ניר חפץ, עד המדינה בתיקי האלפים, מעיד היום (שני) בפעם הרביעית בבית המשפט המחוזי בירושלים. עדותו של יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אמורה לבסס את כוונות השוחד המיוחסות לו בתיק 4000 בידי הפרקליטות, וכן לשפוך אור על מעורבותו בתיק 1000 (פרשת המתנות) ותיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס). היום השלב הראשון בעדותו של חפץ אמור להסתיים, ולאחריו תחל החקירה הנגדית.
החקירה החלה בהודעה לעיתונות שנשלחה מחפץ לישועה, ועוסקת בהגעה של בנימין ושרה נתניהו לחלוקת משלוחי מנות בבסיס בגדה המערבית. ישועה כתב לחפץ לינק לכתבה, ומסר לו כי הכתבה עלתה לכותרת הראשית בעמוד הבית.
"המיקום מיוחד בנוף התקשורת הישראלית. בוואלה! זה עניין שבשגרה", אמר חפץ על האירוע. "מה שהעברתי היה כמעט תמיד בהומפייג' למעלה. זו דרישה של נתניהו שנענתה תמיד, אני לא זוכר מקרה שזה לא נענה". הוא הסביר כי "בדרך כלל מי שמפיץ את האייטם זה או הדוברים או משרד היח"צ של הגוף שביצע את האירוע, ואז אני מבצע הפצה נוספת במה שקרוי האתרים הידידותיים, והאפיון של וואלה! הוא שזה תמיד במיקום מאוד בולט באתר הבית. אצל וואלה! אני לא זוכר לזה יוצא מהכלל".
אל תפספס
עו"ד אמיר טבנקין מהתביעה ביקש מחפץ לתאר יוזמות נוספות של נתניהו בתחום התקשורת. "בשנת 2017 הרעיון היה הקמת ערוץ טלוויזיה פרטי עם משקיעים זרים שיהיה כמו רשת פוקס ניוז בארצות הברית. הנימוק היה שהתקשורת לחלוטין מוטה ולא מאוזנת לצד שמאל", אמר חפץ.
"היתה פגישה אחת שנסעתי אליה בלונדון, עם רופרט מרדוק הבעלים של אימפריית התקשורת שבבעלותה פוקס ניוז. הצטרף אלי ערן טיפנברון, לשעבר עורך ynet [עורך וואלה! כיום - י.פ] ועוד מפיק סרטים ישראלי. לפני כן היה תהליך ארוך מאוד. לפני כן היתה מצגת עסקית, את המצגת הזו הכין בנימין נתניהו עד רמת הפסיק, היו סקרים של קהלים אמריקאים של יחס לתקשורת, עם פילוחים. ישבתי פעמים רבות עם בנימין נתניהו על המצגת בבלפור. כל מילה שם בנימין נתניהו ניסח ועשינו חזרות [על] איך אני מציג את זה. התקיימה פגישה בלונדון שבה משפחת מרדוק הובילה את המיזם הזה. היתה שאלה האם הם יסכימו לתת את השם פוקס ניוז ישראל, אבל הסכימו לתת את השפה הגרפית של פוקס ניוז שזה מאוד משמעותי", תיאר חפץ, שהוסיף כי "ביוזמת בנימין נתניהו נפגשתי עם קבוצת בילד בגרמניה, אקסל שפרינגר, ועם ראש תחום המדיה של הקבוצה הזו. הם הביעו נכונות ומחוייבות".
"היתה פגישה שלישית שבה השתתף עו"ד עמית חדד, טסנו שנינו לפגישה בביתו של לארי אליסון [מבעלי חברת "אורקל ועד תביעה בתיק 2000 - י.פ] בסן פרנסיסקו, פחות או יותר על אותו מיזם. בגלגול הזה דובר פחות על טלוויזיה אלא יותר אתר אינטרנט כמו ynet. זה היה תהליך שאני ריכזתי אותו. תחת בנימין נתניהו השתתפו עיתונאים נוספים, כמו עקיבא ביגמן מאתר מידה. הוא החליט שעקיבא ביגמן יהיה העורך הראשי של האתר הזה. אני חשבתי שהאיש נטול קישורים לתפקיד הזה, הוא אולי מוכשר אבל היה בוסרי מאד. התהליך כולו היה מפוקח על ידי בנימין נתניהו בבלפור עד רמת האות. נסענו לסן פרנסיסקו בפני לארי אליסון והוא הסכים במקום לממן אותו ב-29 מיליון דולר", המשיך. הוא הדגיש כי נתניהו אמר לו כי הוא "קיבל חוות דעת משפטית שאמרה שאין בעיה שראש ממשלה יעודד משקיעים זרים להשקיע בתקשורת הישראלית".
