בהודעת שקד מהערב מודגש שביום ראשון הממשלה תצביע על הסרת שני העררים שהוגשו, על החוק הממשלתי של שקד ועל החוק הזהה של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, ובהמשך החוקים יקודמו.
לפי גורמים בקואליציה, אין עדיין הסכמות על קידום חוק האזרחות, אך הכוונה היא לדון בעררים על החוקים בממשלה בתחילת שבוע הבא ולאחר מכן להמשיך במגעים עם מרצ ורע"ם, כשנבחנת האפשרות שיינתן להן חופש הצבעה לקראת הבאת החוקים לכנסת. בסביבת ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שהגיש את הערר הראשון על חוק האזרחות לפני כשבועיים לבקשת רע"ם, אומרים כי הוא טרם החליט לגבי הסרתו או הצבעה עליו ויקבל החלטה עד יום ראשון.
לפני כשבועיים, מרצ הגישה ערר למזכירות הממשלה על הצעת חוק האזרחות, זאת במטרה לבלום הגעת הצעת החוק למליאה ללא הסכמה עם סיעות מרצ ורע"ם, לאחר שלא יושם המתווה עליו הוסכם עמן. מדובר בערר שהוגש על החוק הממשלתי של שקד. במפלגה הסבירו כי שקד התחייבה לשורה של סיכומים סביב איחוד משפחות פלסטיניות עוד קודם אישור החוק, אך לא עמדה בהם, ולכן הם מסרבים לתמוך בהצעתה.
מוקדם יותר באותו שבוע, לפיד הגיש ערר על החלטת ועדת שרים לחקיקה לתמוך בחוק האזרחות של ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית. מדובר בנוסח חוק מחמיר יותר מבחינת מרצ ורע"ם, ולפיד טען כי הוא תומך עקרונית בחוק אך לא מעוניין שהוא יקודם כי מי שהגישה אותו היא מפלגה "אנטי ציונית" כשכוונתו למפלגתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ'.
חוק האזרחות מתקיים מכוח הוראת שעה המוארכת מדי שנה מאז שנת 2003, עת נחקקה ברקע האינתיפאדה השנייה. מטרתה להטיל מגבלות על מתן אזרחות או היתרי שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים, כמו גם לאזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק המבקשים לקבל מעמד על רקע איחוד משפחות. הוראת השעה נולדה בהנחיה של שר הפנים דאז, אלי ישי, בסוף מארס 2002.
החוק היה אמור לקבל את אישור הכנסת עד 6 ביולי, אך הוא פקע לאחר שלא הושג רוב שיתמוך בו. לאחרונה הוא עבר בוועדת שרים לחקיקה, אך גם עתה אין לו רוב בכנסת. לאחר שפקע החוק, טען מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, כי שרת הפנים שקד הנחתה את לטפל בבקשות לאיחוד משפחות בהתאם למצב המשפטי שנהג בתקופת תוקפו של חוק הוראת השעה.
בית המשפט העליון קבע לפני כשלושה שבועות כי למדינה אין אפשרות להמשיך ולהתנהל כאילו חוק האזרחות בתוקף. זאת, בעקבות פנייה של האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם. משרד הפנים המשיך לטפל בפניות בנושא בהתאם לחוק, אף שכבר לא היה בתוקף.