עד המדינה ניר חפץ העיד היום (שני) במשפטו של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. לראשונה, נתניהו התייצב באולם הדיונים בזמן עדות במשפטו, לאחר שקיבל אישור להיעדר מהדיונים הקודמים בתיק. חפץ היה יועצו הקרוב של נתניהו כשכיהן כראש ממשלה, ועדותו, שנדחתה בשבוע, אמורה לבסס את כוונות השוחד המיוחסות לנתניהו בתיק 4000 בידי הפרקליטות.
בבית המשפט נכחו שאול ואיריס אלוביץ', לאחר שנעדרו מהדיון הקודם מסיבות בריאותיות. חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אמיר אוחנה, שלמה קרעי מהליכוד הגיעו גם הם, בזמן שמחוץ לבית המשפט נערכות הפגנות בעד נתניהו ונגדו.
הצוות של נתניהו מסר כי בפתח הדיון, הפרקליטות עדכנה את סנגוריו כי בעדותו "חפץ אמר שנתניהו לא שלח אותו לדבר עם פילבר בנושאי רגולציה".
משפט נתניהו - כתבות נוספות:
חפץ נחקר על ידי עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה. בפתח דבריו הציג את פועלו לאורך השנים, מתפקידי עריכה שונים בקבוצת ידיעות אחרונות, אל ראשות מערך ההסברה הלאומי של נתניהו, בחזרה לעיתונות בתור העורך הראשי של מעריב, ועד לתפקיד יועץ התקשורת של משפחת נתניהו ויועץ ההסברה של הליכוד.
עד המדינה נשאל באילו תחומים עסק בתור ראש מערך ההסברה הלאומי. "הכול מהכול", השיב. "כל מה שנוגע לראש הממשלה - ובמקרה שלי כל מה שהגיע לפתחם של בני משפחתו". לדבריו, "זה היה חלק שמלכתחילה כשהתקבלתי לתפקיד הוגדר כחלק מהתפקיד - לטפל בענייני משפחתו. ראיתי בכך לא רק בקשה מוצדקת אלא הכרחית. לכן חשבתי שבמסגרת התפקיד הממלכתי זה בסדר עדיפות גבוה לטפל בענייני משפחתו כדי שיהיה לו ראש שקט לטפל בענייני מדינה".
"בשלב מסוים בשנת 2010 זה עלה לראשונה, אם מותר לי כעובד מדינה לטפל בעניינים אישיים תקשורתיים של בנימין נתניהו ומשפחתו, ואז פניתי למני מזוז שהיה היועמ"ש וגם ליועמ"שית של המשרד שלומית ברנע".
הוא סיפר כי הכיר את נתניהו "באופן שטחי" בתור עיתונאי. "היה מאפיין של סימפטיה כי תמכתי במדיניות שלו מבחינה כלכלית ומדינית, באתי מבית שתומך, ומר נתניהו ידע את זה. הייתי די חריג בנוף הבכיר של העיתונות. לא היה היום את ערוץ 20 ולא היו עיתונאים שמשמיעים עמדות כאלו. באותה תקופה הייתי העיתונאי הימני הבכיר ביותר. רק ב-2009 כשעזבתי את התפקיד בקבוצת ידיעות ועברתי להיות ראש מערך ההסברה החלו היחסים האישיים".
חפץ התבקש לאפיין את יחסו של נתניהו לתקשורת. "אי אפשר להפריז ולתאר במילים, ומי שנמצא לא יאמין עד כמה הנושא הזה חשוב. בנימין נתניהו הוא פריק של קונטרול. התגובה הטבעית של הסביבה הקרובה היא לא להפריע לו, אבל בנושאים התקשורתיים הוא מבקש לדעת הכל, עד לפינה הכי נידחת", הדגיש.
"גם אם זה ישיבות ביטחוניות, מכניסים לו פתקים פנימה. השליטה שלו במה שקורה בנושאים התקשורתיים ולאחר מכן ברשתות החברתיות שלו, אין גבוהה ממנה בהגדרה. היא מוחלטת וטוטלית. בוודאי בכל מה שחשוב ורגיש", המשיך. "ההיקף הוא אדיר, הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב וממה שיוצא החוצה. הייתי אומר שהעיסוק - אם היינו יכולים למדוד אותו בזמן - בסוגיות תקשורתיות הוא לפחות, ואני מדגיש עם עשרה סימני קריאה, לפחות כמו נושאי ביטחון. זה עיסוק בנתח אדיר הזמן שלו".
