מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: אלוביץ' איים שלא אמצא עבודה אם אקדם את הרפורמה

אבי ברגר, שפוטר בידי נתניהו, עלה להעיד וסיפר על איום מרומז שקיבל מבעל השליטה בבזק לשעבר. ברגר אמר בעדותו כי אלוביץ' "היה מודאג" מהרפורמה של הטלפונייה שעתידה הייתה לפגוע בהכנסותיה של החברה

26/10/2021
מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מעיד במשפט נתניהו (מערכת וואלה!)

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר אמר היום (שלישי) כי ספג איום מרומז מבעל השליטה בבזק לשעבר שאול אלוביץ' אם תקודם הרפורמה בבזק. ברגר תיאר את הפגישה, במהלכה אלוביץ' איים עליו באופן מרומז כי הוא יתקשה למצוא עבודה: "אלוביץ ניסה לשכנע לרדת מהרפורמה של הטלפונייה ולא להגיש את חוות הדעת לבג"ץ. בשלב מסוים הוא סיפר לי ברמה האישית על מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה וקס, ובאיזשהו שלב הוא הגיש חוות דעת שלטענת אלוביץ היא היתה שקרית וכתוצאה מכך יס הפסידה בבגית המשפט. אלוביץ סיפר אחרי שהוא סיים את העבודה במשרד התקשורת, הוא התקשה למצוא עבודה, וחמש שנים אחרי זה הוא פנה למר אלוביץ שיעזור לו למצוא עבודה, אלוביץ אמר לי 'אני מקווה שאנחנו ניפרד כידידים'. אמרתי שאני מאמין שחוות הדעת שלנו נכונה ואני מקווה שניפרד כידידים".

התובעת יהודית תירוש שאלה את ברגר איך הוא הבין את הסיפור של אלוביץ', וברגר השיב "הבנתי שזה סוג של איום מרומז, הרמתי טלפון ליועמ"שית המשרד, והיא המליצה לי לדבר עם מנכ"לית משרד המשפטים באותה תקופה ועם מייצגת המדינה בבג"ץ. שלושתן אמרו שמדובר באיום מרומז, אין מה לעשות עם זה, תמשיך לעשות את העבודה שלך. למחרת הרמתי טלפון לאלי קמיר שצר לי שזה מה שזה היה ואלי קמיר אמר שהוא לא יודע מה מדובר".

ברגר מעיד במסגרת שלב העדויות בנושאים כלכליים-רגולטוריים, הנוגעים לעסקאות שבמרכז פרשת תיק 4000. אתמול הסתיים השלב הראשון של עדי התוכן של אתר וואלה!, שהחל בעדותו של המנכ"ל לשעבר אילן ישועה, העורך הראשי לשעבר אבירם אלעד, ראש מערכת החדשות לשעבר מיכל קליין וראש דסק לשעבר עמית אשל. אנשי וואלה! תיארו את ההתערבויות החריגות של ישועה בסיקור של משפחת נתניהו, לטענת ישועה בשל לחצים שהפעילו עליו הבעלים של האתר, שאול ואיריס אלוביץ, המואשמים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, המואשם בלקיחת שוחד.

עוד בוואלה!

משפט נתניהו: חקירתה הנגדית של ראש מערכת החדשות בוואלה! לשעבר ממשיכה

לכתבה המלאה
ברגר בבית המשפט, היום(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

ברגר כיהן תחת שר התקשורת גלעד ארדן בין השנים 2015-1013, וקידם רפורמות בשוק התקשורת. ברגר פוטר על ידי נתניהו בשיחת טלפון באמצע שנת 2015, סמוך למינויו של בנימין נתניהו לשר התקשורת והחליף אותו עד המדינה שלמה פילבר. אחריו יעיד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים במשק, פליקס כהן סמנכ"ל הכספים של יורוקום.

התובעת עו"ד יהודית תירוש שאלה את ברגר "מה היתה ההיכרות שלך עם השר ארדן לפני המינוי?"