חפץ בכה, העדות הופסקה
טבנקין ביקש מחפץ לתאר את תודעתו בחתימה על הסכם עד המדינה. "הייתי עצור 15 ימים, מאחד והופעלו עליי לחצים כבדים. הרגשתי שבדומה לאדם שנכנס לניתוח והוא בידיו של רופא. אני החלטתי שהרופא שלי בניתוח הזה יהיה עורך הדין, שאני מנתק את שיקול הדעת העצמאי שלי. הרגשתי חלש מאוד קוגנטיבית וגופנית, ולכן זה מה שעשיתי בשבוע הראשון של החקירות", אמר חפץ. "מספר ימים אחרי שנעצרתי, כנראה בעקבות הדלפות לתקשורת, ואולי בגלל ששלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, עו"ד קוסטליץ [שייצג אז את חפץ - י.פ] אמר שהוא לא מייצג עדי מדינה. זה לא הפריע לי כי זה לא היה על השולחן. כאשר חלפו כ-11 או 12 ימי מעצר, הלחץ ירד... ביקשתי ברשותו של קוסטליץ להיוועץ עם אדם נוסף, אדם שעבדתי איתו בלשכת ראש הממשלה, ח"כ צבי האוזר, או שהוא היה ביפן או שהוא לא רצה לבוא. הוא המליץ שאקרא לעו"ד אלי זהר זכרונו לברכה, הנסיך אלי זהר. אלי זהר הגיע, אני חושב שזה היה ביום ראשון. שטחתי בפניו איך שאני רואה את המצב שלי".
"לא ראיתי את עצמי כמתווך לשוחד, זה נראה מופרך לחלוטין", המשיך חפץ. "מה שהטריד אותי [היה] משפט אחד שאמר לי עו"ד קוסטליץ, שהבעיה המרכזית היא נושא השיבוש, אבל שעבירת השיבוש יכולה להקרין על הנושא העיקרי של התיק... הוא אמר שתוך יומיים שלושה אני ישוחרר. הוא המליץ לי ללכת הביתה להתרחק, הוא אמר גם 'עוד חודש הם ירצו אותך עד מדינה'. הוא המליץ להביא את אילן סופר ממשרדו. אילן סופר הגיע ביום שישי בבוקר, שניהם היו ממשרד גולדפרב, אילן חשב שיש מומנטום שרשויות האכיפה להוטות, וכדאי להיכנס למשא ומתן".
בשלב זה עצר חפץ את עדותו בדמעות, והשופטים הציעו לצאת לחמש דקות הפסקה כדי לאפשר לו להרגע ולהמשיך בעדותו.
"עורכי הדין קוסטליץ מצד אחד, סופר מצד שני, הביעו את עמדתו בפני בני המשפחה שלי. המשפחה השאירה את זה לשיקול דעתי, זה היה תהליך קשה. למשל, הבן שלי עד היום מתנגד למהלך שלי של חתימה על הסכם עד מדינה, מכל מיני ערכים. המשפחה עוברת תופת. מה שקשה זה הסבל שעובר על המשפחה בתוך התהליך", אמר חפץ. "אני חושב שזה היה ביום שבת באבו כביר, ישבתי עם עצמי. ההחלטה היא רק שלי, עם כל הכבוד לעורכי הדין. אני הרגשתי שיום לפני השחרור הייתי חזק קוגניטיבית. השיקולים שלי היו העובדה שמומו פילבר חתם על הסכם עד מדינה. זה הטריד אותי מאוד משום שחשבתי, שאם במצב הזה שאול אלוביץ יחליט לחתום על הסכם עד מדינה בשביל להציל את אשתו איריס - בשבילי זה יהיה גורלי. גם זה שמומו [פילבר] 'נשבר' היתה לזה משמעות אדירה מבחינתי".