בהמשך, חפץ סיפר כי ההחלטה של נתניהו להתמנות לשר התקשורת התקבלה "בעצה עם משפחתו, בעיקר עם רעייתו אבל הייתה גם מעורבות של הבן יאיר, ולמעשה לא הייתה פתוחה למשא ומתן.
התפיסה הייתה שכל שר תקשורת שממונה, גם מהליכוד ושיש לו כישורים, התקשורת תכופף אותו בכוחות שלה, ואף אחד לא יכול לעמוד מולה חוץ מבנימין נתניהו עצמו, ואני מציין שגם אני חשבתי באותה עת שזו החלטה נכונה".
"היו כמובן לחצים של גורמים פוליטיים בליכוד שרצו את התפקיד, השתתפתי בשיחות, אבל תמיד בשיחות בבלפור בישיבות עם משפחתו, זה היה ברור שהוא לוקח את התפקיד", הבהיר.
בשלב זה חקירתו של עד המדינה עברה לקשר בין נתניהו לאלוביץ'. "פעם ראשונה נתקלתי בו בשנת 2013. איש העסקים רוני מאנה לקח אותי למשרד יורוקום, זו הייתה שיחת נימוסים שלא הייתה לה המשכיות. בשנת 2014 בנימין נתניהו נתן לי הוראה ליצור קשר ולהיפגש עם אלוביץ, ושהוא יהיה איש הקשר היחידי והבלעדי שלי להעברת המסרים שלו בנושאים תקשורתיים שקשורים לאתר וואלה!".
"היו הרבה פגישות מאז שפרצה מערכת הבחירות ב-2015 עד שמונה שלמה פילבר, מאז שהוא מונה כמות הפגישות ירדה באופן דרמטי. הפגישות התקיימו במשרד יורוקום וכעשר פגישות בביתו של אלוביץ'", אמר, וסיפר כי נושאי הפגישות היו "האופי והזהות של מנכ"ל משרד התקשורת והרבה עיסוק ברצון והלחץ והניסיון של אלוביץ' לקדם את החתימה של עסקת בזק-יס"
חפץ הוסיף כי אלוביץ' ביקש להעביר לנתניהו את בקשותיו. "כל הסיבה שבאותה תקופה הייתי מחוזר על ידו היה כדי להעביר את המסרים לראש הממשלה. בתקופת בחירות ראש הממשלה לא נגיש, בוודאי לטייקון. לכן הערוץ שלי, כפי שאני תופס את זה, היה פרייסלס באותה תקופה. גם אני לא רצתי כל פעם להעביר את המסרים לנתניהו, הייתי עסוק כל כולי במערכת הבחירות".
"נתניהו ביקש לגרוס את המסמך - ולקבוע פגישה עם אלוביץ'"
עד המדינה הוסיף לתאר את הקשר בין נתניהו ואלוביץ'. "השיח שהיה לי עם מר אלוביץ לא התבצע מאחורי גבו וללא ידיעתו של בנימין נתניהו. בוודאי ובוודאי העברתי לו בקצרה ובתמצות את מסריו של שאול אלוביץ'". הוא אמר כי אלוביץ' לא היה מרוצה מתפקודו של גלעד ארדן כשר התקשורת, והעביר לו רשימת עדיפויות למינוי קבוע, כשבמקום הראשון נמצא נתניהו, במקום השני ח"כ צחי הנגבי, ובמקום השלישי ח"כ יובל שטייניץ.
"באחת הפגישות הללו התיישבנו כהרגלנו בסלון", סיפר על השיחות עם אלוביץ'. "על השולחן הסלוני היו מונחים דפים משודכים בסיכה, והוא ביקש ממני לקחת את הדפים למר נתניהו ולהעביר את המסר שהרשות להגבלים עסקיים קצבה זמן לאישור עסקת בזק-יס בהיבט של דיני תחרות, וכדי שלא יפוג האישור של הרשות להגבלים עסקיים חייבים לחתום על העסקה לפני הבחירות, כי אחרי הבחירות זה יהיה מאוחר יותר. אני הבעתי התנגדות".
הוא סיפר כי אלוביץ' ביקש "להעביר את הדף ולהיפגש בנושא הזה עם מר נתניהו". אז, חפץ תיאר התרחשות חריגה בביתו של נתניהו: "לקחתי את המידע, שמתי אותו הפוך על המושב, ובהזדמנות הראשונה שהיתה יום או יומיים אחר כך, ישבתי איתו בחדר העבודה בבלפור. הסברתי לו במפורט את המידע שהעביר לי אלוביץ', הוא לקח את הדפים וקרא אותם, וחשבתי שזה מדהים שהוא יורד לפרטים. לקח את הדפים, גרס אותם, הרים טלפון למזכירה ואמר 'תקבעי פגישה עם אלוביץ'".
במקרה אחר, סיפר, "אני זוכר באופן צלול שאני יושב בפטיו של בלפור עם עוד מספר אנשים ובנימין נתניהו, ובשלב מסוים הוא מסמן לי להתקרב אליו ולוחץ שאלוביץ' נמצא בכניסה, ולהכניס אותו בצורה ששאר הנוכחים לא יבחינו בו. אני מכיר את בית ראש ממשלה מצוין. אני מגיף את הוילונות, מכניס את אלוביץ' לחדר העבודה של בנימין נתניהו. אני זוכר בדיוק: הוא לבש ג'ינס, הוא נעמד מול השולחן של נתניהו, יש וילון שגם הוא חוצץ בין הפטיו, ואני זוכר שהגפתי וילון גם שם בפנים. מר אלוביץ' עמד לידו. אמרתי לו לשבת, ויצאתי החוצה חזרה לפטיו ואמרתי לו שמר אלוביץ' מחכה לו בפנים'".
המאבק של יאיר נתניהו ביועצי התקשורת
בשלב זה עברה החקירה לדון בקשר של ניר חפץ עם רעייתו של אלוביץ', איריס. חפץ התבקש לתאר את קשריו איתה. "בכל השלב הראשון של הפגישות האינטנסיביות שהיו עם מר אלוביץ עד למינוי של פיליבר, זה היה 'שלום שלום' לכל היותר", העיד חפץ, "לאחר המינוי של פיליבר, קשה לי לשים את האצבע, אבל אחרי אמצע 2015, למשפחת נתניהו היו טענות לגבי הסיקור של אתר וואלה. נפגשתי עם איריס אלוביץ' והיא אמרה לי שהיא לוקחת את האחריות על הפיקוח על התכנים הקשורים למשפחת נתניהו".
טבנקין ביקש מחפץ פירוט נוסף לגבי המעורבות של איריס אלוביץ', מעבר לאמירה שהיא מפקחת על האתר. "בוודאות עדכנתי את שרה נתניהו שאיריס אלוביץ מעתה ואילך מפקחת באופן אישי על כל התכנים באתר וואלה! שנוגעים לנתניהו ובני משפחתו", השיב חפץ. "אני לא זוכר אם עדכנתי בכך את בנימין נתניהו. אנחנו מדברים על תקופה אחרי בחירות 2015, שבה עולה מאוד מאוד, ואני מוסיף עוד 40 פעם מאוד, משקלו של יאיר נתניהו בקבלת החלטות בנושא תקשורת, פוליטיקה והחלטות שלטוניות רבות. למעשה מתחולל בתוך הסביבה הקרובה של נתניהו סוג של מאבק שמוביל יאיר נתניהו, שאומר שאלוביץ' מקבל המון מבנימין נתניהו, אבל עובדים על בנימין נתניהו, והחשיפה שיש בוואלה! זה עלה תאנה - לא הדברים החשובים".
חפץ העיד שהתחולל מאבק בין יאיר נתניהו לבין יועצי התקשורת והיועצים המשפטיים, "שחלקם יושבים כאן", לדבריו, ושטענו שמשפחת אלוביץ' עושה כמיטב יכולתה כדי שהסיקור באתר יהיה חיובי.
טבנקין שאל את חפץ על אופי עבודתו כדובר משפחת נתניהו. "צריך לחלק את זה לתקופות", ענה חפץ, "יש תקופה שצריך להוציא מחוץ לסוגריים, שקדמה למערכת הבחירות, מנובמבר 2014 עד מרץ 2015, שזה הניצחון בבחירות. בתקופה הזו עסקתי בכל קשת הנושאים, חוץ ממה שאין לי סיווג בשבילו. את ההוראות קיבלתי רק מאדם אחד -בנימין נתניהו. לא הייתי מוסמך לזוז מילימטר. הוא מאוד ריכוזי".
"עד כמה היה חשוב למר נתניהו להגיב לידיעות נגדו?", שאל טבנקין. חפץ ענה: כמדיניות, לאורך השנים, הוא מאמין באקטיביזם, להגיב לכל דבר".
חפץ העיד שבתקופת מערכת הבחירות, החשיבות של וואלה! היתה גבוהה מאוד. כשנשאל מדוע סיפר שישב יחד עם נתניהו בחדרו בבלפור והשניים שרטטו את מפת התקשורת בארץ. "כלי התקשורת מולקים לעוינים מאוד, כמו 'הארץ' ו'חדשות 10', היו כלי תקשורת שנחשבו כאוהדים כמו 'ישראל היום' ואתר NRG". מקרב אתרי האינטרנט, וואלה! נחשבה בעיני נתניהו לתשובה היחידה ל-Ynet, שלדברי חפץ "היה מאוד עוין".
החוליה המקשרת
חפץ היה אמור להעיד בשבוע שעבר, אך ערב עדותו הודיעה הפרקליטות על השלמת חקירה בתיק 1000 שנערכה להדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן. לפי פרסומים בחדשות 13, קליין העידה על רכישת צמיד בשווי של כ-48 אלף דולר עבור שרה נתניהו, ועל רכישת בגדים עבור נתניהו עצמו. לאור השלמות החקירה והעברת החומרים לידי ההגנה, הפרקליטות הודיעה שלא תתנגד לדחיית עדותו של חפץ, ועורכי הדין של הנאשמים ביקשו לדחות את עדותו כדי להתרשם מחומרי החקירה החדשים.
חפץ נחשב לעד מפתח שיכול לשפוך אור על מעורבותו של נתניהו בדרישות הסיקור שהועברו לאתר וואלה!, ועל כוונותיו של נתניהו. עדותו על מודעותו של נתניהו למעשים עשויה להכריע אם הבקשות היו חלק מעבודת דוברות רגילה, כפי שטוענים עורכי דינו של נתניהו, או שמדובר במערכת יחסים של תן וקח בינו ובין שאול אלוביץ, בעל קבוצת בזק-יס ששלטה בוואלה!, כפי שטוענת התביעה.
חפץ הוא למעשה החוליה המקשרת בין הצד התקשורתי של וואלה! והצד העסקי של אלוביץ', והעד הראשון שיכול להעיד שהיה בקשר ישיר עם נתניהו בנוגע לדרישות הסיקור. הוא חשף בפני החוקרים פגישה בארבע עיניים בין נתניהו לאלוביץ', שנערכה ברגע קריטי מאוד בציר הזמן הפלילי, כפי שציירו אותו החוקרים. קיומה של הפגישה הוצלב על ידי ראיות נוספות. חפץ עצמו לא נכח בפגישה, אולם סיפק ראיות מאירועים שקרו סביבה והעידו על תוכנה.
הפרקליטות החלה את דיוני התביעה בעדותם של אנשי אתר וואלה!, ובראשם מנכ"ל האתר לשעבר אילן ישועה. הם תיארו את מסכת הלחצים שהופעלו עליהם סביב סיקור ראש הממשלה לשעבר ובני משפחתו.
על פי כתב האישום, בעלי האתר שאול ואיריס אלוביץ, המואשמים במתן שוחד, דרשו מישועה להטות את הסיקור לטובת נתניהו ומשפחתו בכדי לקדם את האינטרסים העסקיים של קבוצת ירוקום שבבעלותם.
אחריו העידו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר דרור שטרום, וסמנכ"ל הכספים של קבוצת יורוקום פליקס כהן בנוגע למהלכי הרגולציה סביב אישור עסקת מיזוג בזק-יס, עסקה שאלוביץ לחץ לקדם בשנת 2015.
מלבד חפץ, חתמו על הסכם עד מדינה גם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פיליבר וארי הרו, אך חפץ הוא היחיד מביניהם שיעיד על שלושת הפרשות בהם מואשם נתניהו - תיק 4000, תיק 2000 ותיק 1000.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. מוזס, מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון מואשם בהצעת שוחד. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לשאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, בהן קבוצת בזק ואתר וואלה!. אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ' מואשמים במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט בתמורה. על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!. בתיק זה נתניהו נאשם בלקיחת שוחד.