ברגר: "לא היתה היכרות מוקדמת, תהליך הקבלה נמשך במשך מספר חודשים, שלחתי קורות חיים לתפקיד ולא חזרו אלי, ופניתי דרך אלי קמיר, שארגן לי את הפגישה עם גלעד ארדן. לא הכרתי את קמיר קודם, הכיר ביננו חבר משותף מהצבא".

השופט משה בר-עם שאל את ברגר אם הוא היה חבר מפלגה, וברגר השיב שלא

ברגר: "היו לי מידי פעם שיחות טלפון ופגישות איתו, שיחות על דה ועל הא, שום דבר משמעותי, כמה הוא וארדן מתאמנים יחד. לקראת העזיבה של גלעד ארדן אלי קמיר פנה אלי ואמר שהוא רוצה להתייעץ איתי, הציעו לו תפקיד להיות יועץ בחברת בזק של אלוביץ', נפגשנו בבית קפה ואמרתי שאני לא אתן לך שום דבר, זו החלטה שלך. לאחר מכן היו לי פגישות איתו והוא ניסה לבקש כל מיני דברים".

תירוש: "איזה פגישות?"

ברגר: "הוא ביקש ממני להיפגש עם שאול ואור אלוביץ'".

תירוש: "איפה נפגשתם?"

ברגר: "אצלו במשרד, אצלי במשרד ובבתי קפה"

תירוש ביקשה מברגר לתאר את רפורמת השוק הסיטונאי.

ברגר: "במאי 2012 שר התקשורת כחלון באותה תקופה קבע רפורמות של השוק הסיטונאי, והשר גלעד ארדן החל בשימועים, כשאני נכנסתי לתפקיד בנובמבר 2013".

מנכ"ל בזק לשעבר לשעבר שאול אלוביץ' בבית המשפט(צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי)

"הרפורמה כוללת רפורמה בשוק התקשורת הפרטי. הרובד הראשון הוא מכירת אינטרנט על ידי אחרים, אם בזק והוט יכולים למכור אינטרנט, וזה דו-אופול, והם מחוייבות למכור את זה לחברות כמו פרטנר, סלקום, במחיר מפוקח, כדי ליצור תחרות. הרובד הנוסף של הרפורמה היה הנושא של טלפוניה סיטונאית, בהינתן חברות מתחרות על ידי זה שהם משתמשים בטלפוניה של בזק".

"הרובד השלישי לאפשר להתחבר לתשתית של בזק או הוט מכמה נקודות, אף אחד לא השתמש בזה עד היום אבל זה מופיע ברפורמה. הרובד הבא זה התשתיות הפסיביות, שימוש בסיבים של בזק והוט, בקנים של בזק- חפרו באדמה וקברו קנים, בזק כחברה ממשלתית המטרה היתה לאפשר לכל החברות בשוק התקשורת לעבור בקנים האלו ולהגיע עם סיבים אופטיים לכל מקום ולאפשר תחרות".

המשמעות שמישהו יכול לקנות כמות גדולה, סיטונאית במחיר טוב, ולמכור את זה במחיר קמעונאי ולהרוויח

המטרה של הרפורמה היא כפולה, כדי לייצר תחרות בשוק התקשורת, המטרה השניה להשקיע בתשתיות. ההגיון אומר שיש חברה אחת שיש לה פריסה אוניברסלית כמו בזק, חברה שניה שיש לה פריסה יפה כמו הוט, בהתחלה החברות יקנו את זה במחיר סיטונאי, ואם ירצו להשקיע יותר להעביר סיבים אופטיים, תוכלו להשתמש בקנים, והיום מעבירים סיבים בקנים בחפירות של בזק והוט.

תירוש: למה "לרכב" על התשתית של בזק?

ברגר: בזק טענה שזה זכות הקניין שלה, המטרה היא להסתכל על השוק בראיה כוללת ולהבין איפה החסמים בשוק. האיזון בין זכות הקניין של בזק ובין טובת הכלל, ושר התקשורת גלעד ארדן החליט שאפשר להעביר סיבים בקנים של בזק.