"הדבר השני שהטריד אותי מאוד: המשטרה הראתה לי קטע מקלטת של חקירתו של שאול אלוביץ', שבה הוא מאשר את העובדות העיקריות באותה פגישה. בעיני עצמי זה היה הדבר היחיד שחשבתי שחציתי קווים אדומים, והעובדה שעו"ד ירון קוסטליץ אמר שזה מקרין על החשד העיקרי בחקירה.
היתה לי תחושה שהתגברה בכל הימים, שאני נמצא בזמן כל כך ארוך במעצר בגלל שראש הממשלה, שאני מבחינתי נמצא שם גם בשבילו, לא מוכן לבוא להיחקר. מאחר והייתי חשוד בשיבוש, אז האריכו לי את המעצר עד שהוא ייחקר. הרבה פעמים משתמשים במילה בוגד, אבל יש צד אחר של המטבע, השאלה היא כמה רחוק אתה הולך עם הנאמנות שלך", הסביר. "ידעתי ביום חמישי או שישי שגם אם אני אחתום על הסכם עד המדינה או לא, אני אשתחרר הביתה בתנאים מגבילים. ולכן אני החלטתי על פתרון ביניים שקודם כל אני אשוחרר, אני אדבר פנים אל פנים עם מי שרלוונטי עם משפחתי, ואז אכנס למשא ומתן".
חפץ הבהיר כי ההחלטה שלו לחתום על הסכם עד המדינה "זה חלק מהתהליך בו אני לוקח אחריות על המקומות בהם טעיתי". לדבריו, "זו המחויבות המוחלטת שלי לעזור לבית המשפט ככל שאני יכול, בצניעות, להגיע לחקר האמת. גם אם אני צריך לשלם מחירים. זו גם הדרישה של ילדיי".
טבנקין שאל את חפץ עד כמה החשש מחשיפה של פרטים אישיים היה חלק מהשיקולים שהובילו אותו לחתום על הסכם עד המדינה. "היו לחצים פיסיים וגם אחרים שהלכו והתגברו למימדים מפלצתיים. בגלל שניתקתי את עצמי, ושאני לא כשיר לקבל החלטה במצב הזה, עשיתי רק מה שהורה לי עורך הדין. ובשבוע השני השיקולים שלי היו רציונליים. אין לי ספק שההצטברות של הלחצים שלי השפיעו על התשישות, על הלך הרוח, ואתה לא חשוף לעיתונים וטלוויזיה, אתה חשוף רק למה שאומר לך עורך הדין והמשטרה", אמר חפץ, שהדגיש, עם זאת, כי לא תרגילי חקירה הובילו אותו לחתום על ההסכם. "אם אתה מתייחס לתרגיל החקירה שעשו לי, הוא לא היווה שיקול", אמר, "ברגע שזה בוצע זה רק עניין של זמן עד שזה יהיה בתקשורת, בלי קשר אם אני אחתום על הסכם עד מדינה או לא".
בכך הסתיימה עדותו של חפץ בתיק 4000, ועם סיומה הוא מעיד בפרשות 1000 ו-2000.
"ברור שלרוח המפקד יש השפעה"
חפץ העיד היום גם בתיק 2000, העוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך, ולכן נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
חפץ עבד בתפקידים בכירים בקבוצת ידיעות אחרונות, ביניהם עורך רשת המקומונים ידיעות תקשורת, ובין השנים 2009-2006 שימש כעורך מוסף שבעה ימים. עו"ד אלון גילדין ביקש ממוזס לתאר את ההיכרות עם מוזס, ואת החופש העיתונאי שהיה לו כעורך רשת המקומונים. "לעורך ראשי של ידיעות תקשורת אין כפיפות לעורך הראשי של ידיעות אחרונות. זו חברת בת נפרדת. הוא היה הבוס שלי, כשרציתי לשאול משהו, זה היה אותו, הקשר היה בלתי אמצעי", הסביר.
חפץ אמר שכמעט לאורך כל תקופתו כעורך רשת המקומונים הוא חש שהיה לו חופש להעלות כתבות פוליטיות, אך ציין כי באחת ממערכות הבחירות התבקש לאשר עם מוזס כשמתוכננת לעלות כתבה פוליטית בסינדיקציה של כמה מקומונים במקביל. בנוגע לחופש בעניין זה בתקופתו כעורך שבעה ימים, הוא הסביר כי "זה היה נדיר שיש כתבות פוליטיות. הייתה הוראה שזה עניינו של המוסף הפוליטי". הוא סיפר כי הוא זוכר שאישר מראש עם מוזס כשהייתה "כתבה בנושא הזה, מאחר וזו חריגה של המדיניות לגבי המוסף". בכל הנוגע לריאיון שפורסם במוסף עם נתניהו, אמר חפץ כי יידע את מוזס על כך מיוזמתו.
חפץ תיאר את מעורבותו של מוזס בעיתון. "העיתון הוא ממש בשר ומבשרו ולהפך", אמר חפץ, "אין בן אדם שעובר במסדרון שהוא לא מכיר. זה ברור שהוא דומיננטי וזה טבעי. זה הרבה מעבר לעסק כלכלי עבורו, זה מפעל חייו. זה אותו דבר עם עמוס שוקן והארץ. אפשר לומר את אותו דבר על אלי עזור והעסקים שלו. הם שונים ממו"לים שמגיעים מבחוץ ופחות מכירים את הקודים של העולם הזה". הוא נשאל עד כמה רצונותיו של מוזס מחלחלים להחלטות העיתון, והשיב: "אני לא יודע לקרוא את הלב והכליות שלו, אבל ברור שלרוח המפקד בגוף כזה יש השפעה".
חפץ נשאל על מערכת היחסים בין ידיעות אחרונות ונתניהו באותן שנים. *אני הרגשתי שהיתה איבה וחוסר אמון, אבל ברמות הכי גבוהות שיש. מהצד של נתניהו שמעתי את זה עשרות פעמים, מהצד של מוזס לא שמעתי ממנו ישירות, שמעתי את זה מעוזרו ויד ימינו חיים רוזנברג. שמעתי ממנו שהוא לא מאמין לאף מילה של נתניהו, אבל לא שמעתי איבה. רבים מהעיתונאים בקבוצת ידיעות אחרונות מאוד לא אהבו באופן עצמאי את בנימין נתניהו, במילים עדינות, גם אלו שסיקרו אותו, מנחום ברנע ושמעון שיפר ועד איתמר אייכנר", אמר חפץ, שטען: "אני הייתי חריג בידיעות אחרונות כמי שהייתה לו סימפטיה לנתניהו, ואגב זה לא פגע לי בקידום כמו ששמת לב".
חפץ העיד על פגישה שהיתה לו עם נתניהו בשנת 2009 במצודת זאב. "בנימין נתניהו ביקש שאבוא אליו", סיפר חפץ. "מאחר וזו פגישה של עורך בכיר הולך להיפגש עם ראש האופוזיציה, חשבתי שנכון יהיה להגיד למוזס. הוא לא אמר לי שום דבר לגבי תוכן הפגישה, הוא רק אמר לי לומר לבנימין נתניהו שהוא מודע לפגישה והיא על דעתו. זו הייתה פעם ראשונה שהייתי איתו במסגרת פגישה של ארבע עיניים שלא בריאיון עיתונאי". לדבריו, הייתה זו "שיחה רגילה בין עיתונאי בכיר ליו"ר האופוזיציה".
"אני זוכר את ארי הרו ודמויות אחרות במבואה. אני זוכר שהוא ביקש שנצא למרפסת, עמדנו - זה מין תמונה שקשה לשכוח - הוא עמד בחליפה שלו, והוא אמר לי משהו שלא הייתי מודע אליו, שהוא יכול לגרום לכך שמהדורת סוף השבוע של ישראל היום תהיה 80 או 90 אלף עותקים, אבל הוא לא יכול לשכנע את הבעלים של ישראל היום, והוא מבקש ממני להעביר את המסר הזה לארנון מוזס. מה אמרתי לנתניהו? שאני אעביר את המסר, זה מה שאני זוכר", סיפר. "כשהגעתי לבית ידיעות אחרונות נכנסתי לחדרו של ארנון מוזס ועדכנתי אותו. הוא ביקש ממני לחזור שוב על המסר, שאלתי אותו אם הוא רוצה שאחזור לבנימין נתניהו עם איזשהו מסר והוא אמר שלא. לא ראיתי שום תגובה מהצד שלו לדברים האלו, מאחר והוא אמר לי מספר פעמים שהוא לא מאמין לנתניהו בכלום".
חפץ החל לעבוד עם נתניהו בסוף מאי 2009. הוא אמר כי היו פגישות בעניין במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים ובקיסריה, שם נכחו נתניהו ורעייתו, ובפגישות אלו סוכמו המעמד ותנאי העבודה. "דרשתי כלים לעבוד, כמו נגישות ישירה עם בני משפחתו, אליו, להשתתף בישיבות, ומה היעדים והמטרות", סיפר. בתשובה לשאלה מדוע נפגש עם שרה נתניהו, אמר חפץ כי היא הצטרפה לפגישה שהייתה בקיסריה. "אני יכול לומר על בסיס ניסיוני: אני מעריך שהמינוי הזה לא היה יכול להיות מאושר על ידי בנימין נתניהו בלי שהיא תיתן אור ירוק. הבנתי כבר אז שלמעשה זה חלק מתהליך הקבלה. זה לא נאמר אבל זו הייתה מהות הפגישה", טען.
חפץ אמר עוד כי למיטב זכרונו נתניהו ביקש ממנו שלא לעדכן את מוזס בתהליך. "אבל אני יום אחרי עדכנתי אותו", הסביר חפץ, "גם יש לנו מערכת יחסים של עשר שנים ולא רציתי שהוא ישמע ממישהו אחר, וגם ברגע שאתה מנהל שיחות עם ראש הממשלה במקביל וממשיך לעבוד עבודה עיתונאית - יש בזה משהו בעייתי". לדבריו, מוזס אמר לו שלא יגיד לא לראש הממשלה.
חפץ הזכיר בעדותו גם את איש העסקים, ארנון מילצ'ן, וטען כי הוא שימש כציר מרכזי לשיחות בלתי אמצעיות בשנים 2009-10 בין לשכת נתניהו לבין נוני מוזס. חפץ הסביר כי כי נתניהו היה פונה ישירות למוזס בנוגע לאייטמים "בנושאים שנוגעים לעניינים אישיים, משפחה, טוהר המידות. הוא לא פנה אליו בנושא האיראני". הוא הזכיר מקרה שבו הגיעו שאלות משני כתבים של העיתון, שאחת מהן נגעה להתבטאויות של יאיר נתניהו. "מאחר והוא [יאיר נתניהו - י.פ] עמד להתגייס, וכשהגיעה רשימת השאלות יכול להיות שיאיר ואימו היו בלונדון בטיול לפני גיוס, הייתה התרחשות של מספר ימים של מגה דרמה", אמר חפץ.
לדבריו, ננקטו אז כמה אמצעים. "גויסו כמה אנשים, [כמו] מנהל תיכון לשעבר של יאיר נתניהו להעיד על אופיו; היו שיחות עם עורכי הדין של ידיעות אחרונות, משרד ליבליך מוזר, והייתה פניה של בנימין נתניהו", אמר. לדבריו, בעקבות הפניה הזו, "הכתבה על הגיוס נדחתה, ובסופו של דבר הכתבה שהייתה אמורה להיות לא נעימה ליאיר נתניהו הפכה לחיובית ובני משפחת נתניהו שמחו עליה. מעז יצא מתוק. לאורך השנים שעבדתי עם בנימין נתניהו הוא לא קיבל תשובה שלילית כשהוא פנה בעניינים שקשורים למשפחתו. כמעט תמיד הייתה היענות או ריכוך. כשהוא פנה אליו אישית, היו תוצאות לטובת בנימין נתניהו".
חפץ הזכיר בעדותו כי פנה לידיעות אחרונות בבקשה לכותרת אוהדת לנתניהו סביב נאום בר אילן. "ביקשתי שהכותרת תמסגר ותמתג את בנימין נתניהו כמי שעשה מהלך מנהיגותי אמיץ", אמר. "למעשה נאום בר אילן היה המהלך המשמעותי שלי כדובר ראש הממשלה, הייתי שותף עם רון דרמר בחיבור הנאום, במשך שבועיים ישבנו יום יום בבלפור, זה היה ממודר כי זה היה רגיש שבנימין נתניהו כיו"ר הליכוד ידבר על כך שתוקם מדינה נוספת בין הים לירדן. הדבר המרכזי שאני סיכמתי עם בנימין נתניהו, מעבר לתכנים שיתפסו כותרות, אז שהמהלך הזה ימותג, כי הרי בימין, בבייס תהיה ביקורת, אז בצד השני זה יהיה מהלך מנהיגותי. לכן ביצעתי תדרוכים לכל כלי התקשורת ואנשי התקשורת הבכירים, ובגלל שהרגשתי בנח בידיעות אחרונות כי עזבתי לפני יומיים-שלושה, הרגשתי בנוח לפנות לארנון מוזס".
החקירה עברה לדיון על עליית מוסף סוף השבוע של ישראל היום, וחפץ סיפר כי הייתה לכך השפעה אסטרטגית ודרמטית על קבוצת ידיעות אחרונות, עיתון שמבוסס על פרינט ומהדורת סוף השבוע שהיא בעלת חשיבות כלכלית לעיתון. חפץ תיאר פגישה עם נתניהו בספטמבר 2009, בה האחרון ביקש לשלוח אותו להעביר מסר לארנון מוזס. "התבקשתי ללכת פיזית לארנון מוזס למשרד לשאול אותו האם יש טעם שבנימין נתניהו ירגיע את מערכת היחסים שהפכה למאוד טעונה ולעומתית, בתיאום מלא, ובידיעת בנימין נתניהו התייעצתי עם שרה נתניהו מה לומר במערכת היחסים. שרה הייתה יותר מפורשת ואמרה שצריך לומר למר מוזס שבנימין נתניהו יכול להוריד או למתן את התפוצה של ישראל היום. לאחר מכן נפגשתי עם בנימין נתניהו, הראיתי לו את הדף שרשמתי מפיה של שרה רעייתו והוא מאוד נבהל ממה שכתוב בדף הזה, והוא גרס את הדפים שבבלוק ואמר לשאול האם אפשר להחזיר את המצב לאחור ולא לפרט כלום", תיאר.
"את כל ההתרחשות הזו שכחתי ורק אחרי שקראו ללהב 433 והראו לי תמלילים [נזכרתי], אבל בזמן אמת כשנתתי את העדות לא זכרתי את קצה קצהו של האירוע הזה. אין לי זיכרון חזותי של הפגישה עם מר מוזס", הסביר. "בין לבין בגלל שהייתי מוטרד מהמשימה הזו, להיכנס לחילופי האש בין הצדדים, שיתפתי כמה פעמים את ארנון מילצ'ן בדאגות האלו, איך לבצע את זה או לא לבצע את זה".
עד מפתח במשפט
בעדותו הקודמת של חפץ, שהתרחשה ביום רביעי בשבוע שעבר, סיפר על רצף התכתבויות שלו עם מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה ובעלי השליטה בבזק שאול אלוביץ' סביב מערכות הבחירות. בין היתר, סיפר גם כיצד התנהלה ההפקה של סרטון "הערבים נוהרים לקלפיות" ועל מידת התפוצה אליה הגיע. הוא אמר כי ישועה ואלוביץ' היו מגוייסים לניצחון נתניהו בבחירות והעיד כי ראש הממשלה לשעבר היה מרוצה מכתבות ראשיות שעלו באותו זמן באתר.
חפץ הגיע לעדותו הראשונה לאחר דחייה של שבוע, ובדיון נכח גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שהגיע לראשונה לבית המשפט מאז תחילת שלב העדויות. נתניהו עזב את בית המשפט במהלך העדות. לפני עדותו הקודמת פרסם חפץ ציוץ בטוויטר ובו צילומי מסך של הודעות נאצה ואיומים נגדו ברשתות. הבוקר, הוא פרסם ציוץ ובו שיתף טור שכתב איש התקשורת יעקב ברדוגו ב"ישראל היום" ובו עקץ את עורך העיתון בועז ביסמוט.
חפץ, שליווה במשך שנים את בני הזוג נתניהו, נחשב לעד מפתח במשפט, ובפרט בתיק 4000. עיקר עדותו במשטרה נגעה ללחצים שהופעלו על אתר וואלה! כדי להטות את הסיקור לטובת משפחת נתניהו. הוא גם חשף הפני החוקרים פגישה בארבע עיניים בין נתניהו לאלוביץ', שנערכה ברגע קריטי מאוד בציר הזמן הפלילי, כפי שציירו אותו החוקרים. קיומה של הפגישה הוצלב על ידי ראיות נוספות. חפץ עצמו לא נכח בפגישה, אולם סיפק ראיות מאירועים שקרו סביבה והעידו על תוכנה.