ברגר תיאר את הליך הרפורמה, שכאשר הוא נכנס למשרד התקשורת החל שלב השימועים לחברות המעורבות, כדי לאפשר להן להציג את עמדתן ביחס לשינויים שמשרד התקשורת ביקש לכפות עליהן. לדברי ברגר "כל השימועים יצאו בכתב, חלק מהשימועים השר ארדן התעקש לערוך בעל פה, השימוע על המחירים הוא דרש שיהיה בעל פה ולא רק בכתב, הבאנו חברה מייעצת מאנגליה, כדי שתהיה התרשמות בלתי אמצעית".

תירוש: מי קבע את לוחות הזמנים?

ברגר: בגדול על ידי השר ארדן, כאשר אנחנו בנינו את תכניות העבודה בהתאם, היתה תקופה עמוסה במשרד התקשורת.

תירוש: מה היו ההשלכות הכלכליות הצפויות של רפורמת השוק הסיטונאי על מעמדה של חברת בזק

ברגר: לכל שימוע היתה חוות דעת מצורפת ראו שיש השפעה של מאות מיליוני שקלים, קרוב למיליארד שקלים על הרווחים של בזק, אבל עדיין נשאר רווח, האינטרנט היה גורם נזק מסוים, הטלפוניה גרם נזק מסוים, תלוי כמה תחרות תהיה. המטרה היא להוריד חסמים ולאפשר תחרות.

תירוש: הרפורמה בנויה על התשתיות של בזק, עד כמה הטריד אתכם מה יקרה לבזק? גם משרד התקשורת צריך את בזק למימוש הרפורמה?

קבע את לוחות הזמנים ליישום הרפורמה. ארדן(צילום: ראובן קסטרו)

ברגר: הרפורמה היתה תלויה בבזק אבל גם בהוט. ההערכה היתה שתהיה פגיעה בבזק, אבל בזק תמשיך להרוויח, אבל פחות. הערכנו שלבזק יש יכולות לפתח רווחים במקומות אחרים. אמרנו שצריך להוריד מחירים לאזרח, ליצור תשתיות, וכל הראיה הכלכלית היתה שהפגיעה בבזק היא מידתית.

השר ארדן מאד לחץ על קידום הרפורמה של הטלפונייה הסיטונאי ביוני 2013, ההחלטה היתה בינואר 2014.

תירוש שאלה את ברגר האם בזק שיתפה פעולה עם יישום הרפורמה, וברגר השיב כי "בזק לא שיתפה פעולה עם יישום הרפורמה, היא פנתה לבתי המשפט גם לבקשות חופש מידע, גם לבג"ץ, היה תהליך מורכב".

תירוש: מה היתה מדיניות המשרד בענייני הרפורמה עד סוף התקופה שלך?

ברגר: אנחנו המשכנו עם אותן החלטות שהתקבלו על ידי השר ארדן המשכנו את אותו קו ללא שינויים.

תירוש: עד כמה בזק הוטרדו מהרפורמה?

ברגר: מר אלוביץ דאג להסביר בפגישה אצלי כמה הוא מודאג מהרפורמה של הטלפונייה, זה הטריד אותם

עו"ד בעז בן צור המייצג את נתניהו העיר: רפורמת הטלפונייה לא יושמה עד היום

תירוש: במרץ 2015 היה בחירות, מה ידעת כמנכ"ל המשרד על האפשרות לשנות מדיניות על ידי השר החדש בתקופה בחירות?

ברגר: באופן כללי החודשים האחרונים לפני הפיטורים שלי התנהלנו במשנה זהירות, היועמ"ש הוציא מסמך הנחיות להמשיך מדיניות קודמת, לא לקבל החלטות חדשות. התלבטנו על הדדיות של הקנים, בזק והוט רצו שנחייב את פרטנר וסלקום לאפשר להן להשתמש בקנים שלהם, בגלל שזה היה נושא חדש, החלטנו בהתייעצות עם משרד המשפטים לא להכריע בנושא.

החקירה עברה לדון במהלכים סביב עסקת בזק-יס. אלוביץ החזיק במניות של חברת יס דרך שתי חברות: קבוצת יורוקום שבבעלותו וחברת בזק. אלוביץ ביקש למכור את המניות של חברת יורוקום לחברת בזק, אך הממונה על ההגבלים עסקיים התנגד לכך, עד לחודש מרץ 2014.

בחודש פברואר 2015 נחתם הסכם מכירת המניות בין יורוקום לבזק, ואלוביץ החל ללחוץ לקבל את האישורים הרגולטוריים לעסקה. לפי כתב האישום, אלוביץ היה צריך להשלים את העסקה עד ל-23 ביוני 2015, בכדי להשתמש בכספים כדי לכסות את החובות של קבוצת יורוקום לבנקים. העסקה הושלמה ביוני 2015 תמורת מיליארד שקלים, 680 מיליון שקלים מתוכם הועברו ליורוקום ביוני 2015.

ברגר סיפר על מעורבותו של נתניהו לאישור עסקת בזק-יס, ובבית המשפט הוצג מסמך מתאריך ה-24 במרץ 2015, בו ראש הממשלה ושר התקשורת דאז נתניהו ביקש להתניע את אישור עסקת בזק-יס.

תירוש: "מדוע הוא מבקש להתניע את תהליך הבדיקה? עד כמה היה צורך בבקשה פורמלית של רה"מ ושר התקשורת כדי להתניע את המהלך?"

ברגר: "בד"כ לא היו כאלה מכתבים של התנעה, לפעמים היו, היות שהיו פניות של מר איילון לא זוכר מי ביקש מכתב שיהיה בחתימת רה"מ".

החקירה עברה לעסוק בתקופה לאחר ששר התקשורת גלעד ארדן מונה לשר הפנים בנובמבר 2014 לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת. לדבריו, לאחר חילופי השרים, כאשר נתניהו החזיק את תיק התקשורת אצלו, מנכ"ל משרד התקשורת הקודם עדן ברטל פנה אליו מיוזמתו: "הוא אמר ששהוא שמע שמחפשים לי מחליף בשוק והוא ניסה לארגן פגישה עם ניר חפץ כדי שאני אשמח את הדברים ונראה אם אני אהיה מקובל על לשכת ראש הממשלה. לאחר מכן הוא אמר ללשכת ראש הממשלה שהוא חותם עליי", טען.

תירוש ביקשה מברגר לספר על היכרותו עם איתן צפריר. "לא הכרתי, באיזשהו שלב העבירו לי מידע שהוא הולך להיות ראש מטה של שר התקשורת (בנימין נתניהו - י"פ). טיפלנו בקליטה שלו כמו בלשכה של כל עוזר בלשכת השר, הממשק שלי הלך ועבר לכיוונו, בחודשים האחרונים במשרד התקשורת הוא היה הגוף שמקשר ביני ובין ראש הממשלה".

לדבריו, הוא החל לעבוד מול צפריר בסביבות חודש ינואר 2015. "בשלב מסוים נאמר לי שכל ההנחיות של איתן צפריר אלי הן כמו הנחיות של ראש הממשלה. לא היו לי פגישות ישירות עם מר נתניהו עד לשיחת הטלפון שבה הוא פיטר אותי. אם היה צריך להציג משהו לממשלה הייתי בה מציג והולך".

השופט בר-עם התפלא: "שיחות כאלה לא מתועדות?". ברגר הודה שלא.

ברגר תיאר את הלחצים שצפריר הפעיל עליו בחודשים שקדמו לפיטוריו: "צפריר אמר לי כמה פעמים שלא רוצים אותי שם ואני צריך להתפטר, ואמירה שניה שהוא אמר לי שאני לא עושה מה שאומרים לי. הוא ישב בלשכת שר התקשורת בירושלים, למנכ"ל יש לשכה גם בירושלים וגם בתל אביב. הוא אמר לי שהוא דפקטו שר התקשורת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully